ותודה לבוש

מושלי מדינת טקסס שימשו תמיד מטרה לבדיחות בארה"ב. על אחד מהם סופר, למשל, ששמע בקשה של קבוצת דוברי ספרדית להפוך את שפתם לשפה רשמית שנייה, לצד האנגלית, וענה מייד: "אם ישו הנוצרי דיבר רק אנגלית, גם אתם יכולים להסתפק בכך".
ג'ורג' בוש הבן לא יצא מכלל זה בראשית כהונתו הנשיאותית. אבל היום, כאשר הוא מאיץ את ההכנות למלחמה הבלתי-נמנעת נגד פושע המלחמה המתועב ביותר שידע העולם מאז אדולף היטלר, סדאם חוסיין, הוא נהנה מאמונם של 75% מן האמריקנים. אלה שמתנגדים לו בארה"ב נמנים עם קואליציה מוזרה, אך לא מפתיעה, של ליברלים ומתנגדי מלחמה מסוגים שונים. התנגדותם למלחמות היא בדרך כלל סלקטיבית והם מבטאים אותה רק כשמדובר בדיקטטורים חשוכים מהעולם השלישי, שכלפיהם הם חשים משום מה התבטלות עצמית ורגש נחיתות. אמריקנים רבים סבורים שלו היה אל גור נבחר לנשיא לפני כשנתיים, הוא היה נוהג כמו אותם ליברלים ומנסה להבין, בכל דרך שהיא, כמה חטאים ופשעים ביצעה אמריקה כדי להביא עליה את עונשו של בין-לאדן.
אבל ג'ורג' בוש הבן קורץ מחומר אחר, ותודה לאל על כך. הוא לא מתרגש במיוחד ממחרחרי השלום המזויפים בארה"ב. אין לו גם שום סיבה בעולם להתרגש ממקביליהם בישראל, שמנסים בימים האחרונים, תוך שימוש לא מפתיע בתקשורת, להוכיח לעם בציון כי אמריקה עומדת לבצע עוד מלחמה אימפריאליסטית מלוכלכת. מותר לחשוד שלא הדאגה לשלום תושבי אזור א' מדירה שינה מעיניהם, אלא כעסם על נשיא אמריקני, שרשימת חטאיו כוללת במקום מכובד גם התייחסות אל יאסר ערפאת כאל טרוריסט מושחת. על כך לא סולחים לבוש כמה מהשמאלנים היותר קנאים ופחות הגיוניים שנמצאים בקרבנו. אבל חלק גדול מאוד מהעם בישראל מבין שגם אם נספוג משהו, ואולי אפילו משהו בלתי-נעים בעליל, וגם אם האמריקנים, ובוש בראשם, ינצלו את המכה על עיראק כדי להפעיל לחצים מדיניים על ישראל בתום המלחמה, עדיין מדובר בעסקה טובה מבחינתנו.
קשה לעכל מנהיג כמו בוש, שצומח עם התפקיד ומתקרב כבר למעמד של מדינאי. העיסוק בשאלה "מה היה קורה אילו?" אינו נותן אף פעם תוצאות מוחלטות, שהרי אין לדעת באמת מה היה קורה אילו. אבל אין מנוס מהמחשבה שלו עמד מנהיג מסוגו של בוש בשנות ה-30 בראש הגדולה שבמעצמות המערב הדמוקרטיות ומסמן את "ציר הרשע" ובראשו אדולף היטלר, אפשר שההיסטוריה העולמית, ובוודאי ההיסטוריה של עמנו, הייתה שונה בתכלית.
בבריטניה היה מנהיג כזה, וינסטון צ'רצ'יל, אך הוא היה קול קורא במדבר. מזלו הטוב של העולם החופשי, ובוודאי של עם ישראל, שבראש הגדולה שבמעצמות העולם עומד היום אדם שהחליט כי רע הוא רע, דיקטטור הוא דיקטטור וטרוריסט הוא טרוריסט, ועל כך הם צריכים לבוא על עונשם.