זיכרון גורלי

"בסופו של דבר", אמר רון, "האהבה תנצח".
"ברור", אמרתי. הוא מעט נאיבי, חשבתי. לפני חודש הצטרפה אורלי לחברה בה עובד רון. מאז, הוא לא מסוגל לחשוב על שום דבר אחר. העיניים שלו זהרו במבט השמור לאלה שאוהבים באמת. "שלחתי לה מכתב אהבה", אמר, "בדואר אלקטרוני".
"תמיד היית בחור רומנטי", אמרתי, הוא לא נבוך אפילו לשנייה. "לפני כמה שנים", סיפר, "קניתי ספר הדרכה עם מאה מכתבי אהבה מוכנים. בחרתי לאורלי מכתב שאף אחת לא תעמוד בפניו. זה בדוק".
"בדוק?"
רון חייך בנוסטלגיה. "זוכר את זהבה?"
"אני לא מאמין", אמרתי. זהבה היתה בת הזוג הקודמת של רון. "גם לזהבה שלחת..."
הוא הנהן. "למעשה, אתמול מצאתי את הקובץ 'וורד'. עשיתי שינוי אחד: במקום 'זהבה אהובתי' כתבתי 'אורלי אהובתי'. ואז צירפתי את המסמך להודעת דואר אלקטרוני ושלחתי. עכשיו, לפי הספר, צריך לתת לה לבעור מסקרנות במשך כמה ימים, ואז לספר לה שזה אני".
"היא לא תצליח לנחש לבד?", שאלתי. רון הניד בראשו. "אין סיכוי".
"היא לא מכירה את הכתובת האלקטרונית שלך?". הוא הביט בי בזלזול. "אני מקצוען", הצהיר, "פתחתי כתובת דואר חדשה. אתה מדבר עם Your Lover ב"הוטמייל". מה אתה אומר על זה?".
זה היה אחד המצבים הנדירים בהם לא יכולתי לומר דבר.
"אין מילים, הא?", אמר רון בגאווה, "בחיים היא לא תנחש שזה אני, כי -".
הטלפון על השולחן שלו צלצל. רון הרים את השפופרת וקול נשי נרגז הציף אותו בשטף של מילים. ואז הקו דמם. רון הביט בשפופרת כמה שניות והניח אותה.
"היא ,ניחשה", אמר. המבט שלו היה כבוי. "היא אמרה לי שהיא לא רוצה לדבר אתי. והיא..." הקול שלו נשבר לרגע, "היא גם יודעת ששלחתי את המכתב הזה לזהבה".
"איך זה יכול להיות?", שאלתי, "היא לא מכירה בכלל את זהבה".
"אין לי מושג", אמר המאהב האלקטרוני.
לי דווקא היה רעיון. "תראה לי את המסמך", אמרתי. רון נעל את דלת המשרד והעלה את המסמך על הצג.
"לא כתבתי את השם שלי במסמך, אם זה מה שאתה חושב", אמר בעלבון.
"דווקא כן", אמרתי, והראיתי לו את החלון הקטן שמוצג כאן בצד ימין של דף זה.
רון עצם את עיניו ופקח אותן שוב. "איך הגעת לזה?", לחש.
כן, כן גם רון לא הכיר את "קובץ +מאפיינים" ולא ידע עד כמה הזיכרון של "וורד" עלול להיות קטלני. כשאנחנו יוצרים מסמך חדש ושומרים אותו בפעם הראשונה, "וורד" רושם לעצמו את פרטי המשתמש ואת שורת הטקסט הראשונה. וגם אם מחליפים אחר כך את השורה - חלון המאפיינים שומר עדיין את הטקסט המקורי!