שתף קטע נבחר

הבית החדש של הפרוגרסיב

שום דבר לא יעצור את נאמני הפרוגרסיב והפסיכדליה: עכשיו יש גם חנות חדשה בתל-אביב שמתמחה בז'אנרים הבומבסטיים, וגם בנדירים מכל הסוגים. ראיון עם המייסדים, ועשיריה אחת פרוגרסיבית

יש סצינה, אבל היא לא מה שאתם חושבים. היא גם לא מבוססת על אקסטזי, טראנס או כל מוזיקה עכשווית אחרת, אלא על צלילים ואסתטיקת נגינה וכתיבה שהיו באופנה לפני כמה עשורים, שמתגלים שוב (אולי עדיף להגיד כל פעם מחדש) כרלוונטיים לאוזניו של הקהל הישראלי. ומדובר, לא במפתיע, בפסיכדליה ורוק פרוגרסיבי, שאולי הופיעו ונמוגו לפני כמה שנים רבות (הפסיכדליה בסוף הסיקסטיז והפרוגרסיב פחות או יותר עם בוא הפאנק), אבל קמו בארץ לתחייה בשנים האחרונות בשל הצפה של הוצאות מחודשות של קלאסיקות וקטעים נדירים שקוראים לאספנים, חובבי מוזיקה ונוסטלגיה להוציא עליהם את מיטב כספם. השותפים לסצינה מגוונים: החל במתבגרים צעירים, דרך יאפים בשנות העשרים-שלושים לחייהם, וכלה במזדקנים בגיל העמידה – כולם מעונינים בטרף סייק-פרוג ראוי לשמו.
הסצינה מתקיימת בפורומים המוקדשים לנושא, באתר הישראלי לרוק מתקדם בניהולו של אורי ברייטמן, בפעילותן של להקות פרוגרסיב ישראליות ובערבי האזנה. והסצינה קיבלה ביטוי נוסף עם הקמתה של חנות חדשה בתל-אביב, "קצת אחרת", שקוראת תגר על בכורת "האוזן השלישית" בתחום. האוזן, מצידה, לא קפאה על שמריה והקימה מיידית מחלקה מיוחדת לפרוגרסיב, קראוט רוק ופסיכדליה. המילה האחרונה במאבק טרם נאמרה.
"קצת אחרת", שנושאת את שמו של ההרכב הישראלי המיתולוגי משנות ה-70 (בו היו חברים שלמה גרוניך, שם טוב לוי ושלמה יידוב), ממוקמת ברחוב דיזנגוף 93 בחצר. מנהל אותה אבנר גולדהגן, ששותף לדדי וצטייק, העוסק ביבוא והפצת דיסקים תחת חברת "היי פידליטי". "זה היה חלום של שנינו", מסביר גולדהגן מה גרם לשניים לפתוח חנות תקליטים בתקופה בה רשתות דיסקים פושטות רגל, "ומאחר ששנינו חובבי פסיכדליה, החלטנו לפתוח חנות שתתמחה בפרוגרסיב ופסיכדליה לצד ז'אנרים אחרים, בין היתר גם דברים ישראלים שאני מאוד אוהב. מאחר שדדי הוא יבואן של לייבלים רבים כמו 'Akarma', 'Beat Goes On' ו-'Ace', ומאחר שהוא כבר לא רואה כסף מחנויות תקליטים אחרות בגלל שאין להן כסף לשלם לו, שוחחנו על האפשרות של פתיחת חנות, ועשינו את זה תוך שבועיים. אנחנו רק בשלבי ההקמה, יש לנו עוד סחורות רבות שצריכות להגיע".
גולדהגן עובד מזה 4.5 שנים כמוכר תקליטים וברזומה שלו עבודה ב"טאואר רקורדס", שם היה גם קניין. "קצת אחרת" מתמזגת במגמה החדשה של לייבלים וחברות תקליטים קטנות שמקימות חנויות ודוכנים למכירת סחורתן (למשל בי.אן.אי), אבל פתיחת החנות התאפשרה בעיקר בזכות ההתעוררות וההתרחשות בארץ סביב הפרוגרסיב והפסיכדליה, שתמיד שמרו כאן על פופולריות.
"ראינו את ההתנהלות בפורומים והבנו שיש מקום לחנות כזו", מסביר גולדהגן. "הקהל בהחלט מגוון. יש מתחילים, יש מתקדמים ויש אספנים רציניים, והחנות שלנו מספקת תשובה לכולם. לאחרונה מכרנו יותר משלושים דיסקים של ההוצאה המחודשת של 'אטמוספריה', אבל אנחנו מוכרים גם תקליטים של הרכבי פרוגרסיב ישראלים - ישנים וחדשים".
בניגוד למדיניות הנהוגה במרבית החנויות, התקליטים והדיסקים ב"קצת אחרת" מסודרים לא לפי א'-ב', אלא לפי ז'אנרים - השפעה לא מוסתרת מהסרט "נאמנות גבוהה". את פליטווד מק, למשל, תוכלו למצוא בשני מקומות שונים: ההרכב הראשון עם פיטר גרין מקוטלג בבלוז-רוק, ואילו את הוורסיה המאוחרת יותר, זו של הסבנטיז, תוכלו למצוא ב'רוק כללי'. "יש בעיה דומה עם להקת 'מאנפרד מאן'", אומר גולדהגן. "היא התחילה כלהקת אר-אנד-בי והשנים הראשונות שלהן מקוטלגות תחת 'חמישים-שישים', ואילו שתי התקופות האחרות של הלהקה (זו של 'Manfred Mann Chapter Three ' וזו של 'Manfred Mann's Earth Band' – א.ק) נמצאות בקטגוריות אחרות. בכלל, כדי להגדיר את האלבומים של שנות ה- 70 צריך הרבה סלאשים, כי פעמים רבות ההגדרה צריכה להיות פרוג/סייק/פולק. עם זאת, במדף הפרוגרסיב, למשל, יש חלוקה לא'-ב', כי אני אוהב שאנשים נוברים ומחטטים".

עשרת הגדולים

במהלך שהותי בחנות, הגיעו זוג צעיר, איתי וקרן, שחיפשו אלבום של רוברט ווייאט. לחנות הם הגיעו בהמלצת המוכרים ב"טאואר" לאחר שלא מצאו שם את מבוקשם, וגם כי חיפשו את גולדהגן, שהקים בעבר את מדף הפסיכדליה ב"טאואר". גולדהגן עומד על כך שהאווירה בחנות תהיה ביתית ככל האפשר. הוא מכין לקליינטים קפה ותה, מאפשר להם להאזין ללא הגבלה, ונוכח בוויכוחים אינסופיים בין האספנים.

- האינטרנט מגביר את המודעות למוזיקה או הורס את הפרנסה?

"שאלה מורכבת. יש אנשים שבאמת מתעניינים ובאים לשאול על משהו שהם ראו ברשת. אבל יש גם כאלו שמזמינים דרך הרשת, אספנים שמחפשים דברים נדירים".

- למעט האווירה, למה כדאי לקפוץ לחנות שלכם ולא להזמין דרך הרשת?

"יש את ילדי הקאזה, שרוצים הכל, מהר ובלי לשלם. אבל יש אחרים שרוצים תקליטים או מעוניינים בהדרכה של המוכר ולוקחים תקליטים במאות שקלים. היה אצלי בחור מרמת הגולן שבא עם אלפיים ש"ח במטרה לקנות תקליטים. ישב בחנות, האזין להם, התייעץ איתי ואז החליט מה לקחת. זו חנות שנותנת תשובות גם למתחילים וגם למתקדמים. יש את אלו שמחפשים את 'קינג קרימזון' וכאלה שמחפשים את שיתוף הפעולה של מייקל מנטלר ורוברט ווייאט. בזמן האחרון יש ביקוש רב ל'פייפורט קונבנשן', קהל של פולק בריטי, ויש תקליטים שאני יודע שאני שומר ללקוח X, כי אני יודע שהוא יאהב את זה".

- טוב, אז במסורת של "היי פידליטי", שתף אותנו בעשרת הגדולים שלך?

1. קרים – Wheels Of Fire
2. לאב- Forever Changes
3. ג'אניס ג'ופלין וההולדינג קומפני – Live
4. ג'יפרסון איירפליין - Surrealistic Pillow
5. פיפטי פוט הוס – Cauldron
6. דה סידס – Web Of Sound
7. שמוליק קראוס – מדינת ישראל נגד קראוס שמואל
8. קצת אחרת – קצת אחרת
9. 13th Floor Elevators - The Psychedelic Sounds of the 13th Floor Elevators
10. דה ליטר - Distortions

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דלית שחם
"קצת אחרת", החנות. מלחיצה את האוזן?
צילום: דלית שחם
קינג קרימזון. מאושיות הז'אנר
פליטווד מק. איפה לקטלג?
לאתר ההטבות
מומלצים