בעלי אתרים, שימו לב

חוזר חדש, שפורסם באתר האינטרנט של מס הכנסה ב-1 בינואר, 2003, מנסה לעשות סדר בנושא הטיפול הראוי בהוצאות הקשורות באתרי אינטרנט.

החוזר מסביר מהו אתר אינטרנט, מהם רכיביו, מה ההבדל בין אתר סטטי לאתר דינמי ומהם ההבדלים בין אתר שיווקי, אתר מידע, אתר תמיכה, אתר מסחר אלקטרוני, אתר של מוסד ציבורי לפורטל. כמו כן, המסמך מבחין בין שלבים שונים בהקמת אתר, בהם שלב האפיון, התכנות, האינטגרציה, ה-QA, שלב ההטמעה והעלייה לרשת, רכישת שם מתחם ותפעול שוטף של האתר. לבסוף, מפרטים כותבי הממסך את העלויות הקשורות באינטרנט לצורכי מס.

"מדובר בחוזר שמנסה להתאים את ההוצאות באינטרנט למצב החוקי הקיים ואינו מבשר על שינוי החוק או התקנות", אומר רואה החשבון אבי הלר ממשרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן, "למעשה, החוזר מיועד לעובדי מס הכנסה במטרה לפרש את החוק הקיים עבורם ולשמש להם מעין מורה דרך".

כיצד נהגו הנישומים עד כה?

"עד עכשיו, המצב החוקי לא היה ברור לחלוטין. בהעדר פרשנות ברורה של החוק, חלק מבתי העסק שמנהלים אתרים התנהגו בדומה לסעיפי החוזר החדש, בעוד אחרים ניסו לקבל החזר שוטף עבור חלק גדול מההוצאות שהשקיעו עבור ההקמה ותפעול האתר".

החוזר מבדיל בין כמה שלבים בחיי אתר:

1. שלב רכישת כתובת האינטרנט (דומיין) - החוזר קובע כי רכישת כתובת אינטרנט שקולה לרכישת נכס בלתי מוחשי שאינו מוכר לצורכי מס, פרט למקרים חריגים, כמו אתרים המיועדים למטרות מחקר ופיתוח. "בגישה זו יש מן הצדק הכלכלי מאחר ואורך החיים של נכס מסוג זה (כתובת אינטרנט ג.מ.) אינו מוגבל", מציינים כותבי החוזר.

2. שלב הקמת האתר - החוזר מקביל בין אתר אינטרנט המיועד לשרת בית עסק לבין כל תוכנת מחשב הנמצאת בשימוש בית העסק ואשר מקנה לו יתרון של קבע. "הקמה ראשונית של אתר אינטרנט הינה יצירת תוכנה חדשה המאפשרת את ביצוען של פעולות אשר לא ניתן היה לבצען טרם הפעלת האתר, ולחילופין - מגדילה את ציבור הלקוחות הפוטנציאליים של הנישום", נכתב בחוזר.

מאחר שהחוק מכיר בתוכנת מחשב כנכס בר פחת, ששיעור הפחת לגביו דומה לזה של מחשבים (25 עד 33 אחוז), עלויות ההקמה הראשוניות של אתר אינטרנט, החל משלב הרעיון ועד לאחר תיקון הליקויים שהתגלו אחר העלאת האתר לרשת הם ברי פחת בשיעורים אלה, מסביר הלר.

3. שלב התפעול השוטף – שלב זה כולל שינויי עיצוב ועדכוני טקסט, תשלומים לחברות תקשורת עבור השימוש בקווים, תשלומים לספק האינטרנט עבור הגישה, עלות תמיכה ועלות ביצוע עדכונים שוטפים. כל הוצאות אלה מוכרות כהוצאה שוטפת של בית העסק לצורכי מס.

ההבדל בין תפעול לשדרוג

עם זאת, החוק מבדיל בין תפעול שוטף של אתר לבין שדרוג של אתר, הדומה לרכישת תוכנה חדשה וחייב בפחת של שלוש-ארבע שנים, מסביר הלר. למרות החוזר, שאלה שנותרה שנויה במחלוקת היא מתי מסתיים שלב תפעול האתר ומתי מתחיל שלב התפעול.

"אם מדובר באתר שמשמש את החברה למשך מספר שנים, הפחת מנוכה במשך מספר שנים", אומר הלר, "במקרים מסוימים, חברת פרסום יכולה לטעון כי אתר פרסומי שהשיקה מיועד לפעול במשך זמן קצר והוא שקול לפרסום חוצות ומנוכה לצורכי מס באופן שוטף. האינטרס של הנישומים כי יכירו בהוצאות שלהם באופן שוטף בעוד מס הכנסה מעוניין לפרוס את ההחזר על פני מספר שנים".

החוזר מטיל על נישומים את נטל הראיה להוכיח את שלבי פיתוח האתר המשמש אותם ולשמור מסמכים הקשורים בתהליך הפיתוח, ההקמה, התחזוקה והאפיון של האתר, על מנת שישפכו אור על עלויות ההקמה. החוזר מייעץ לעובדי מס הכנסה ללמוד על היסטוריה של אתר באמצעות אתר "ארכיון האינטרנט", המתעד אתרי אינטרנט, במטרה לאתר רכיבי תוכנה שהתווספו לאתר לאורך זמן והחייבים בתשלום מס.

הלר מציין כי הפרשנות של החוזר את החוק סבירה ולא מחמירה לעומת המצב הקיים (שאותו ביקשו במס הכנסה להבהיר), למעט במקרה של אי הכרה ברכישת כתובות אינטרנט לצורכי מס. "אני לא בטוח שהפרשנות של מס הכנסה נכונה בהקשר הזה", אומר הלר, אך מציין כי ברוב המכריע של המקרים, עלות רכישת כתובת אינטרנט היא זניחה עבור בתי עסק.