שתף קטע נבחר

חג המשתלות

ט"ו בשבט הוא לא רק חגן של המורות אלא גם של המשתלות. מלבד העניין העונתי, יש בחג משהו שגורם לרבים ללכת למשתלה. אפילו ברשתות השיווק אפשר למצוא עציצים של צמחי תבלין במבצע

שתילים ונטיעות עצי פרי 

אחת התופעות המעניינות היא שלמרות שאין זו מצווה, יהודים דתיים רבים באים למשתלות על מנת לרכוש שתיל של עץ לכבוד ט"ו בשבט. ראש השנה לאילנות קיים אמנם עוד מתקופת המשנה, ויש לו ביהדות חשיבות מבחינת מצוות כשמיטה ותרומות ומעשרות, אך חג הנטיעות הוא חג ציוני ביסודו, לא דתי. טקס הנטיעות הראשון של ט"ו בשבט התקיים בתרמ"ה (1885) ביסוד המעלה, ולא נצא ידי חובתנו מבלי להזכיר את תלמידי זיכרון יעקב שיצאו לנטיעה חגיגית בט"ו בשבט תר"ן (1890) עם המורה והסופר זאב יעבץ.
מי שהכריזה רשמית על ט"ו בשבט כעל חג הנטיעות, בשנת 1908, הייתה דווקא הסתדרות המורים והגננות. מאוחר יותר אימצה גם הקרן הקיימת את המועד, והיום אפשר למצוא באתר משרד החינוך את הקביעה שט"ו בשבט הוא חגה של הקק"ל. באופן מעשי רוב הנטיעות אכן נעשות באמצעות הקק"ל, שגם השנה מזמינה את המוני בית ישראל לבוא ולנטוע ביערותיה שבצדי הדרכים. עם זאת מותר לטעת עצים גם לבד, גם למי שאינו נמנה עם המשתתפים בתיקון ט"ו בשבט.

שתילים ונטיעות

הגודל קובע

כאשר מדובר בתכנון גינה, יש מי שמעדיף לא להמתין שנים, ולשתול עצים בוגרים שנעקרו מהאדמה בה גדלו: קבלן הגינון מגיע עם משאית ומנוף, ושותל את העץ הבוגר בגינה. באופן כללי (להוציא זיתים עתיקים או דקלים) מחירם של עצים אלו יגיע למאות שקלים, תלוי בגודל עץ, בנופו, בגילו, וכמובן בקבלן. מאחר שט"ו בשבט הגיע, עיקר עניינו הוא נטיעת שתילים רכים, רק נציין שאיכות פירותיו של עץ בוגר שהועבר נפגמת במקרים רבים.

מלי בר, מחברת הגינון 'דרך הגנים' (ושכנה), מסבירה כי מחירם של שתילי עצים נקבע לרוב על פי גודלם וגילם, ופחות על פי סוג העץ. מחירו של שתיל חרוב יהיה דומה מאוד למחירו של שתיל שקד, תאנה או רימון. גם אם יש התייחסות לקוטר הגזע, ההבדל בין שתיל גדול לקטן נקבע על פי גודל המיכל בו הוא נמכר. המיכלים הקטנים הם בנפח של כעשרה ליטרים, לעתים בשקיות ניילון קשיח ולעתים בדליים, ומחיריהם הם נעים בין 25 ל- 60 שקל. אמנם מדובר בנטיעה הרבה יותר קלה ורומנטית, המתאימה מאוד לט"ו בשבט, אך סיכויי הקליטה של שתיל כזה נמוכים בהרבה מסיכוייו של שתיל בן שנתיים או שלוש שנמכר במיכל 25 ליטר, המזדקר לגובה של מטר וחצי או שניים. ככל שבית השורשים של העץ הצעיר מפותח יותר כך יגדל הסיכוי לקליטה. מחירם של שתילים אלו גבוה יותר והוא ינוע בין 100 ל-150 שקל. לגבי אופן השתילה מומלץ לבקר באתר צמחי המרפא של אמנון גלאס (ראו קישור בטור הימני ב'אתרים נוספים').

עץ באחריות

לדברי אמנון באומהורן ממשתלת אלון שבקיבוץ יראון רצוי לרכוש עץ שכבר מגיע מעוצב מהמשתלה, בגובה 2-3 מטרים כשקוטר הגזע הוא בין 3/4 צול ל-1.5 צול. "לגדל עץ זה מקצוע", אומר באומהורן. מחיריהם של עצים אלו במשתלת אלון נע בין 190 ל-260 שקל, והם באים עם אחריות לשנה, תקופת הקליטה של העץ. באומהורן מדגיש עוד כי חשוב מאוד לבצע שתילה נכונה בבור עמוק ולדאוג לעיגון העץ בקרקע. גם למיקום העץ בגינה חשיבות רבה, ויש לקחת בחשבון מרכיבים כגון הצל, וההסתרה, תוך מחשבה על שנים קדימה. תשתיות הבית גם הן צריכות להילקח בחשבון: לא לשתול עץ מעל קווי מים חשמל או ביוב, ולתחשב בקברה לבית. מאוד מצער לעקור עץ שטופח במשך שנים כי הוא שורשיו הרימו את המרצפות או כי הוא גורם לנזק לקירות הבית הסמוכים אליו.

חזור למעלה
עצי פרי

אופנה ארץ ישראלית

בשנים האחרונות האופנה היא להחזיר לגינות עצים ארץ ישראליים, בראשם הזית. אמנם עצים ארץ ישראליים פחות ירוקים בעיניים, אך הם מתאימים יותר לסביבה. גם לעובדה שעצים אלו צורכים כמויות קטנות יחסית של מים, יש השפעה. רשימה חלקית של עצי הארץ. לא כולם משבעת המינים, אבל כולם ישראלים מאוד, ישראלים כל כך עד שלעתים קשה להם בגינות המתורבתות.

תאנה

התאנה מתאימה לגינות גדולות בגלל הנוף הרחב שלה, בגינות קטנות צריך כל הזמן לגזום את העץ. עץ התאנה הוא נשיר ויש מי שרואה בעלי השלכת לכלוך. חסרון נוסף של התאנה הוא שהיא מושכת דבורים וחרקים אחרים.

התאנה היא עץ המתאים לאקלים ים-תיכוני, המסתגל בארץ לכל האזורים ולכל סוגי הקרקע. אחרי שהעץ נקלט, הוא עמיד ליובש בקרקע, גדל לרוב ללא השקיה, ונותן צל רב. ישנן תאנים שחורות וירוקות, ויש זנים שפירותיהם מתאימים יותר לייבוש. הזנים הנפוצים בארץ שפירותיהם נאכלים טריים הם הסבעי, החורטמני, והחרובי. היא פורחת כל הקיץ ופירותיה מבשילים בסופו. יש זנים בהם חלק מהפרי לא מתפתח, נשאר כפגים במשך החורף, ומבשיל בתחילת הקיץ.

רימון

הרימון, על אף היותו אחד משבעת המינים, הוא מהעצים הפחות מבוקשים. עץ הרימון נשיר, דומה במבנהו לשיח, והוא זול במעט מהעצים האחרים. את הרימון כדאי לשתול בעיקר אם אוהבים את פירותיו, אף כי הם זקוקים לטיפול: מי שלא יקדים לעטוף את פירות העץ בשקיות נייר, יגלה שהתולעים הקדימו אותו. הרימון פורח בקיץ בפריחה אדומה עזה, ואינו נותן צל רב.

מוצאו של הרימון בפרס. אך זן הוונדרפול הנפוץ בארץ בא מקליפורניה דווקא. פרי הוונדרפול הוא אדום, גדול מאוד, ומבשיל מעט מאוחר יותר מן הזן הנפוץ השני: ראש הפרד, שפריו ורוד. ישנם זנים רבים של רימונים, ואפשר גם לשתול רימון ננסי, אבל זה לא ממש זה.

תמר

הדקלים הנפוצים בשדרות רבות בערי ישראל נשתלים בוגרים. תמרים בוגרים זה עסק מאוד יקר, ומחירם מגיע לאלפי שקלים, ולא פעם העץ לא מצליח להיקלט. מחירו של שתיל תמר נע בין 100 ל-200 שקל, תלוי בגודלו. לא נהוג לשתול תמרים צעירים מכיוון שלוקחות שנים ארוכות עד העץ מגיע לבגרות מינית. עצי התמר הנקביים הם אלו שמניבים פרי, הם זקוקים להאבקה לשם כך, שבמטעי התמרים נעשית באופן מלאכותי. ככלל הדקל זקוק לחום גבוה ולמים רבים, במרכז הארץ עדיף לטעת את התמר הצהוב, הברהי. התמר השחור אוהב יותר אזורים יבשים.

זית

העץ שזכה לפופולריות הרבה ביותר בשנים האחרונות הוא הזית. "אנשים תוקעים זיתים ללא הכרה, זה ממש קטע", מספרת בר. מי שנוטה לאלרגיה יאלץ לוותר על התענוג: הזית מכיל אלרגניים רבים ובאביב כשהוא פורח זו ממש צרה למי שסובל מאסטמה למשל. מי שלא בונה על לאכול את הזיתים מגנו, שייקח בחשבון שהם מלכלכים את החצר.

גם אם נדמה שלוקח לזית שנים רבות עד שהוא נהיה לעץ בוגר, עם טיפול נכון, דישון, והורדת הפרי, יכול הזית להתפתח תוך כחמש שנים לעץ יפה הנותן צל. מחירו של שתיל זית קטן נע בין 40 ל-100 שקל, אבל נוכח גדילתו האיטית מאוד של העץ מחירו מאמיר מהר מאוד.

מחירו של 'זית מטע' יגיע עד לאלף שקל, וגם הוא כבר יצריך שתילה מקצועית והובלת מנוף. מדובר בזית שנעקר מכרם זיתים, גילו 15-50 שנה והוא בעל גזע שניתן להקיף בכפות הידיים.

שתילת זית עתיק היא כבר סיפור אחר לגמרי. מחיריהם של הזיתים העתיקים שונים מעץ לעץ: גילו של העץ או עובי הגזע, גובה פיצול הגזע, מספר הפיצולים, חזות נוף העץ והסימטריה שלו, כל אלה משפעים על מחיר העץ העתיק. מדובר בעניין אסתטי במהותו. הזיתים העתיקים הזולים ביותר ימכרו באלפיים שקל, אך המחיר מגיע לחמשת אלפים עשרת אלפים ואף 15 אלף שקל. מי שרוצה להוציא 40 אלף שקל בעבור זית עתיק עם גזע המפוסל באופן יפה במיוחד, יכול לעשות גם זאת.

שקד

השקד זכה להיות סמלו של חג האילנות בזכות פריחתו המוקדמת. הוא אמנם אינו משבעת המינים, אך הוא כבר תושב ותיק בארץ ונזכר פעמים רבות במקרא. למרות פריחתו המרהיבה, השקד אינו מהעצים המבוקשים, ונוטעים אותו בעיקר בגני הילדים, שם רוצים שתהיה שקדייה לט"ו בשבט. מי שרוצה פריחה בגינתו על פני כל העונות, יעשה שיקול נבון אם ייטע שקד או נשירים אחרים, שפורחים אחריו אך לפני בוא האביב. דוגמת שזיף או משמש. בארץ שני זני שקד עיקריים: נפ"א ואום אל פחם.

השקד מצליח להכות שורש גם באדמה גירית, דורש מעט מים, וזקוק לחום וללחות מועטים. אחד הבעיות הגדולות בגידול שקד בגינה היא שהוא סובל מהשקיית הקיץ הגורמת לו להתנוון: השקתם את הדשא והרגתם את השקד. פריו הירוק נאכל באביב, בקיץ קליפתו מתקשה והוא מקבל את צבעו החום המוכר.

חרוב

אם יש לכם גינת ענק, ועוד אין בה חרוב, אז אולי הגיע הזמן. עץ החרוב הוא עץ ירוק עד שגדל מהר למדי, עלוותו ירוקה כהה ומבריקה והוא מתנשא עד לגובה של עשרה מטרים. גם לחרוב ביקוש נמוך, עקב גודלו, וניתן לראות אותו בעיקר בפארקים ובשטחים ציבוריים. נקבת החרוב היא זו המניבה את הפרי המתוק, אך על מנת שהיא תיתן פרי צריך, מטבע הדברים, שיהיה איזה עץ זכר בסביבה. כמו כל עץ ארצישראלי טוב גם החרוב עמיד לרוחות, חסכן במים, ונופו העגול והצפוף מספק צל רב. החרוב המפורסם ביותר בארץ נמצא מעל פקיעין, בסמוך למערה בה הסתתר רבי שמעון בר יוחאי, שעל פי האגדה ניזון מפרי החרוב משך 13 שנה, 12 שנים ועוד שנה. את השנה ישב על שביציאתו מן המערה, מצא כי עבודת השדה היא ביטול תורה.

אין גבול כמעט לכל מיני עצי הפרי שאפשר למצוא במשתלות: אגוזים והדרים ותותים ונשירים, עצים טרופיים, ועצים סוב טרופיים, כאלה שיאהבו את האקלים של החצר האחורית וכאלה שלא, עצים שיתנו פרי תוך שנים בודדות ועצים שיגיעו לשיא תנובתם כשכבר לא נהיה פה. באומהורן ממליץ לא להתפתות לכל מיני סוגי עצים שקשה לגדל, ובעיקר להתייעץ עם אנשי מקצוע. כך או אחרת, בעולם בו הכל נראה זמני כל כך, לפעמים נדמה שהעצים הם היחידים שנשארים. נטיעת עץ פרי היתה ונשארה אחד הדברים שמביעים אופטימיות יותר מכל דבר אחר.

חזור למעלה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלכס קולומויסקי
תאנה. מושכת דבורים וחרקים אחרים
צילום: אלכס קולומויסקי
צילום: אלכס קולומויסקי
זית. צרה לסובלים מאסטמה
צילום: אלכס קולומויסקי
קיבוץ טירת צבי
תמר. לוקחות שנים ארוכות עד העץ מגיע לבגרות מינית
קיבוץ טירת צבי
מומלצים