| |
ללא קו אדום
הפיגוע במאחז הבלתי-חוקי ליד קריית-ארבע ממחיש שוב את היעדר שיקול הדעת בהחלטה לאבטח את המתנחלים פורעי החוק בשטחים. הם יעשו כטוב בעיניהם, וצה"ל יהיה מחויב להעניק להם הגנה. כי בישראל שום שיקול של טובת הציבור לא מופעל, ואיש לא מציב קווים אדומים
עפר שלח
חמישה ילדים איבדו בליל שבת את אביהם. לכאורה, כל מי שמתייחס למקום ולתנאים בהם אירע הפיגוע הזה מרקד על הדם: כל התייחסות לחוסר האחריות של נתנאל עוזרי ז"ל ורבים הדומים לו בשטחים נתפסת מייד כהצדקה, או לפחות כהנחה, לחומרת המעשה של רוצחיו. אבל ככה זה תמיד אצלנו: בכל ימות השנה לא מנהלים דיונים כי חבל על הזמן, וכשקורה הדבר הכמעט בלתי נמנע אסור להתייחס אליו, כי מי שעושה את זה כאילו מגונן על מניעיהם של רוצחים.
"צה"ל מחוייב להעניק למקום הגנה בלי קשר לחוקיותו", אמר תא"ל עמוס בן-אברהם לאחר הפיגוע. על הדבר הזה בדיוק בונים פורעי החוק בשטחים. הם יעשו כטוב בעיניהם, בשם אידיאולוגיה או סתם קלות ראש, וצה"ל יהיה מחויב להעניק להם הגנה. כי בישראל שום שיקול של טובת הציבור אינו מופעל, אף אחד לא שם קווים אדומים, והמדינה נתפסת כמחויבת לכבד את שגיונו של כל אחד ולא אחראית לשום דבר.
זה לא רק במה שמכונה "מאחזים לא חוקיים". הייתם פעם בתל רומיידה? פעם ביקרתי שם עם מח"ט חברון דאז. ילדה בת 12 מאחד מארבעה הקרוואנים, היושבים בלב העיר הערבית, החליטה באותו יום לא ללכת לבית ספר, כי כאב לה הראש. גם לילדה שלי זה קורה, אבל כשהיא נשארת בבית לא נשארת לידה פלוגת צנחנים לשמור עליה. כמו שהיה ברור שיהיה פיגוע בגבעה 26, כך בתל רומיידה כבר היו פיגועים, וצר לי לומר שכנראה עוד יהיו. אבל אף אחד לא מסיק את המסקנות, ואם חס וחלילה הנבואה הזו תתגשם, יאמרו שאסור להתווכח על הדם.
הפיגוע בחברון לא ישנה את סדר היום של הבחירות ההזויות האלה. 44 הרוגים בנובמבר לא שינו אותן, כשם שלא עשו זאת הכלכלה המתמוטטת, קריסתו של מעמד הביניים או פרשיות השחיתות. גם כאן, הכל ידוע מראש והישראלי מושך בכתפיים. גם כאן, המדינה מחוייבת לכאורה להעניק לאזרח הרבה יותר ממה שמדינה מתוקנת מתחייבת לו, ובפועל לא נותנת דבר. ומכיוון שאין מדיניות, אין אכיפה ואין דיון ציבורי עד שלא קורה הנורא מכל - איש גם לא בא אליה בטענות.
נקלעתם לאירוע חדשותי מעניין? שלחו ל - 5335 ישירות מהסלולרי שלכם.
|
