בנזלת עיסא מחכים לדחפורים

כ-90 בעלי עסקים מן הכפר הפלסטיני נזלת עיסא, שליד טול כרם, קיבלו הבוקר (יום ב') צווי הריסה למבנים המשמשים אותם. בצה"ל טוענים כי מדובר במבנים שהוקמו באורח בלתי חוקי. הפלסטינים טוענים כי בידיהם היתרים מלאים מהמועצה המקומית השייכת לרשות הפלסטינית, וכי בעקבות המהלך, יאבדו כאלף תושבים את מקור פרנסתם היחיד.
כבר לפני חודשיים נהרסו 13 בתי עסק בכפר. בימים הקרובים צפויים לקבל עוד עשרות תושבים בכפר צווי הריסה, עליהם חתומים המנהל האזרחי ורשויות צה"ל. ובסך הכל צפויים להיהרס כ-170 בתי עסק בהפרש של ימים ספורים, כמעט כולם בסמוך למחסום הצבאי שבכניסה ליישוב. חלק מהסוחרים כבר שכרו את שירותיהם של עורכי דין מבקה אל-גרבייה, כדי לנסות ולמנוע את רוע הגזירה, או לפחות לנהל משא ומתן בדרך לקבלת פיצויים.
גורמים במנהל האזרחי ביהודה ושומרון אישרו את דבר צווי ההריסה. בצה"ל אומרים כי פעולת ההריסה קשורה לבניית מרחב ההפרדה באזור, כאשר תוואי הגדר צפוי לעבור בקרבת הכפר. בצה"ל חוששים שהכפר "יתפשט" לכיוון מרחב ההפרדה.

"גם היהודים יודעים שאין לנו מתחרים"

בעלי בתי העסק בכפר - חנות רהיטים, חנויות מזון וירקנים - נראים המומים וחסרי אונים. "כל הסחורה שלנו היא אל"ף-אל"ף", אומרים בכפר. "תשאלו את אנשי טירה, בקה ואום אל-פאחם, תשאלו אפילו את היהודים שבאו לכאן לפני האינתיפאדה. כולם יודעים שכאן ניתן למצוא את הכל, גם דברים שאין במקומות אחרים, באיכות גבוהה ובמחירים ללא מתחרים".
אחד מבעלי העסקים העומדים להיהרס, עבד אל-ג'אבר אבו מוך, העמיס הבוקר בארגזים את הסחורה מהמכולת שברשותו. בין הסחורות נראו גם מוצרים ישראלים. הוא טוען בתוקף שיש ברשותו רישיון עסק מהמועצה המקומית, והוא לא מבין כיצד הפך לפתע לפורע חוק. "אני לא מבין מה קורה ולמה זה קורה. כל מה שאני יודע זה שאני צריך לארוז כמה שיותר מהר כדי להתפנות", הוא אומר.
זמנו של לאבו מוך אכן דוחק: כבר הערב, או לכל היותר מחר בבוקר, תחל מלאכת ההריסה בחנותו. מדובר בחנות גדולה, במונחים של נזלת עיסא, ומועסקים בה חמישה אנשים, כולם בעלי משפחות. "כעת", הוא אומר, "עשרות אנשים יישארו ללא פרנסה".

"איבדנו אדמות, נמנענו מאלימות"

3,000 איש חיים בנזלת עיסא. אבו אשרף, מוותיקי הכפר, אומר כי רק 2,500 מהם הם תושבי הכפר, וה-500 האחרים הם סוחרים ופועלים, שמגיעים אליו מדי יום משכם, ג'נין, טול כרם ואפילו חברון. אבו אשרף מספר כי ב-1948 הורחקו התושבים, שחלשו על אדמות ונכסים בתוך תחומי ישראל, אל חלקו המזרחי של הכפר, ואיבדו את אדמתם.
"היינו בשליטה ישראלית במשך 75 יום, עד לטרנספר", הוא אומר. "היינו בעלי אדמות בתוך מה שנחשב היום לשטחי הקו הירוק. היום אין לנו אדמות כלל. כולם עובדים או במסחר או בסבלות, בהבאת הסחורה מן המחסום אל תוך הכפר".
תושבי הכפר מזכירים כי במהלך השנתיים וחצי האחרונות לא נרשם אירוע טרור כלשהו ביישוב, פרט למקרה בו רדפו חיילים אחרי פועלים שחצו את הכפר כדי להגיע לעבודה בתוך ישראל. לטענת התושבים, גם באותו מקרה לא היו מעורבים אנשי הכפר עצמו. במקרה אחר נרצח סוחר ישראלי בידי תושבים מקומיים, אולם בדיקה העלתה שהרקע לאירוע לא היה לאומני, אלא מחלוקת עסקית וחובות כספיים.

ערפאת שלח שמאי רכוש

בעלי העסקים מנופפים באישורים וברישיונות של המועצה המקומית. ראש המועצה, זיאד סאלם, מאשר כי כל העסקים מאושרים. "צווי ההריסה ההמוניים האלה הם ניסיון להחדיר את המנהל האזרחי בדלת האחורית, שהפכה לקדמית מאוד", הוא אומר. סאלם מעלה גם את האפשרות שמדובר בהיערכות ביטחונית מחודשת של צה"ל, שבמסגרתה החליט הצבא להרוס את עשרות בתי העסק כדי להרחיקם מקו הגבול. הוא מכחיש את הטענה שהפעולה קשורה להקמת גדר ההפרדה, שכן זו תוצב במרחק של כשלושה ק"מ מן הכפר.
במועצה עושים את החישובים: נוסף על 170 הסוחרים שצפויים לאבד את עסקיהם, מדובר בעשרות בעלי נכסים שהשכירו להם את המבנים, יותר מ-20 בעלי מכוניות שהעבירו את הסחורה לכפר, כמה מאות פועלים - ועוד סוחרים רבים שנוהרים אל הכפר מדי יום. בסך הכל, אומרים במועצה המקומית, מדובר בכאלף משפחות פלסטיניות שייפגעו מההחלטה, כלומר - אלפי בני אדם.
ראש מועצת בקה אל-שרקייה נשלח לנזלת עיסא מטעמו של יו"ר הרשות, יאסר ערפאת, כדי להעריך את היקף הנזק במקום. הוא הסתובב עם נציגי המועצה המקומית בין בתי העסק, רשם פרטים והבטיח להגיש דו"ח חריף לראיס. אולם לא ברור כיצד יוכל ערפאת לסייע לתושבים, כאשר מחר בשמונה בבוקר אמורים הדחפורים להתחיל בעבודות ההריסה.
חלק מבעלי העסקים כבר הסירו את פחי האלומיניום ששימשו בתור קירות, כך שבכמה מהמקרים לא יישאר מה להרוס. בכך הם מבקשים, לדבריהם, "לצמצם נזקים", אך גם לשדר מסר לחיילים: "נשארה לכם רק האדמה, קחו ותשחיתו גם אותה".