מיצובישי קולט - מינימל קומפקט

השאלה לאן נעלם דור ה-GTI עולה לאוויר, מפעם לפעם, ובמיוחד כאשר אתה שומע את צליל המנוע והמפלט של הקולט. בזמנו, היא אמנם לא היתה ספורטיבית של ממש, אבל בתחילת שנות התשעים נתפסה, יחד עם הסיוויק שלוש דלתות, כתחליף עבור מי שמאס באישיות המפוצלת של מערכות הזרקה במכוניות הנכונות.
הקולט והסיוויק רכבו היטב על גל האופנה וקסמו בעיקר לספריות צמרת, מדריכי טניס, נשות חברה אמידות וסתם צעירים שהצליחו לשכנע את אמא ואבא שתקנה משהו קצת יותר מיוחד. ואולם, כאשר ה-GTI יצא מהאופנה, נעלמו גם היפניות המסוגננות. אותן עלמות חן אצו לשלם יותר עבור ג'יפון עירוני, או פחות עבור 206 מסוגננת. לעיתים אפילו חזרו למוטב ולקוביית הסדן השמרנית. בימי הזוהר, 93' למשל, נמכרו 780 קולטים - אשתקד רק 200.
למעשה, המצב קשה עד כדי כך, שרק מעטים הבחינו בקולט מחודשת שהתייצבה לאחרונה באולם התצוגה הראשי. כה קשה, עד שבחברה לא הספיקו עדיין להפיק "פרוספקט" אמיתי. קצת חבל, בהתחשב בכך שהקולט היא לא פחות ולא יותר הדגם הותיק ביותר של מיצובישי, והראשון שיצא למערב.
זו הנוכחית הוצגה יחד עם הלאנסר ב-96', והציגה כיוון חדש - במקום להגדיל, בחרו מיצובישי להקטין. בכל מקרה, הקולט והלאנסר חולקות פלטפורמה זהה ומרכיבים נוספים, מסביבת הנהג ועד תיבת ההילוכים ומבנה המתלים.
אגב, הקטנת הקולט יצרה כבר על הנייר בעיה ראשונה. מצד אחד היא מבוססת על משפחתית ונתפסת כקומפקטית, ומכאן נגזר מחירה הלא נמוך - 98,900 שקל. מצד שני, עם בסיס גלגלים באורך 241 ס"מ, היא קטנה מרוב מכוניות הסופר-מיני המודרניות, ומציגה מבנה עוד פחות שימושי מהן.

מה השתנה

לקראת שנת הדגם 2001 עברה הקולט מקצה שיפורים גדול, שיסייע לה - אולי - מול תחרות הולכת וגוברת. השינוי הבולט ביותר הוא החלפת הגריל בשפם מתכתי לבנטיני מעט. בנוסף קבלה פגושים אגרסיביים יותר (שתרמו 2 ס"מ לאורך) עם פנסי ערפל, ונראה שגם החצאיות תפחו כדי ליצור חזות ספורטיבית יותר. לא שמודל 2000 נראה כבשה תמימה...
הגה עם שילוב יוצא דופן של עור ועץ הוא השינוי הבולט בתא הנוסעים. זה נראה כמעט מוגזם על רקע סביבת הנהג הפלסטית, אך עדיין נעים לאחיזה ולמראה. עור גם על בורר ההילוכים ועץ מיערות הפלסטיק של יפן בסביבת הנהג. הרקע למחוונים בלוח הקופסתי והנמוך (מדי?) הפכו לבנים, הריפוד מהודר ונאה מבעבר והמושבים שופרו.
קווי המתאר נותרו דומים וזה אומר שיחסית ליפניות, הקולט מתבלטת כנאה במיוחד. יש גם ניסיון להתחנף לאירופאים עם תשומת לב לפרטים כמו סגירת פתחי אוורור, בקרה על עוצמת תאורת המחוונים וכו'. תאורת מפות הולמת אין. אין ספק שאיכות החומרים ורמת הגימור עברו עדכון משמעותי. מרשים הרבה יותר מהלאנסר למשל, אולי כדי לסמן שבכל זאת יש הבדל בין תאילנד ליפן.
כניסה פנימה והתרווחות במושב הנהג מגלה כי תנוחת הנהיגה טובה, והמושב עצמו, עם כיוון גובה, נוח מבעבר. אך בעוד שמלפנים המרווח סביר, ניסיון השתחלות לחלק האחורי חושף מספר נקודות תורפה: מרחב מצומצם לרגליים, כניסה מסורבלת (גם עקב צורת קיפול המושב) וחלונות צרים (שאינם נפתחים) מקנים תחושה קלסטרופובית. זה ממשיך לתא המטען המציע נפח צנוע של 240 ליטר בלבד.

יחידת הכוח

כשהוצגה הקולט האחרונה, התאכזבו רבים מצניחת ההספק המרבי ל-90 כ"ס. בקולט המחודשת השינוי הבולט בצד המכני-טכני הוא דווקא העלאת ההספק ל-103 כ"ס. על הנייר לא השתנו הביצועים, אך במציאות התחושה כוחנית יותר. נכון, גם הדגם הקודם לא היה איטי - תודות לתיבה המצוינת של מיצובישי - אך מאז נשטף הרבה סאקה בגרונות, והתיבות האוטומטיות של המתחרים השתפרו.
לשימחתם של מיצובישי, אין לנו בעיה לכנות את ה-INVECS II "מהטובות בסביבה". התיבה הזו מצטיינת בהחלפה מהירה ורכה, ללא זעזועים או השהיות, גיהוקים או מכות כוח.
כמעט כצפוי, מיצובישי מציגה יחידת כוח טובה ויעילה, עם עידון טוב בטווח הפעולה הרגיל. היא אינה מביישת במיאוצי רמזורים, וצוברת היטב מהירות עד מספרים לא מוסריים. אולם מעבר לכך אין אותות הצטיינות מיוחדים. יחסי העברה ארוכים מאד, והעובדה שהמנוע מתעורר לחיים בסל"ד גבוה יחסית (מעל 4500) אומרת שבעליות ופיתולים עלולה הקולט להתפס עם המכנסיים למטה, כלומר ללא האינרציה הנדרשת. זאת גם בגלל סרבנות להורדת הילוך במצבים מסוימים, בעיקר בין שני לראשון (דבר שלפעמים מפריע גם בתנועה עירונית). בשיוט המנוע חרישי למדי, אך רעש הצמיגים מבית דנלופ מוגזם. צריכת הדלק עומדת על 8.5 ק"מ לליטר.

והתנהגות?

גם את סעיף זה צולחת הקולט היטב, אך ללא אותות הצטיינות. היא מציגה רמת אחיזה סבירה, צפויה בפניות, מסוגלת להחליק חרטום בצורה מבוקרת ובהנפת רגל לבצע צעד קליל מכיוון הישבן. אגב, היא עושה זאת בהסכמה ובצייתנות, טוב משמעותית מאחותה התאילנדית.
אך היא אינה מהנה במיוחד עקב היגוי עם חופש מיותר במרכז, מחסור בהיזון חוזר ותגובה נחושה. בסיס גלגלים קצר ושיכוך תנודות לא מבריק גורם לה להתנדנד על כביש גלי. במהירויות עירוניות איטיות ועל כבישים משובשים היא קופצנית מעט, אולם כאשר הקצב עולה (כבר בעיר) משתפרת הנוחות. יותר מכך בולטת פעולת המתלים השקטה.

ו...

בסופו של יום, הקולט היא מכונית סימפטית עם עיצוב בולט, וניסיון יפה לצאת מהשגרה היפנית. איכות המרכיבים מצוינת, השיפור לעומת קודמתה מוחשי ואצל בנות המין היפה שבסביבה היא זוכה לאהדה מקיר לקיר.
הבעיה מתחילה בתג המחיר. ללא הסיוויק והרובר 216, אין אמנם מתחרה מובהקת, אבל עם 98,900 שקל וללא ABS היא יקרה מדי, במיוחד אם לוקחים בחשבון שהיא פשוט אינה ספורטיבית. אפילו לאנסר משפחתית זולה יותר, וכאמור, הקולט קרובה במידות דווקא לסופר-מיני.
אפשר להאשים - ובצדק מסוים - את שער הין היקר, אך ניתן להניח במידה גדולה של וודאות כי קהל היעד הנשי יעדיף דווקא לחסוך ויבחר בסופר-מיני אופנתית ושימושית יותר. נכון שלא לכולן יש "אלף שש מאות אוטומט", אך גם זה עומד להשתנות בקרוב.