כשבוע לאחר השיגור, עבודת המחקר על סיפונה של מעבורת החלל "קולומביה" נמשכת באופן שגרתי (עד כמה שניתן להתייחס לחיים במצב של ריחוף תמידי כשגרתי). חברי הצוותים האדום והכחול מחליפים משמרות כל שמונה שעות לערך, ומבצעים את הניסויים השונים על פי תוכנית המשימה. ממרכז הבקרה נמסר שכל המערכות עובדות כשורה ושהמשימה מתנהלת כמתוכנן. התקלה במערכת הקירור מוגדרת כ"מטרד בלבד שיטופל בקרוב", ולא מהווה מכשול משמעותי להמשך העבודה.
אם אין סופות יש "שדונים"
בינתיים לא קוצר הניסוי הישראלי הצלחה מסחררת. מזג האוויר מעל אזור מזרח הים התיכון עדיין מעונן וצילום סופות האבק אינו מתאפשר. אולם אנשי הצוות המופקדים על הנושא - בין אם הם בחלל או בכדור הארץ - יכולים להתפאר בהצלחות אחרות. המצלמות שעל סיפון המעבורת הצליחו לצלם תופעות טבע מיוחדות הנקראות "שדונים" - מעגלי-אור אדומים שנוצרים מעל סופות רעמים ונמשכים אלפית השנייה בלבד. עד כה טרם הצליחו מדענים להנציח את השדונים הללו באופן מדוייק מכדור הארץ, וכעת הם הונצחו, לראשונה מהחלל, ובאמצעות ציוד משוכלל שיסייע בחקירת התופעה.
החוקר שהמליץ על ביצוע הניסוי הזה, ד"ר יואב יאיר מהאוניברסיטה הפתוחה, סיפר שהצילומים הושגו במקרה. האסטרונאוט דייויד בראון, שעבד באחת ממשמרות הלילה, כיוון את המצלמות לעבר סופה מעל דרום האוקיינוס השקט ולא ידע כלל כי הצליח ללכוד בעדשתו את השדון. רק כששוגרו הצילומים למטה נאס"א בגודארד ואובחנו על ידי ד"ר יאיר, התגלה הצילום המוצלח.
כעת לוטשים החוקרים עיניהם לסופות אבק מדבריות. למרבה הצער, ינואר הוא החודש הגרוע ביותר לחקר התופעה המטאורולוגית הזו מאחר שמדובר בחודש המעונן ביותר באזורינו. אולם הדחיות הרבות של שיגור המעבורת גרמו לכך שלא היתה ברירה אלא להמשיך בתוכנית ולקוות שגם ביצוע הצילומים כעת יניב תוצאות. החלופה שמצאו בינתיים החוקרים היא לצלם ענני זיהום אוויר מאירופה ולבחון את השפעתם על מזג האוויר, באופן דומה לבחינת ההשפעה של הסופות המדבריות.
הופכים שתן למים
אחד הניסויים שמעסיקים את האסטרונאוטים עוסק במציאת דרכים למיחזור שתן על מנת להופכו למי-שתיה. מחשבה ראשונה על כך מעלה תחושות אי-נוחות או אפילו גועל, אולם במחשבה שנייה מדובר ברעיון מצויין: תחנת חלל מאויישת צפויה לצרוך כ-500 אלף ליטר של מים בשנה. מאחר שכל קילוגרם שנשלח לחלל עולה הרבה מאוד כסף, כל חיסכון במשקל הוא חיסכון בכסף. הניסויים שמבצעים האסטרונאוטים כעת יסייעו לבניית מכשיר התפלה מיוחד שיוכל "לייצר" כ-100 אלף ליטר מים מטוהרים בשנה.
מדובר במחקר שמצוי בעבודה מזה 30 שנה ולדברי העוסקים במלאכה חלה בשנים האחרונות התקדמות ניכרת. המהנדסת סינדי האצ'נס, ממרכז החלל מארשל אומרת שטעם של המים לא רע בכלל. "למעשה, אלה מים נקיים יותר מכל מי ברז", היא אומרת, "לדעתי כל אדם שיטעם אותם אפילו לא יוכל להבחין בהבדל". אגב, לא מדובר במדע בדיוני - בכוונת נאס"א להציב מכשיר שכזה על תחנת החלל הבינלאומית עד שנת 2006.
לנמלים ולדגים שלום
עוד ניסויים שממשיכים כמתוכנן הם ניסויים שהוזמנו על ידי תלמידי בתי-ספר ברחבי העולם. עד כה התוצאות משביעות רצון: הנמלים בונות קינים, העכבישים טווים קורים, הדבורים עמלות והזחלים ועוברי הדגים מתפתחים יפה גם בהעדר כוח כבידה. בתחום הרפואה בוחנים האסטרונאוטים התפתחות של תאי סרטן הערמונית ותאי עצם, וגם ממשיכים ליטול מעצמם דגימות דם, רוק ושתן ולתעד בקפדנות את אורחות חייהם, כדי לבחון את השפעות השהייה בחלל על הגוף. ניסוי מעניין ושימושי נוסף שמבוצע הוא גידול ורדים זעירים, זאת על מנת לבחון אפשרות להפקת ניחוחות חדשים לתעשיית הבשמים.
