ד"ר ניצן-קלוסקי: כאב הראש החדש של היבואנים

יבואני מזון לפעמים משקרים למערכת בעיניים. יבואן או שניים אמרו לי 'אני איש עסקים, ועסקים הם כל מה שמעניין אותי. הדאגה לציבור היא שלך - מצאת משהו רע, פיסלי את זה'". את הדברים הללו אומרת ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, האחראית החדשה על שירות המזון של משרד הבריאות. היא לא מתכוונת לתת ליבואנים, גדולים או קטנים, לעשות עסקים על חשבון בריאות הציבור: בתקופה הקצרה מאז נכנסה לתפקיד, בחודש מאי האחרון, הורידה מהמדפים יותר מוצרים ממה שהורידו קודמיה במשך שנים.

צורת הפנייה אליה עם כניסתה לתפקיד גרמה לה להלם. "הרבה חוצפה, התרברבות, צורת דיבור שלא ידעתי שהיא קיימת. 'אתם ביורוקרטים מטומטמים, את אישה רעה'. בהתחלה הייתי נעלבת. אחר כך הורדתי את הרף. למרות שאני באופיי לא אסרטיבית, אני לומדת עם הזמן גם להתמודד מול התופעה הזו".

איימו עליך?

"כן. כשנכנסתי לתפקיד. הגשתי אפילו תלונה במשטרה. המאיים, יצרן קטן ממנו דרשנו לשנות תיבול, פנה אלי, ניבל את הפה ואמר 'אני יודע איפה את גרה'. הופתעתי לטובה מהיחס של המשטרה אלי, אבל מצד שני זו היתה טראומה. לפני יום כיפור הוא התקשר וביקש סליחה ומחילה".

חלומות ילדות

מאז כניסתה לתפקיד, מעריכה ניצן-קלוסקי, היו 1,520 מקרים של הורדת מוצרים מהמדפים. אם יש לי ספק לגבי מוצר מסוים, אני לא רוצה להתלבט - אני מעדיפה להוריד אותו מהמדף מאשר לשאת באחריות לבריאות הציבור. אם המפעל מודיע לי שהוא מוריד מוצרים מיוזמתו, ויש יותר ויותר מודעות במפעלים לנושא, אנחנו נותנים להם לעשות זאת. מפקחים מטעמנו מוודאים, שאכן עשו כך. לא פעם אני מתרה במפעלים או ביבואנים, שאם הם לא ייצאו בהודעה על הסרת מוצר או סידרה מהמדפים, אנחנו נעשה זאת, וזה עובד.

בין היתר הורדה סידרה של גפילטע-פיש של מיטל, שחזר למדף, משקה האלכוהול של טרה שייצורו הופסק וסידרת ייצור אחת של מעדן קרלו של תנובה בגלל תקלה. במקרה האחרון אני מוכרחה לציין שתנובה היתה בסדר והובילה את המהלך. מוצר נוסף היה מסידרת הביו החדשה של מטרנה, כשניצן-קלוסקי אסרה את השימוש בו לתינוקות עד גיל 4 חודשים למרות לחצים של היצרן.

עד כמה שזה נשמע אבסורדי, ניצן-קלוסקי חלמה במשך שנים על התפקיד אליו הגיעה במקרה. במקצועה היא רופאה שהתמחתה בגסטרו ילדים. "הייתי דיאטנית לפני שלמדתי רפואה. למדתי תזונה בפקולטה לחקלאות. אמנם מקצוע הרפואה משך אותי, אבל רציתי הרבה ילדים ואמרתי לעצמי שעיסוק מקביל ברפואה יהיה מסובך מדי".

באותה תקופה, בשנות השמונים, לא היה העיסוק בתזונה כגורם משפיע על בריאות הציבור מפותח. ניצן-קלוסקי התוודעה לד"ר אברהם רשף, מי שהיה מנהל מחלקת התזונה של משרד הבריאות, והחליטה שהיא רוצה למלא את תפקידו "כשתהיה גדולה". היה ברור לה שכדי להגשים את החלום היא זקוקה להשלמת לימודי הרפואה. בגיל 24 החלה ללמוד רפואה באוניברסיטת תל-אביב, ואחרי הסטאז' נסעה עם בעלה לשעבר, גם הוא רופא, להתמחות בארה"ב באוניברסיטת קולומביה - ברפואת ילדים ואח"כ בגסטרו.

ביקור של פרופ' תיאודור טוצ'ינסקי, איש משרד הבריאות, העלה מחדש את השאיפות הישנות. הוא סיפר לה, כי במשרד מחפשים מחליף לד"ר רשף הפורש, ויעץ לה להשלים את לימודי המאסטר בבריאות הציבור. מנהל המחלקה שלה בקולומביה הפך את החלום לאפשרי כשהעלה אותה בדרגה - מה שזיכה אותה בלימודים חינם. אחרת, היא מספרת, לא היתה יכולה להרשות לעצמה תקציב לשנתיים לימודים בעלות שנתית של 30 אלף דולר.

ניצן-קלוסקי היתה אמורה לתפקד ככסגנית מנהל מחלקת התזונה, אך בפועל, כששבה לארץ עם שתי בנותיה, הפכה ראש מחלקת תזונה במשרד הבריאות, שמנתה אז 3 עובדים. החלטה של השר נסים דהן ומנכ"ל משרד הבריאות ד"ר בועז לב, הביאה לאיחוד בין שירות המזון למחלקה לתזונה של משרד הבריאות, וניצן-קלוסקי זכתה בתפקיד החדש.

האשמות על התקפלות

שירות המזון של משרד הבריאות נחשב, לפחות בתיאוריה, לאחד הגופים העוצמתיים ביותר בהשפעה על המזון שאנחנו אוכלים. אנשיו אמורים לפקח על כל המזון המיובא כולל חומרי הגלם הנכנסים לישראל דרך נמלי הארץ ושטחי הרשות. כל מוצר חדש העולה על המדפים, כולל תוספי מזון, אמור לעבור את בקרת השירות. זה בודק אם אין המוצר מכיל מרכיבים מסוכנים, ומסתמך, בדרך כלל, על מסמכים שמגישים היבואנים.

השירות גם עורך בקרות במפעלים, מאשר את תוויות המוצרים ואפילו יכול להתערב בפרסומת מטעה. אלא שבפועל, היעדר כוח אדם ופיגור בתחום המחשוב פוגעים באיכות הפיקוח. בעבר הוטחו האשמות נגד השירות על שהוא מתקפל מול התעשייה והיבואנים - בעיקר מול הגדולים והעוצמתיים שבהם.

בימיו של שירות המזון נרשם ילד רע אחד – ד"ר ג'רי ווסטין, שעמד בראשו בשנות השבעים. ווסטין לא היסס להתעמת עם גורמים בתעשיית המזון, עד שעזב בסערה. המנהלים שבאו בעקבותיו, ד"ר דניאל רייכמן וד"ר בריאן קזין, נחשבו לממוסדים ומאופקים יותר. ניצן-קלוסקי מנסה להביא רוח חדשה למשרה.

מה שאמור לסייע לה היא העובדה שהעוצמה שהיא מרכזת גדולה מזו של קודמיה. ל-60 העובדים של שירות המזון נוספו כעת עוד 30 משירות התזונה, יחד עם הסמכויות השונות כמו פיקוח על תזונת האוכלוסייה בבתי החולים. לשתי המחלקות יחד יש בנוסף כ-100 מפקחים בשטח.

"מה-1 במאי אני מסתובבת בחנויות ומתעצבנת, כי אני רואה דברים זועקים לשמים", אומרת ניצן-קלוסקי. "יש יבואנים שעושים עבודה מדהימה ויפה, ויש יצרנים ויבואנים שהם פשוט חאפרים". אכיפת החוק, על פי ניצן-קלוסקי, היא שיעור בתסכול. החוק אוסר על תוספי מזון לייחס לעצמם סגולות רפואיות, אבל לדבריה החוק הפקר וכולם צוחקים בדרך אל הבנק. לדבריה, "אנחנו מתחילים להיות פח הזבל של התרופות שלא יכולות להירשם באגף הרוקחות, כי לא עמדו בבדיקות קליניות - ואז משווקים לנו אותן כתוספי מזון. הצרכן לא מודע לכך שגם להן יש תופעות לוואי, כמו לתרופות".

מטעים את הציבור

"מרגיזים אותי במיוחד מוצרי החורף, שעכשיו כל כך פופולריים, נגד שיעולים ומחלות חורף. הם מטעים ומקומם לא על מדף המזון. בתמ"ס אומרים לי, שאם יש מחקר על מרכיב של המוצר שהוא צמח, שמייחס לו תכונות מסוימות, אי אפשר להאשים את היצרן בהטעיה.

"כשאני קובלת מול היצרנים שהם משתמשים במסר בריאותי אסור, הם משלחים בי סוללות של עורכי דין ומשגרים לי מכתבים מלומדים שמדובר במסרים תפקודיים. ואז היועצת המשפטית שלנו אומרת 'תורידי את מה שיש בו סכנה לבריאות'. אז מה אני אעשה, מחקר על כל דבר? אני מרגישה מתוסכלת. המערכת לא מעמידה לרשותי את הכלים להתמודד. והתופעה חוזרת על עצמה גם במוצרים נוספים. למשל, איך אפשר לשבת בשקט כשבשוק משווקים מוצרים כמו תה להרזיה, עם צמחי מרפא שאסור לשים באוכל, תוך צפצוף על תקן התה הקובע מאיזה צמח בדיוק מותר לייצר את מה שקרוי 'תה'?

ד"ר ניצן-קלוסקי תומכת בגישה האירופית, שקובעת כי תוספי תזונה הם רק מינרלים וויטמינים עד מינון מסוים. וכל הדברים האחרים, סחוסים, עצמות וצמחים מסווגים כקבוצה נפרדת כפופה לפיקוח.

"מדברים על אפשרות של אימוץ הגישה הזו אצלנו כבר 4 שנים, ודבר לא זז. אני כל פעם עומדת מול המדפים של הפסבדו-אוכל ומרגישה, שאני לא עושה את עבודתי".

וכיצד היא מתכוונת לשנות את המצב? לניצן-קלוסקי יש תוכניות גדולות לעתיד, שאמורות להדאיג את היבואנים. בקרוב היא מתכננת פשיטה מסיבית על המדפים של חנויות הטבע ובתי המרקחת. "הפקחים ידגמו את כל תוספי התזונה לחורף, ונבדוק את המסרים שמתלווים אליהם, והאם יש בזה משהו שהוא הטעיה. האם יש רכיבים שאסורים כמו צמחי מרפא. נדגום בכל הארץ, ונסיר את העבריינים".

בתוכנית: פשיטות המוניות

מדובר ללא ספק במבצע מרשים אם יתבצע, אם כי קצת באיחור כשהחורף כמעט מאחורינו. אבל על-פי ניצן-קלוסקי זו רק סנונית ראשונה בתוכנית פשיטות ארציות על מוצרים שונים לפי נושאים ועונות השנה. העיקרון הוא התארגנות כלל-ארצית. לא להתלבש על אחד ויחיד. הרבה פעמים אומרים לי, 'למה רק אלי נדבקת'.

בנושא העשרת מזונות היא נוטה לחקות את המודל הקנדי: נקבע מה מותר להעשיר ובכמה, ובכל מה שלא ניתן להעשיר אסור יהיה להוסיף ויטמינים ומינרלים. חטיף לא יהיה דרך לתת לילד פירות וירקות. שיאכל פירות וירקות. שוקולד לא צריך לחזק את גופו לחורף, ולא צריך להרגיל אותו בכלל להיות צרכן של שוקולד.

היא רוצה גם להכניס שינויים בסינון המזון המיובא לישראל. לדבריה, כ-80%-70% מהמזון שאנו אוכלים מיובא, אם להביא בחשבון גם את חומרי הגלם המשמשים את התעשייה המקומית.

עד היום היתה החלוקה לפי סוגי מזון. למשל, מזון מן החי שנחשב לבעל סיכון יותר גבוה, בגלל הפרה המשוגעת. עכשיו היא מנהיגה חלוקה למדינות בעלות סיכון גבוה ומדינות בעלות סיכון נמוך. אסרנו על יבוא ג'לטין מן החי, כשמדינות אירופה המערבית נחשבות בנושא זה כבעלות סיכון גבוה. לא נקבל מוצרים המכילים מרכיב זה, כולל כדורי ויטמינים. באחרונה נפסל משלוח של ויטמינים מאנגליה שהכילו ג'לטין מן החי.

רוצה להתמחשב

כדי להכניס סדר בבלגן היבוא, היא מתכננת במהלך השנה מחשוב ארצי של כל הנתונים של תחנות ההסגר ליבוא מזון בכניסה לישראל. אם תחנה באשדוד תעצור מישהו, המידע יועבר מייד אלינו, לשתי תחנות ההסגר בנמלים ולעוד 5 מקומות על קווי הגבול עם הרשות. היום הרשת עם חורים, ומגיעות תלונות בנוסח 'לא נתנו לנו לייבא בנמל אחד, לקחנו את המוצרים לנמל שני ושם הצלחנו'.

את נתקלת בהלשנות רבות?

"כן, המון. בהתחלה זה היה מעצבן אותי. אחר כך גיליתי, שזה כלי חשוב. מה שחשוב לי הוא לדעת על התקלות לפני שהן הופכות לתחלואה. שלושת המקורות העיקריים שלנו הופכים להיות תלונות צרכנים, מדיה וגם הלשנות מתוך הענף". גם את תלונות הצרכנים היא שואפת למחשב.

שירות המזון מקיים כל הזמן בדיקות במפעלי תעשייה ושל מוצרים על מדפים. למה לא נחשפות כל תוצאות הבדיקות שלכם?

"אנחנו במצב שצריך להרגיל את התעשייה לדווח לנו וליצור הבנות בינינו. אם יש סיכון לציבור, צריך לצאת בכך מיד. כשאנחנו מגלים דברים אחרים, לא צריך לעשות פניקה סתם. חשוב שהם ידווחו על התקלות ונעבוד במשותף. יש חברות שלמדו זאת ויוצאות בעצמן במודעה".

למרות זאת, בתוכנית העבודה שלה היא שוקלת להכניס במהלך 2003 לעמוד הבית של משרד הבריאות את רשימת היצרנים בעלי רשיון משרד הבריאות, וכן לפרסם בדיקות מזון חריגות. לדבריה, "אמנם לא כולם נכנסים לאינטרנט, אבל אני מקווה שעיתונאים ייכנסו ויורידו החוצה את המידע".

שיחה עם ניצן-קלוסקי היא לא עניין פשוט. היא מתחילה את יום עבודתה בבית ב-6.30 בבוקר, ומבלה שעתיים מול המחשב. אחר כך היא מתרוצצת בין שני משרדים, בתל-אביב וירושלים, וקשה להשתחל לסדר היום העמוס שלה כדי לשוחח. היום מסתיים מאוחר, ובדרך כלל היא מקדישה את מעט הזמן הפנוי שלה לבילוי עם הבנות. לניצן-קלוסקי יש עוד הרבה עבודה שהיא מתכננת לבצע, וליבואני ויצרני המזון יש כנראה סיבה טובה לא לישון בשקט בעתיד הקרוב.