יעלון: בשבועות הקרובים תהיה באזור רעידת אדמה

אדוני הרמטכ"ל, האם האמריקנים ערוכים במפרץ בהיקף כוחות המאפשר להם להנחית את המכה המוחצת על עיראק כבר עכשיו?

"ככה זה נראה. הם מסוגלים. בהינתן הפקודה".

אז אתה לא מתכוון להודיע לאזרחים להעלות את הכוננות, להסתובב החל מן השבוע הבא עם מסכות, להכין חדרים אטומים?

"לא. כשנגיע למצב בו נראה סיבה להרים את הכוננות, נאמר לאוכלוסייה להתכונן לאפשרות החמורה ביותר – גם אם הסבירות שלה נמוכה מאוד".

ההערכות מדברות על כך שמתקפה האמריקנית תפתח באמצע פברואר, סוף פברואר או תחילת מרץ. ההערכות האלה מקובלות עליך?

"פחות או יותר".

אז לא כדאי, בכל זאת, לתת לאנשים הנחיות להיערך, לפחות שבועיים שלושה מראש?

"לא, עדיין לא".

רק לקראת העימות עצמו תתנו לאנשים הנחיות?

"כן. אנחנו כל הזמן עושים הערכות מצב וכל יום בודקים את עצמנו. כשיהיה צורך – יינתנו ההנחיות".


לאורך כל הראיון מקרין הרמטכ"ל, רב אלוף משה (בוגי) יעלון, את התחושה, שהאיום העיראקי מאוד נמוך. כשהוא מתבקש לנסות לשרטט את התסריט החמור ביותר – והיה אם יתממש - של ירי סקאדים או פיגועי טרור גדולים במהלך העימות במפרץ, הוא מסרב. הוא חושש, שכל תיאור שלו יגרור כותרות פרובוקטיביות, החורגות מן הפרופורציות. ובכל זאת, אנחנו מקשים, מה יתרחש כאן, לפי הבנתך?


יעלון פורץ בצחוק: "מה יתרחש? אני אגיד לך מה יתרחש. התקשורת תתעסק באיומים. היא תפיל עלינו אבעבועות שחורות ואיומים כאלה ואחרים. כבר עברנו כמה חוויות כאלה".

אתה אומר שהסבירות לאיזושהי התרחשות שואפת לאפס?

"צריך להיזהר. אם הסבירות שואפת לאפס לא צריך בכלל להיערך. מה שאנחנו אומרים הוא, שיש סבירות מאוד נמוכה. זה הכל. פשוט לא צריך להתעסק עם זה כל כך הרבה. אמרתי כבר כמה פעמים: לא האיום העיראקי הוא זה שמדאיג אותי. יש איומים שמדאיגים אותי הרבה יותר, כמו הפוטנציאל הגרעיני שנבנה בחלק ממדינות האזור, והעימות עם הפלסטינים. אתם סתם מחפשים כותרות. וזה מיותר".

האם אחרי נאום פאוול יש מקום לשינוי בהערכת המצב שלנו?

"המרכיבים העיקריים עליהם מבוססת הערכת המצב לא השתנו, ולכן אין סיבה לשינוי. ההערכה שהסבירות שנותקף היא נמוכה".

השבוע פורסם בעיתון הבריטי "גארדיין" כי העיראקים הצליחו להציב במערב עיראק טילים ארוכי טווח. יש בישראל מידע על כך?

"לא".

יש איזה מידע מודיעיני חדש, רמז לכך שהם עושים במערב עיראק משהו שצריך להדאיג אותנו?

"לא".

האם הפריסה העיראקית היום במערב עיראק, דומה לזו שהייתה לפני שנה?

כאן התשובה יותר מורכבת: "היא לא כפי שהייתה לפני שנה, אבל היא הרבה פחות ממה שהכרנו במלחמת המפרץ, ב-91'. עיקר ההיערכות העיראקית היום היא סביב בגדד".

אז למה אנחנו צריכים להיות מודאגים?

"הם יכולים להניע כלים, הם יכולים להטיס מטוס. הרי אנחנו לא מדברים רק על מערב עיראק. אבל מדובר בסבירות מאוד נמוכה. צריך להגיע למצב מאוד קיצוני, כדי שבעיראק תתקבל החלטה להפעיל אמצעים נגדנו. זה צריך להיות מצב של ייאוש. ולכן צריך להניח, שבמצב של ייאוש כזה, תהיה לסדאם עדיין היכולת להפעיל משהו נגדנו. זהו מצב מאוד קיצוני, ולכן הסבירות היא נמוכה. אבל צריכים להיות ערוכים. ולכן המערכים שלנו – הן בהגנה הסבילה, הן בהגנה הפעילה, והן היכולות ההתקפיות – מוכנים לאפשרות שזה יתרחש".

לפי הבנתך, המתקפה האמריקנית היא ודאית?

"אנחנו פועלים כבר חודשים תחת הנחת העבודה שתתרחש מתקפה אמריקנית בעיראק. אני אופתע אם היא לא תתרחש. הנסיבות מובילות אותי למסקנה שזה יקרה".

אנחנו נדרשים להבלגה. ובכל זאת, מה הם "הקווים האדומים" שלנו? מה היית מגדיר כפגיעה קשה, שמחייבת תגובה שלנו?

"האמריקנים ישמחו מאוד אם אנחנו לא נהיה מעורבים. אבל מדינת ישראל צריכה להיות מוכנה להגן על עצמה".


בנקודה זו חושף הרמטכ"ל טפח מהשקפת עולמו לגבי מצב של פגיעה בישראל במהלך העימות במפרץ: "מדינה שתוקפים אותה – כנראה שלא הרתיעה מספיק, והיא חייבת לשקם את הרתעתה".

האם האופציה הישראלית לתגובה אגרסיבית בעיראק ערוכה וקיימת?

"כן".

האם – בניגוד להבלגה של ישראל ב 91' – אתה תמליץ לממש את האופציה הזו?

"בבוא העת נקיים את הדיון. אבל אנחנו מוכנים".

חיל האוויר וצה"ל נמצאים היום במוכנות מלאה?

"כן".

הגעתם לדרגת המוכנות הגבוהה ביותר? אין חוסרים? חיל האוויר טס מספיק? היחידות עברו את כל האימונים הנדרשים?

"נכון".

פריסת הנ"מ היא מלאה?

"עדיין לא. אבל כל הכלים מוכנים וכשירים".

זאת אומרת, שהשלב הבא הוא רק להכריז על העלאת הכוננות.

"נכון".

מהי הסבירות שבמהלך העימות במפרץ יפתח החיזבאללה חזית שנייה, בצפון?

"אני לא רואה כרגע אינטרס להסלמה בגבול הצפון – לא אצל הסורים, לא אצל החיזבאללה ולא אצל גורמים אחרים המעורבים בלבנון. להיפך, אני רואה דווקא מרכיבי ריסון. מה יהיה אחרי המתקפה האמריקנית? תלוי מה תהיינה התוצאות".

האם הבהרנו להם, שאם הם ינסו להסלים את המצב בגבול הצפון, במהלך העימות, אנחנו נפעל בעוצמה שונה מזו שהם הכירו בעבר?

"ככה הם מניחים. הסורים, לדעתי, מאוד חוששים להתמודד עם צה"ל. כך אני קורא את התמונה. ולכן יש הרתעה".

האם יש לסורים סיבה לחשוב שאם החיזבאללה יחרוג מעימות מוגבל בהר דב, גם הם עלולים לשלם מחיר כואב?

"בוודאי. על דברים קטנים יותר כבר תקפנו מטרות סוריות בלבנון. הסורים אחראים למה שקורה בלבנון. סוריה מנצלת את החולשה הלבנונית כדי להרוויח את השקט ברמת הגולן. כפיצוי היא יוצרת את המתיחות בגבול לבנון, על גבה של מדינת לבנון".

איך, להערכתך, תתנהג הזירה הפלסטינית במהלך המלחמה? האם יש צפי להגברת הפעילות נגד ישראל? האם יש מידע על הכנות למגה פיגועים במהלך העימות?

"כל הארגונים היו מבצעים כבר היום פיגועים קשים – אילו רק היו יכולים. לכן אני לא רואה שינוי במצב על רקע העימות בעיראק. עובדה היא, שכבר כמה חודשים שהם לא מצליחים לשחזר את חודש מרץ 2002, שבו ספגנו 135 הרוגים בסדרה של פיגועים קשים – עד טבח ליל הסדר. כלומר, הטרור לא מצליח לספק את הסחורה שהוא מבקש: הרוגים ישראלים בכמות מספקת".

מדבריך אני מבין, שאתה מאמין שהשיא של הטרור כבר מאחורינו.

"מבחינת המוטיבציה והכוונות שלהם לביצוע טרור – לא. אבל מבחינת היכולת שלהם – התשובה היא כן".

אז אתה רואה את האור בקצה המנהרה. אתה בעצם רואה את סופו של העימות.

"כן. אני רואה סיכוי לסיום הסיבוב האלים הזה במאפיינים שלו. אבל לא לסוף הסכסוך הישראלי פלסטיני. וגם הטרור לא ייעלם לחלוטין".
"בכל מקרה, שנת ההכרעה הזו, עליה דיברתי, מתייחסת לא רק להישגים הצבאיים שלנו ולתהליכים הפנים פלסטינים, אלא גם לעובדה, שבשבועות הקרובים הולכת להתחולל כאן רעידת אדמה אזורית: המתקפה האמריקנית בעיראק. לאחריה – אני מעריך – תהיה היערכות חדשה בזירה. ארכיטקטורה חדשה. מתקפה אמריקנית מוצלחת תשפיע באופן חיובי, ותחזק את כל הגורמים הפרגמטיים באזור. אם המתקפה הזו לא תיתפס כמוצלחת – זה ישפיע לשלילה גם על הזירה שלנו. אני רוצה להזכיר לך, שהאינתיפאדה הקודמת הסתיימה ב-91', במלחמת המפרץ".