בלעדי: המחאה של אביב ותאמר

ממש במקרה, אגב גלישה ברשת, נתקל אביב גפן לפני כחודשיים בסקיצה ראשונית לשיר הראפ "פושעים חפים מפשע", בביצוע הראפר הערבי-ישראלי תאמר נאפר וחברי להקת D.A.M. הטקסט, המוחה נגד הכיבוש הישראלי, תפס את גפן בבטנו, ובתום מסע חיפושים קצר, איתר את האנשים שמאחורי המילים בדירה צנועה בפאתי לוד.
המפגש הזה גרר אחריו כמה שבועות של עבודה מאומצת, שבסופם הופק בהתנדבות, ללא גיבוי של חברת תקליטים, סינגל ראשון בו מנהלים הראפרים מלוד דיאלוג מוזיקלי בין כובש לנכבש עם אחד ממובילי הרוק הישראלי. "אני רוצה שהשיר יושמע אצלכם", אומר היום (יום א') גפן ל-ynet, מתוך חשש שכלי התקשורת יעדיפו להתעלם מהשיר בשל תכניו הפוליטיים-הנוקבים.

"זוכה פרס נובל לשלום עם רובה"

הנה טקסט מתוך השיר המשותף - קטע שמבצע גפן שר בתשובה לתאמר נאפר, סוהל נאפר ומחמוד (ג'וקר) גריר: "כבשנו אותם, עכשיו אנחנו פוחדים / כי עדיף לפחד מאשר להיות אשמים / בית הדין של ליבנו מבולבל לפעמים, / צד אחד הטרור, צד שני מתנחלים. / מנהיגים מושחתים צועקים סיסמאות, / ואתה האזרח משלם את הגזירות. / כשזוכה פרס נובל לשלום עם רובה / וכמה רבנים מחללים את ההווה". מנגד עונים לו השלושה: "אתם טוענים שאנחנו שווים, / כשאני דופק לכם בדלת אתם בכלל לא עונים. / איפה השוויון כשאני גר בפחון והוא בסביון? / כשלא מזכירים אותי בהמנון? / ארץ לנפש יהודיה, והערבי כאילו לא היה ולא נברא".
גפן מודע לקבלת הפנים הבעייתית שהשיר עלול לזכות לה ומבהיר שלא מדובר בפרובוקציה. "חשוב היה לי לעשות את השיר על מנת להראות את המצב הקיומי הקשה, דווקא רגע לפני פיצוץ, דווקא רגע לפני המלחמה בעיראק. אנחנו נמצאים כל הזמן במצב של פחד מפיגועים ושוכחים את החלק שלנו ואת האשמה. כיהודי וישראלי, גם אני אשם במצב הזה. השיר מאשים אותנו, את המתנחלים, את ערפאת - שבעיני הוא אדם לא אמין ולא אינטליגנטי שעשה עוול לשני העמים. יש בי המון כעס על כל המצב הזה וזה בא לידי ביטוי בשיר".
גפן גייס לטובת הקלטת הסינגל נגנים, צוות טכני ושעות אולפן, שכן חברת הליקון, המלווה אותו שנים רבות, החליטה שלא להשתתף בהפקה. "לא חשבתי שהליקון יחליטו שלא לעמוד מאחורי השיר. אני משער שהם לא רצו את זה בגלל הכיוון הלאומני. אולי הם פחדו מהתוכן". מנכ"ל הליקון, רוני בראון, מסביר: "הטקסט של השיר לגיטימי לחלוטין מבחינתנו ואין לי איתו שום בעיה. דברים חמורים מזה נאמרים על במת הכנסת. בכלל, להליקון אין בעיה להשמיע פוליטיקה, ולראייה לאביב גפן דעות משלו ולסאבלימינל דעות משלו, ושניהם חתומים בהליקון למרות שכל אחת מהם נמצא בקצה שונה של המפה הפוליטית. אנחנו מתייחסים לשירים עם פוטנציאל לתקליט. בשלב זה אין לאף אחד מהצדדים המעורבים כוונות לעשות תקליט שלם, ולכן לא ראינו לנכון להפיק סינגל. זה בהחלט לא אומר שאנחנו מצנזרים מלל".

"חובתי להמשיך ולצעוק"

גפן מודה כי לרוב אינו מתחבר לראפ, אך מגדיר את שיתוף הפעולה כמחויבות: "אני לא מיינסטרים. אני אביב גפן, ופתאום ראיתי שלושה אנשים שעושים ראפ אמיתי עם טקסטים אמינים. בשבילי, הכניסה איתם לאולפן היא מחויבות. אם לא הייתי עושה את זה, לא הייתי יכול לקרוא לעצמי אמן. התחלתי ליצור מתוך צעקה, וחובתי להמשיך ולצעוק. בתוך כל הבלאגן שמסביב יש יהודים וערבים שפויים שרוצים לחיות, רוצים שלום, רוצים תיקון".
"מעולם לא כתבתי שיר בשביל שימכור", גפן מוסיף. "גם בשיר הזה אני מביא את האמנות שלי, ולמרות מה שאולי יחשבו - זו לא פרובוקציה. זה נעשה מתוך רצון אמיתי לשלום ומתוך בושה שאני עצמי מרגיש כחלק מעם כובש". בתאמר נאפר רואה גפן מעין גרסה של עצמו: "אני והוא מאוד דומים באנרגיות – הוא סופרסטאר, כריזמטי, מאוד רגיש מצד אחד ומאוד עצבני. הוא יודע בדיוק מה שהוא רוצה".
השיר, שייצא השבוע לרדיו, ילווה בקליפ שהפיק וביים אודי אלוני על פי תסריט של אלוני והאמן ניר הוד. הקליפ יוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הסרטים של ברלין ובבכורה ישראלית ביום ג' הקרוב בתוכניתו של נסים משעל בערוץ 2. הקליפ מעתיק את המציאות המקומית לחזיון תיאטרלי מפונטז, בו מופיע גפן לבוש מדי צה"ל. "בקליפ אני שחקן", הוא מסביר את עניין המדים, "אם תרצו, חייל בצבא השלום".