נתניהו לשגריר הבלגי: "זו עלילת דם"

זעם רב בישראל בעקבות החלטת בית המשפט העליון הבלגי לפיה בעתיד תוכל בלגיה לחקור ואף לתבוע את ראש הממשלה אריאל שרון על פשעי מלחמה, כאשר יסיים את תפקידו.
שר החוץ, בנימין נתניהו, אמר לשגריר בלגיה בישראל שזומן בצהריים (יום ה') ללשכתו בירושלים כי ישראל לא תסכים לספוג עלילת דם נוספת נגד העם היהודי ונגד מדינת ישראל על אדמת אירופה.
"מה שהוחלט בבלגיה הוא בגדר עלילת דם ופגיעה חמורה באמת, בצדק, במוסר, בישראל ובכוחות בעולם אשר נלחמים בטרור". השר נתניהו אמר שמדובר בהליך פוליטי יותר מאשר משפטי: "בלגיה נתנה פרס למחוללי הטרור להשמיע את קולם בבית המשפט הבלגי", הוסיף, "הפיכת כל מדינה לבית דין שדה היא פגיעה במערכת הצדק העולמי, עלילה כזו מתאימה לאירופה הישנה עם כל תחלואיה".
נשיא המדינה, משה קצב, שיגר איגרת חריפה למלך בלגיה, אלברט השני, בה הוא שולל מכל וכל את זכותה המוסרית של בלגיה להביא לדין מנהיגים וקציני צבא ישראליים. "אין לאיש בעולם זכות להטיל ספק בנורמות המוסריות והאנושיות על פיהן הצבא הישראלי פועל. מוטב שהמקטרגים יפשפשו היטב בעברם ובמעשיהם", נכתב באגרת.
במשרד החוץ שוקלים את האפשרויות הדיפלומטיות, ולפי שעה הורה שר החוץ בנימין נתניהו לשגריר ישראל בבלגיה לשוב מייד לארץ להתייעצויות (לפרשנות משפטית על ההחלטה, לחצו כאן).

ההחלטה: לשפוט, לא עכשיו

בית המשפט העליון במדינה דן אמש (ד') בערעורן של 22 משפחות לבנוניות על החלטת בית הדין המנהלי במדינה, שלא להעמיד לדין את ראש הממשלה, אריאל שרון, באשמת פשעי מלחמה במהלך אירועי סברה ושתילה ב-82', שבהם נטבחו אלפי פלסטינים על ידי אנשי הפלנגות הנוצרים.
"בית המשפט החליט שלא להמשיך בתביעה, אבל קבע ששרון נהנה מחסינות רק כל עוד הוא מכהן בתפקידו", אמרה ל-ynet עורכת הדין עירית קהאן, שליחת פרקליטות המדינה בבלגיה.
לפיכך, שרון יוכל להיחקר בתום תפקידו, משום שהחסינות שלו חלה רק כל עוד הוא מכהן כראש ממשלה. זאת, לאחר שבית המשפט דחה את הטענה הישראלית כי בלגיה אינה יכולה להעמיד לדין אזרחים שאינם נמצאים על אדמתה.
מכך עולה כי ייתכן שבלגיה תפתח בהליכים נגד הנאשמים האחרים בתביעה, הרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן, והאלופים במיל' עמוס ירון ואמיר דרורי, שלושתם מראשי צה"ל בעת מלחמת לבנון. התיק בעניינם הוחזר לבית דין בערכאה נמוכה יותר, שם יוחלט אם לפתוח בחקירה.

"השופטים של העולם"

בישראל לא מרוצים מההחלטה, לאחר שבית המשפט לא קיבל את הטענה שאין לו סמכות לשפוט אזרחים זרים. "זו חוצפה בלגית, לחשוב שהם יכולים להיות השופטים של העולם", אמרו גורמים בישראל. שר החוץ, בנימין נתניהו, החזיר לארץ את שגריר ישראל בבלגיה, יהודה קיינר, למה שהוגדר "התייעצויות דחופות".
גם שר החוץ לשעבר, שמעון פרס, הצטרף לשורת התגובות הישראליות החריפות והגדיר את ההחלטה "חמורה ביותר". לדבריו, "בלגיה לא יכולה להיות שופטת של ישראל, היא לא עברה את מה שאנחנו עברנו ואסור לה לשים את עצמה כמורמת מאומות העולם וכשופט של ההיסטוריה".
דני שק, האחראי על נושא התביעה במשרד החוץ, מסביר: "זה חשוב מאוד שההליכים נגד שרון נפסקו, אך זה קורה מהסיבות הלא נכונות. קיווינו שהבלגים יתעשתו ולא יקבעו את עצמם חד צדדית כשופטי כל העולם, וכן שיבינו שעליהם לשים מגבלות מסוימות והגיוניות על סמכות השיפוט שלהם".
בסביבת ראש הממשלה תקפו בחריפות את ההחלטה ואמרו: "מדובר בניסיון נואל לנגח את ישראל באמצעות פרשיות מן העבר. האבסורד שבדבר הוא שכתוצאה מהחלטת בית המשפט, כל אזרח בלגי שמתנגד לתקיפה בעיראק וחושב שהיא פשע מלחמה - יוכל להביא לחקירת מפקדים וקצינים אמריקנים שיפעלו בעיראק".

התביעה ויוזמת התיקון בחוק

נציגי המשפחות מלבנון תבעו להעמיד לדין את שרון בגין "פשעי מלחמה", בעקבות אירועי סברה ושתילה ב-82', במהלכם כיהן שרון כשר הביטחון. אולם בית הדין המנהלי בבלגיה החליט שאין למערכת המשפט במדינה סמכות להעמיד לדין את שרון, משום שאינו נמצא על אדמת בלגיה.
החוק הבלגי האוניברסלי שנחקק ב-83', קובע שלבלגיה יש סמכות לדון בפשעי מלחמה שהתבצעו בעולם בעקבות תלונות שמוגשות לבית הדין במדינה. אחת הטענות של ישראל בדיונים קודמים היתה, שעל פי החוק הבלגי הנאשם חייב להיות נוכח על אדמת בלגיה על מנת להישפט בה. טענה זו התקבלה עד כה ע"י ערכאות קודמות שדנו בנושא - וכעת נדחתה.