פרכוס הינו מצב בו החולה מאבד את הכרתו ומתכווץ בכל גופו. תופעה זו יכולה לנבוע ממספר גורמים וביניהם מחלת הנפילה (אפילפסיה), חבלת ראש עזה, חום גבוה וכדומה. הסיבה המוכרת יותר באוכלוסיה היא מחלת האפילפסיה, שבה קצר חשמלי במוח המתחיל ממוקד כלשהו, שולח זרמים דרך מערכת העצבים המרכזית וגורם לגוף להתכווץ ללא שליטה.
קיימים מספר סוגי התקף אפילפסיה
התקף קל – אינו מלווה בהתכווצויות אלא באבדן הכרה שקט למספר שניות והתעוררות המלווה באבדן זיכרון. ההתקף מסוכן בעיקר בעת נהיגה או בהפעלת מכונות. התקף גדול – ההתקף המוכר הכולל אובדן הכרה, התכווצויות כלליות, הפרשות, אי שליטה על סוגרים (הטלת שתן וצואה ללא שליטה) ונמשך לרוב עד שתי דקות. התקף מתמשך – ההתקף המסוכן מכולם הכולל מספר התקפים גדולים רצופים.
הסכנות בפרכוסים בכלל ובאפילפסיה בפרט הינם חנק , פגיעה עצמית בשל הרעידות והחבטות העזות מגופים דוממים בסביבת החולה, ונזק מוחי בהתקף ממושך בשל אי אספקת חמצן למוח.
הטיפול הראשוני המומלץ:
- הקפדה על נתיב אויר פתוח – הטו את ראש הנפגע לאחור והשגיחו עליו, רפדו את ראשו והרחיקו עצמים מסביבת החולה.
- אין לנסות לרסן את ההתכווצויות.
- בכל מקרה שבו אדם חש ברע או מאבד את הכרתו יש להזעיק את מד"א ללא עיכוב.
