פרכוסים הינם תופעה מוכרת ונפוצה בקרב תינוקות רבים. במרבית המקרים, הפרכוסים מכונים "פרכוסי חום" משום מתלווה אליהם חום גבוה, אולם מקור השם בטעות: החום עצמו אינו מסוכן ואינו זה שגרם לפרכוס, אלא התהליכים הדלקתיים שבגוף. במקרים אחרים, נגרמים פרכוסים מבעיות נוירולוגיות, מהפרעות בדם, מחבלות והפרעות אחרות.
מראהו של תינוק מתכווץ מעורר חרדה בקרבם של הורים רבים צעירים כמנוסים: התינוק מניע בחוזקה את גפיו, לעתים מתלווה לכך גלגול עיניים, יציאת קצף מהפה תוך כדי חוסר הכרה. אולם ניתן להתמודד עם המצב במיוחד כשישנם הכלים המתאימים.
במידה והגיע המצב לכדי פירכוס, יש לפעול על מנת להפסיק את הפירכוס:
- הזעיקו מד"א: ככל שהצוות הרפואי יגיע מוקדם יותר כך ניתן יהיה למנוע נזק.
- הגנו על הפעוט: רפדו את סביבתו כך שאם מתלווים לפרכוס תנועות גפיים וראש, לא ייחבל.
- השגיחו על מצב ההכרה של התינוק: אם איבד הכרה, יש לפתוח בהחייאה.
- אם מדדתם חום גבוה, הניחו על התינוק מגבות רטובות קרירות, אף שלא הוכח בספרות הרפואית כי חום גורם לפרכוסים. ניתן גם לתת לתינוק נר אקמולי דרך פי הטבעת.
- אין להשקות את הילד המפרכס ואין להתיז עליו מים, מחשש לשאיפת התוכן לריאות וחנק.
