קברים עתיקים בפי גלילות

מי שנוסע על נתיבי אילון דרומה, יכול לראות בצמוד לכביש, ממש לפני מחלף קק"ל מול פי גלילות, מערה קטנה חצובה במעט הכורכר שנותר מרכס הכורכר שעבר פעם לאורך כל מישור החוף. כשבאים ברגל מכיוון נאות אפקה ניתן לראות כי מדובר באתר, שלמרות שהשלט שמספר עליו נתלש ממקומו, הוא אתר ארכיאולוגי רשמי הנמצא בתחום אחריותה של רשות העתיקות. "תל ברוך, בית עלמין שומרוני", אומר השלט התלוש; שמו הנפוץ של האתר הוא 'מערות אפקה'.

המקום, למרבה הצער, רחוק מלהיות מטופח

אתר 'מערות אפקה' התגלה במהלך סלילת מסילת הרכבת מתל אביב לחיפה בראשית שנות ה-50. הקבר הראשון התגלה תוך כדי חציבת כורכר לבניית המסילה. בין השנים 51'-52' ערך הארכיאולוג יעקב קפלן חפירות ארכיאולוגיות במקום, ובשנת 1989, עם סלילת נתיבי אילון, נערכו חפירות הצלה נוספות באתר. במקום נתגלו כשמונה מערכות קברים חצובות בסלע הכורכר. לכל מערכת-קבר יש חצר עם מדרגות לירידה, כאשר לאורך קירות החצר נחצבו ספסלים לישיבה. מהחצר יש פתח לאולם קבורה, בו יש כוכים ומקמרים בהם הונחו ארונות המתים.
בקברים נמצאו כלי חרס מעוטרים עשויים בדפוס וחתומים, כלי זכוכית, טבעות ותליונים, וכן מטבעות באמצעותן ניתן היה לקבוע כי מדובר בקברים מהמאות הרביעית והחמישית לספירה. אחד הממצאים שהתגלו בחפירות האתר הוא קמע ברונזה, עליו נכתבו בכתב שומרוני קטעי פסוקים: " ה' גיבור, ה', שמד", ו"אין כאל ישרון. ה' אחד". ההערכה היא כי האתר היה בית קברות שומרוני (וייתכן גם יהודי), במהלך המאות הרביעית והחמישית לספירה, וכי הקבורה בו נפסקה לאחר כשלון מרד השומרונים בשנת 529. ממצאי החפירות נמצאים כיום במוזיאון לעתיקות ת"א-יפו.
ההנחה היא, כי האתר שימש כמקום קבורה לאנשי יישוב שומרוני קדום ששכן בח'רבת אל-ע'ורה, הנמצאת מעברם השני של נתיבי אילון, בין מטעי הכפר הירוק. זאת, אף כי לא נעשו שם חפירות ארכיאולוגיות מעולם. המקום, למרבה הצער, רחוק מלהיות מטופח. לפעמים נדמה שלו היו מגדרים את האתר וגובים 15 או 20 שקלים בעבור הכניסה, כבר היה משתרך התור במקום אך מכיוון שלא זה המצב, המקום זוכה למבקרים מעטים. נוכחותה המאיימת של חוות הדלק גם היא לא מוסיפה מטיילים למקום.

חובבי הטבע מוטרדים, מוטרדים מאוד

למרבה הפרדוקס, דווקא חוות פי גליליות שאיימה במשך שנים להעלות השמיימה את תושבי השכונות המערביות של רמת השרון יחד עם תושבי נאות אפקה, היא זו ששמרה על שכיית החמדה. האתר גם הפך לכר שופע פרחים; מאמי שמעתי, שאלה הם בדיוק הפרחים אותם היו לוקחים אותנו לראות כילדים, עוד לפני שידענו להבחין בין נסיעה של חמש דקות לבין נסיעה ארוכה יותר
פריחת הנרקיסים בביצה הנמצאת על גבול תל אביב נגמרה לשנה זו, אבל בינתיים פורחים בין שאר כלניות וסביונים ואירוסים: אירוס הארגמן, וגם האירוס הארצישראלי הצנוע יותר במראהו הבהיר, ואפילו עד נתניה לא צריך לנסוע על מנת לראות את הפרח המרהיב הזה.
ולא רק הם - כך גם עוד 11 מיני צומח מוגנים על פי חוק בהם מינים נדירים וכאלה החשודים כנכחדים. בנוסף, במרחב שבין שלוש האוטוסטרדות ובין שכונת המגורים שוכנים מספר רב של מיני בעלי חיים, בהם מין אחד הנמצא בסכנת הכחדה בישראל – טריטון הפסים, וכן מספר מינים שאוכלוסייתם נמצאת בירידה מדאיגה: ארנבת השדה, חוגלה, צב-יבשה מצוי וזיקית מובהקת, וכן מינים רבים של יונקים, עופות, זוחלים ודו-חיים, כמעט כולם מינים מוגנים.
במתחם ובטווח של 1,000 מ' ממנו, התקיימו בעבר ארבע בריכות עונתיות, בהן התרבו ארבעה משישה מיני הדו-חיים של ישראל: חפרית עין-החתול, טריטון הפסים (שניהם בסכנת הכחדה בארץ), קרפדה ירוקה ואילנית מצויה. עתה, כאשר החווה עומדת להיות מפונה, התכנית היא להקים במתחם אלפי יחידות דיור, להלבישו שמלת בטון ומלט, וחובבי הטבע מוטרדים, מוטרדים מאוד.

רק היידי בת ההרים חסרה כאן

לפני זמן מה ערכו חברי פורום איכות הסביבה של ynet סיור במתחם שממזרח לחוות הדלק, נוכח תוכניות הפיתוח של האזור. מי שמכיר כל רגב במתחם הוא עמית מנדלסון שאף הנחה את הסיור. מנדלסון, תושב רמת השרון, שמטייל בשטח ועוקב אחר החי והצומח שבו כ-20, עוד מילדותו, הגיש לוועדה המקומית לתכנון ובנייה של רמת השרון התנגדות לתוכניות שהוגשו, בהן תבע בין היתר לשמור על מרחק מה בין מערות אפקה לבין מגדלי המגורים שמתוכננים לקום מטרים ספורים מהן, וכן להשאיר חלק מעמק הנרקיסים כמות שהוא.
הוועדה דחתה את התנגדויותיו של מנדלסון, כנראה שככה זה כאשר מדובר ביחיד שמגיש התנגדות בשם הטבע, ולא בארגון עם קצת יותר השפעה וכוח. יש לזכור כי ההערכה היא ששווי האדמה במתחם הוא כשני מיליארד דולר.
בנוסף לקומץ המשוגעים למען הסביבה שהגיע לסיור למרות הגשם העז, הסתובבו בעמק ללא רסן גם מספר סוסים, ואלמלא האילון - לא הנחל, האוטוסטרדה - ניתן היה לחשוב שאנחנו באיזה אחו רחב ידיים ושבכל רגע תצוץ איזו היידי יפה במורד השביל. היה מי שאמר שדווקא אינדיאנים חסרים לו להשלמת התמונה.

שכיית חמדה בסכנת הכחדה

חוות פי גלילות פונתה חלקית לפני כחודש, והיא צפויה להתפנות סופית ב-2004. על פניו נראה כאילו מאבקם של הגופים הירוקים לשמירת חלק מערכי הטבע במתחם, ולהשארת נתח מהקרקע מחוץ לטווח כפות הבולדוזרים רק מתחיל. דבר אחד ברור: בלי מטיילים שפוקדים את המקום, לא נותרו לו שנים ארוכות - לא לחיים בו, ולא לצמחייה. פריחת אירוס הארגמן היא הזדמנות נפלאה לבקר במקום.