מסע בין שלוליות ענק

הדרך שמובילה למגדל התצפית של קק"ל במצפה נטופה יבשה למדי. פה ושם חוצים פלגי מים קטנים את הנתיב, אבל אין בהם כדי להסגיר מידע על כמות המים בבקעת בית נטופה הסמוכה. העבירות הקלה והנוחה הזו אמנם משמחת, כיוון שבמכונית שלי ההנעה מתקשה גם בשני גלגלים. מצד שני, הגעתי למצפה נטופה כדי לראות המון מים וספקות לגבי כדאיות הנסיעה התחילו לחלחל. במרומי מגדל התצפית הלבן הלב מתרחב. כל החששות נעלמים והאגם או שלולית הענק, שמציפה שטחים נרחבים מן העמק, לא מותירים מקום לספק – המראה הרטוב הזה שווה נסיעה, ארוכה ככל שהיא יכולה להיות במדינת ישראל.

העובדה שהשמש זורחת לפתע וצריחי המסגדים של הכפרים נג'ידאת ובועינה משתקפים במימי האגם החדש שנוצר השבוע בגליל התחתון, הופכת את המראה ליפה ומשמח במיוחד.