הספרן – צנזור או משגיח אחראי?

בית המשפט העליון בארה"ב דן אתמול (ד') בשאלה אם חוק שמחייב ספריות ציבוריות לצנזר אתרי אינטרנט בעמדות המחשבים בתחומן, במטרה להגן על ילדים מפני פורנוגרפיה ברשת, עומד בקנה אחד עם החוקה האמריקאית.

עו"ד טד אולסון טען בשם התביעה כי כפי שספריות ציבוריות אינן מחזיקות סרטים כחולים ומגזינים פורנוגרפיים על המדפים, אין כל סיבה שיאפשרו גישה לציבור לגשת לתכנים דומים באמצעות מחשבים. "התיקון הראשון לחוקה האמריקאי לא מחייב ספריות ציבוריות לממן את הצפייה בפורנוגרפיה", טען אולסון.

מנגד, עו"ד פול סמית, שייצג את הספרנים, גרס שהממשל אינו צריך לבזבז כספים במטרה להפוך ספרנים לצנזורים, שאמורים להחליט אילו תכנים ראויים לעיון הציבור ואילו לא.

על מה הרעש?

במוקד הוויכוח ניצבות תוכנות סינון שמותקנות במחשבים אישיים בספריות במטרה למנוע מהמשתמשים לגשת לתכנים שונים באינטרנט כמו אתרים פורנוגרפיים, אתרי שנאה גזעית ואלימות. יותר מ-14 מיליון איש עושים שימוש במחשבים הציבוריים בספריות לצורך מחקר, משלוח וקבלה של דואר אלקטרוני ובמקרים מסוימים, גם כדי להיכנס לאתרים המיועדים למבוגרים בלבד. על פי ההערכות, תוכנות סינון כבר פועלות כבר בכ-17 אחוזים מהספריות הציבוריות, לפחות בחלק מהמחשבים.

חוק הגנת הילדים מפני האינטרנט (CIPA), שהתקבל בסוף שנת 2000, מחייב ספריות ציבוריות ובתי ספר להשתמש בתוכנות סינון, כדי למנוע מקטינים לגשת לאתרי פורנוגרפיה באינטרנט. החוק קובע כי מוסדות שלא יתחייבו להשתמש בתוכנות הסינון לא ייהנו עוד ממימון הממשל הפדרלי, ומחייב מבוגרים שמבקשים לגלוש לאתרי פורנוגרפיה לבקש רשות מהספרנים. מאז 1999 הוזרם יותר ממיליארד דולר לספריות השונות, וזאת כולל כספי מסים וכיסוי הוצאות קווי התקשורת.

בית משפט לערעורים בפילדלפיה פסל בחודש יוני, 2002, את החוק מעורר המחלוקת, בנימוק כי הוא סותר את התיקון הראשון לחוקה האמריקאית.

עוד נקבע בפסיקה, כי הטכנולוגיה של תוכנות הצנזורה אינה מהימנה דיה, וכי בעתיד הנראה לעין, תוכנות אלה אינן פתרון יעיל לבעיית גלישת קטינים לאתרי פורנוגרפיה בספריות ציבוריות. "תוכנות הסינון אינן מדויקות וחוסמות גישה גם לאתרים לגיטימיים, אשר חסימתם אינה משרתת כל אינטרס ממשלתי לגיטימי", נקבע בפסק הדין. בין האתרים הלגיטימיים שנחסמים על ידי תוכנות סינון, על פי הפסיקה: אתרים להסברה מינית, אתר להומוסקסואלים ואתר המסביר על הסיכונים לחלות בסרטן השד.

בית המשפט הותיר בידי ספריות ציבוריות ובתי ספר ציבוריים את החופש לבחור אם לצנזר אתרי אינטרנט ותכנים שמוגדרים על ידם כבעייתיים.

המתנגדים: החוק פוגע בחופש הביטוי

פרקליטי ארגון הספריות האמריקני (ALA) ומתנגדים נוספים לחוק טענו, כי ה-CIPA כופה על ספרנים להפוך ספרנים לשוטרי מחשבות החמושים בתוכנות צנזורה גמלוניות. עורכי הדין של הארגון הספריות טוענים כי מסננים החוסמים גישה לאתרי אינטרנט מסוימים דומים לאנציקלופדיה או מגזין שדפיהם נקרעו לאחר רכישתם ומונעים מחוקרים לגשת למידע חשוב. נוסף על כך, טוענים המתנגדים לחוק, המסננים מונעים ממבוגרים גישה לתכנים שזכותם לקבל.

מתנגדי החוק טוענים שהוא אינו הוגן במיוחד כלפי אלו שאין באפשרותם לממן גלישת אינטרנט מביתם ולתושבי אזורים מרוחקים, בהם ההתקשרות עשויה להיות יקרה יתר.

היי ספרן, אני רוצה להיכנס לאתר פורנו

חלק משופטי ההרכב גילו אתמול הסתייגות כלפי הטענות של מתנגדי החוק. השופט סטיבן ברייר אמר כי אינו מבין היכן הפגיעה בחופש הביטוי. לדבריו, הגולשים יכולים לבקש מהספרנים לנטרל את תוכנות הסינון על מנת להיכנס לאתר מסוים. "התכנים נגישים, פשוט צריך לבקש רשות מהספרן", טען. עו"ד סמית הסביר כי בקשה כזו תגרום אי נעימות למבקש. "לשם כך, עליך לקום ולבקש מהספרן שיכבה את מסנן הפורנו", אמר.

השופטת סנדרה דיי או'קונר השוותה זאת לתהליך המחקר במאה שעבר, אז החוקר התבקש לחכות בעוד הספרן מאתר בעבורו את הספר המבוקש. או'קונר הביעה חשש כי אם ייקבע שהגישה לאינטרנט בספריות ציבוריות מוגנת תחת חופש הביטוי, הרי שגם בתי הספר לא יוכלו עוד לפקח על השימוש באינטרנט בתחומם.

השופט אנטוני קנדי תהה אם הספרנים רשאים לנטרל את המסננים של תוכנות הסינון במטרה לגשת לתכנים החסומים, על מנת לוודא כי אמנם נחסמים תכנים בלתי ראויים בלבד. קנדי הציע כי הספריות יחויבו להעמיד מחשבים מסוימים עם תוכנות סינון לשימוש בלבדי של ילדים בעוד מחשבים אחרים ישמשו מבוגרים ללא תוכנות צנזורה. בית המשפט העליון צפוי לפסוק בעניין עד חודש יוני הקרוב.

לא המקרה הראשון

לא מדובר במקרה הראשון בו בית המשפט העליון דן בביטול חוקי צנזורה הנוגעים לאינטרנט. בית המשפט העליון בארה"ב פסק בשנה שעברה, כי חוק מ-1998 שאמור להגן על קטינים מפני תכנים פורנוגרפיים באתרי אינטרנט אינו סותר את החוקה האמריקאית. החוק להגנת ילדים (COPA), שעדיין לא נכנס לתוקף, חייב אתרי אינטרנט מסחריים לדרוש כרטיסי אשראי ומערכות אחרות כדי למנוע מקטינים תכנים פורנוגרפיים או מיניים דרך האינטרנט ומטיל על העבריינים עונשי מאסר וקנסות בסכום של עד 50,000 דולר ליום.

בית המשפט העליון בארה"ב פסל חלקית בשנה שעברה חוק מ-1996, שאסר על הפצת פורנו ילדים וירטואלי. השבוע אישר הסנאט האמריקאי חוק מתוקן, המחייב נאשמים בהפצת תכנים פדופילים להוכיח, כי התמונות שהפיצו אינן מבוססות על ילדים שקיימים במציאות.