חוק ממשלתי: 43 ימי מילואים

מליאת הכנסת תצביע היום (ד') על הצעת חוק ממשלתית שמטרתה להגדיל את מכסת ימי המילואים השנתית מ-30 ל-43 ימים. הדיון בהצעה, שיחל היום בכנסת, מעורר כבר תגובות נזעמות של ח"כים באופוזיציה.
בשנה שעברה נענתה ועדת חוץ וביטחון לבקשת צה"ל והאריכה את מספר ימי המילואים בשל הלחימה באינתפיאדה, לפי "הוראת שעה". שר הביטחון דאז, בנימין בן-אליעזר, התחייב אז בפני הוועדה כי מדובר בשנה אחת בלבד. אולם כעת מתכוונת הממשלה להפוך את ההצעה הזמנית לחוק, שיוכל להתבטל בעתיד רק ברוב של 61 ח"כים.
הממשלה החליטה להטיל משמעת קואליציונית בסוגיה, כך שצפוי רוב להעברת החוק. ח"כ אבשלום וילן (מרצ) תקף את הממשלה. לדבריו, מדובר "בניצול ציני של אנשי המילואים, הכורעים תחת הנטל", אמר.
ח"כ איתן כבל (עבודה) אמר כי "מי שלא עושה מילואים כנראה לא מבין את המשמעות. לצערי, שינוי יהיו הראשונים להצביע, כי אף אחד לא זוכר את תעמולת הבחירות, שבה הם הבטיחו לדאוג למילואימניקים".
בסיעת שינוי הדעות חלוקות. רוב חברי הכנסת מתכוונים להצביע כנראה נגד מצפונם. ח"כ אילן ליבוביץ': "אני מתנגד להצעה, אבל לא יודע עדיין, קואליציונית, איך להצביע". ח"כ חמי דורון משינוי יצביע נגד מצפונו, אבל מתכוון להעלות לדיון דחוף בוועדת חוץ וביטחון את נושא ההשתמטות מצה"ל, "ולא רק של חרדים".

בגלל האינתיפאדה

לאחר פרוץ האנתיפאדה החל הצבא בגיוס מילואים ללחימה בשטחים. בסוף 2001 חיילי מילואים נכנסו לשטחי A וביצעו תעסוקה כמעט זהה לזו של הגדודים הסדירים. בשלב זה חסרו לצבא ימי מילואים רבים, כיוון ששירות המילואים הממוצע של יחידה לוחמת עמד על כ-28 יום, בהם 4 ימי אימון ושלושה שבועות תעסוקה.
במהלך הלחימה הגדיל צה"ל את אורך התעסוקה המבצית ל-28 יום ואת האימון לקראת לחימה לחמישה ימים. כך, כל יחידה נדרשת לשירות בתעסוקה מבצעית במשך 32 עד 33 יום.
כדי לשמור על כשירות, נדרשת כל יחידה גם לבצע אימון של עשרה ימים, פעם בשנתיים. בשל כך עלתה מכסת המילואים השנתית לכל חייל ל-43 יום. לכך יש להוסיף גם את מבצע "חומת מגן" ואת המבצעים אחריו, כמו "דרך נחושה", להם גויסו החיילים בצוי חירום (צו 8) ובצווים חריגים.
כדי להפוך את שירות המילואים לחוקי, חתם שר הביטחון אז, בנימין בן אליעזר, על הוראת שעה. אולם מכיוון שגם השנה ייאלצו חיילי המילואים לבצע תקופות ממושכות בשירות מילואים, מבקשת כעת הממשלה להפוך את צו השעה לחוק.