"הקרוס-אובר עם ברי טשטש אותנו"

אחרי שיתוף הפעולה עטור השבחים עם ברי סחרוף, חוזרים "אינפקטד מאשרום", הרכב הטראנס הישראלי המצליח בעולם, עם אלבום חדש, ’Converting Vegetarians'. שלושת האלבומים הקודמים של "אינפקטד" מכרו עשרות אלפי עותקים עד כה, וארז אייזן ועמית דובדבני מיצבו את עצמם כמודל לחיקוי עבור עשרות יוצרים ישראלים צעירים, המנסים את כוחם במוזיקה אלקטרונית. האלבום החדש - שיבסס ללא ספק את מעמדם של "אינפקטד" כמלכים הבלתי מעורערים של הסצינה - הוא דיסק שחורג מהמסגרת הקלאסית של 'אלבום טראנס'. "זה אלבום כפול, שאנחנו עובדים עליו די הרבה זמן", אומר עמית דובדבני, חצי מהצמד, "מצד אחד טראנס, שזה הסגנון שלנו, ומצד שני פריסטייל, כשהכוונה בפריסטייל זה שאין לו הגדרה. כל מיני סגנונות שאספנו בשנה האחרונה וזה נאסף לפרוייקט אחד".

- יש בו לא מעט קטעים בעלי אפיל מחתרתי.

עמית: "חלק מהקטעים הם מסחריים, לחלק אחר אתה יכול לקרוא אנדרגראונד. חלק מהקטעים אפילו קצת קשים להאזנה. יש שם כמה שירים די מסחריים, ובגלל זה אין בדיוק כיוון. זה יותר אוסף של קטעים שנאספו בשנה האחרונה".

- נמאס לכם מטראנס?

עמית: "זה לא שנמאס לנו. פשוט, בתקופה הזו, אחרי שלושה אלבומים, החלטנו לעשות כמה דברים אחרים במקביל. המטרה הייתה לעשות אלבום שיהיה שונה, שיהיה אך ורק פריסטייל, אבל על הדרך יצרנו מספיק קטעים שהספיקו גם לאלבום טראנס, וככה באה ההחלטה להוציא אלבום כפול".

- מה דעתכם על דרך הטיפול הנוכחית של התקשורת בקשר שבין מוזיקה אלקטרונית בכלל, וטראנס בפרט, לבין סמים?

עמית: "היום זה יותר טוב, יש כתבות, מאמרים, סיקורים וכל מיני. היום יש יחס פחות חמור כלפינו וכבר לא מתייחסים אלינו כאל מנהיגי סצנת סמים. זה אולי היה פעם בעבר ככה, אבל היום זה כבר השתנה. מזמינים אותנו לכל מיני אירועים, כמו ימי סטודנט וכדומה. את האמת, הקרוס-אובר עם ברי סחרוף די טשטש אותנו לכל מיני מקומות שלא היינו בהם בעבר".

למעט ברי סחרוף, עבדתם גם עם אייל שכטר. איך היה לעבוד מוזיקאים שלא מזוהים עם מוזיקה אלקטרונית?

ארז: "קודם כל זה הופך את התהליך להרבה יותר מגוון, אבל גם ברי וגם אייל שכטר משתמשים באמצעים אלקטרוניים במוזיקה שלהם".

עמית: "זה תלוי כמה פתוח המוזיקאי. במקרה של שניהם הם היו פתוחים ורצו להיכנס לתוך זה. ברגע שבא מוזיקאי רוק ואומר: 'או.קיי, אני מוכן להיכנס לתוך זה' והוא פתוח במיוחד, אז קל לעבוד. וגם לא היו ויכוחים, לא היה לחץ. יכול להיות שהיה בא אומן אחר בלי המחויבות של ברי או של שכטר, ואומר 'אני לא אוהב מה שאני שומע', אז לא היה יוצא משהו מזה. במקרה של שניהם, הייתה עבודה שזרמה מאוד".

- חברכם אביחן לבנה (קוסמה) נהרג לפני חודש. יום לאחר מכן הייתם צריכים להופיע מול 3,000 איש. זה בטח לא היה קל.

עמית: "קודם כל זה היה קטע קשה ושוק מאוד גדול כששמענו על זה. אבל צריך להבין שבעבודה שלי גם אם אני חולה עם 40 מעלות חום, יש אלף איש שמחכים לי. אז גם אם אתה לא רוצה, וגם אם אין לך מצב רוח, אתה בא ומנגן. אתה חייב להיות שם. אנחנו נוסעים בקרוב למסיבה בלונדון שאביחן אמור היה לנגן בה אתנו. אז אנחנו עושים שם מחווה לו ולמשפחה שלו, אבל אני חייב לבוא. אין ברירה, זה קטע עצוב. אני בטוח שאחרים היו ממשיכים גם אם חס וחלילה משהו היה קורה לי משהו. אין מה לעשות".

- אתם מנגנים את המוזיקה של אביחן?

עמית: "היום אנחנו מנגנים בסטים הרבה קטעים שלו, לפחות ארבעה קטעים שלו, נוסעים לכל מיני מסיבות השקה לכבודו ומקדמים את האלבום. עושים את הדברים שאפשר לעשות".

ארז: "אין הרבה מה להגיד על זה. אביחן היה חבר טוב. מה שאפשר לעשות זה לנגן את המוזיקה שלו כמה שיותר".

- איפה אתם רואים את עצמכם בעוד 5 שנים?

עמית: "תראה, אני וארז מחפשים תמיד להתפתח במוזיקה. אני מאמין שבטראנס הגענו לגבולות מסוימים והרבה גבולות גם חצינו. יש תמיד סצינות חדשות. אנחנו תמיד מחפשים להצליח בתחום אחר, כדי לראות שאנחנו יודעים לעשות גם דברים אחרים, ולא רק טראנס, אבל זה לא אומר שאנחנו מפסיקים לעשות טראנס".

- ארז, עזרת לאמנים רבים, ביניהם 'Violet Vision', יהל, ‘Dark soho’ ואחרים להפיק את האלבום שלהם, ובעצם הוצמד לך תואר מפיק. אתה שוקל להמשיך בכיוון כזה?

"לא. זה תלוי. תמיד יש אמן חדש שמתחיל לעשות מוזיקה, אנחנו תמיד מנסים לעזור לו כמה שיותר, טיפים, את כל הסודות שאנחנו יודעים, הכל, רק כדי שיהיו עוד אומנים בסצנה הזאת. 'Violet Vision’ בעצם עשו את הכל לבד, זה לא שעשיתי משהו מיוחד, פשוט עזרתי להם במה שיכולתי".

- תוכניות לעתיד?

"כרגע אנחנו במנוחה אחרי האלבום הזה, ובקרוב נתחיל לצאת לסיבוב הופעות בעולם, ואחרי כן נתחיל לעבוד על הפרוייקט הבא. אני לא יכול לומר מה הוא יהיה עדיין, כיוון שאלה דברים שמתפתחים עם הזמן. אני יכול להגיד לך שהפרוייקט הבא שלנו לא יהיה אלבום כפול, כי זה היה קשה מאוד להפיק את האלבום הנוכחי. תמיד רצינו לעשות פסקול לסרט, או אולי פסקול למשחק של פלייסטיישן".

- אתם מופיעים המון, ובנוסף לכך מופעל עליכם לחץ לספק מוזיקה חדשה ועדכנית. זה לא שוחק?

ארז: "יש שחיקה, אבל היא קיימת קצת גם בקהל הישראלי, שפתאום נפתחים לסגנונות אחרים, ושנמאס להם לשמוע רק אינפקטד, אז הוא שומע אפילו דברים אחרים. אבל יש דור חדש של צעירים שעכשיו גילו את המוזיקה הזו, ובחו"ל בכלל יש פריחה".

- מה דעתכם על המוזיקאים הצעירים שמנסים את כוחם במוזיקה אלקטרונית?

עמית: "היום הרבה יותר קל לכתוב מוזיקה על המחשב, כי התוצאות טובות מאוד. ככה גם יוצאים הרבה אומנים צעירים שפעם לא יכלו לכתוב את המוזיקה הזו בגלל אילוצים כספיים. יש לזה מינוס שאמנים צעירים נורא ממהרים להוציא קטע, אבל את האיכותיים חברת התקליטים תחתים. זו תופעה מבורכת, שיהיו הרבה מוזיקאים ושכמה שיותר יתרמו למוזיקה הזו. היום הנוער פחות מכיר את המוזיקה של פעם ונפתח הרבה יותר לאמנים חדשים, כמו אסטריקס, אבל הם לא מכירים הרכבים כמו 'X-Dream'. ככה זה היום, אין עבר בטראנס. רק עתיד. אם אתה לא מספק מוזיקה עכשווית לרחבת הריקודים, אתה הולך ונעלם. זה תמיד היה בטראנס וככה זה צריך להיות. בטראנס אתה חייב להתקדם עם הדור הצעיר".

- עד כמה המלחמה הנוכחית מזיזה לכם?

עמית: "אני לא כל כך מתרגש ממנה. תמיד שואלים אותנו על ישראל בחוץ. ישראל זה לא מקום קל במיוחד לחיות בו, אבל אנחנו חיים בו באווירה די סטרילית. אנחנו די מבסוטים לחיות פה, די סבבה לנו פה, אנחנו משתדלים להתעלם כמה שאפשר מהמצב בחוץ, וחיים. לא הייתי מחליף את המקום כל כך מהר".

ארז: "אני די מנותק מהמצב אם לומר את האמת. אני לא רואה טלוויזיה ולא קורא עיתונים. אבל לא נראה לי שיש מה לדאוג".

- אז אתם אופטימיים.

"כן".