יבשת השמש העולה
מרכזי מדיה, מחשבים קומפקטיים, צגי LCD גדולים, טכנולוגיות אחסון מסיבי, תאי דלק למחשבי מחברת, הם רק חלק מהכיוונים הטכנולוגיים המגיעים מאסיה וישפיעו על כל העולם
חזרתי מסיור לימודי ביפן ומזרח אסיה עם הרגשה ברורה שהגל הבא של טכנולוגיה מתקדמת יגיע משם. למרות התמשכות השפל הכלכלי ביפן ובטייוואן, אסיה הופכת במהירות לחממה טכנולוגית המשלבת תשתית ידע ומומחיות במגוון רחב של טכנולוגיות מתקדמות עם זמינות של כוח אדם חרוץ ומיומן, ושוק שעוד לא התחילו לגרד את הפוטנציאל שלו.
אחרי יפן וטייוואן המהפכה הטכנולוגית האסיאתית כבשה את קוריאה וסינגפור ועכשיו היא משתרשת בסין והודו. לשוק האסיאתי מאפיינים מיוחדים, שמתבטאים בחלק מהמוצרים שראיתי שם, אך גם המרכיב האוניברסלי מרשים ברמת התיחכום, בחזון ובמצוינות המימוש. כמה מהכיוונים החשובים שמגיעים משם ולדעתי ישפיעו על הטכנולוגיה בכל העולם.
מרכזי מדיה (Media Hubs)
מדובר על מכשירים המשלבים פונקציות של מחשב עם תפקודים של מערכת בידור ביתי. בארה"ב כל הניסיונות למזג (Converge) את המדיה מאכזבים עד כה משום שהמוטיבציה באה מצד ספקי התכנים המסורתיים, שמנסים למנוע כירסום בשוק הבידור (Entertainment). באסיה הדחיפה מגיעה מיצרני חומרה, שמנסים להתמודד טוב יותר עם בעיה שאינה רלוונטית לרוב האמריקאים: צפיפות הדיור והצורך לרהט את הבית ביעילות.
סוני הוציאה משפחה של מוצרים מעניינים בשם Cocoon וטושיבה קוראת למכשיר המשולב שלה TransCube - אך העיקרון דומה. המכשירים האלה משמשים מרכזי מדיה לאינטרנט, טלוויזיה, וידאו ואודיו, עם הפצה אלחוטית של התכנים ברשת ביתית משולבת. זה מזכיר את מה שמיקרוסופט מנסה לעשות עם גרסת Media Center של Windows, אבל באסיה המימוש הוא בעיקרו בחומרה ייעודית, שעובדת במטפורות המקובלות בציוד בידור ביתי.
מחשבים קומפקטיים
עוד מאפיין אסיאתי שנגזר ממרחב המגורים המוגבל (נכון גם לגבי מרחב העבודה האישי במשרד האסיאתי). בארה"ב רק אפל הצליחה למכור מחשב שולחני All-in-One לשוק הצרכני ומחשבים קומפקטיים נתפסים כמוצרים משרדיים בעיקר. ביפן ובאסיה כמעט כל היצרנים מציעים מחשבים אינטגרליים בתוך צגי LCD שטוחים, בחלקם - כמו פוג'יטסו - מוסיפים נקודת גישה (Access Point) לרשת אלחוטית, בהנחה שהמחשב הזה יהיה גם מרכז המדיה הביתי. המגמה הזאת משתלבת היטב בתופעה הבאה:
צגי LCD גדולים ולא יקרים
מרכז הכובד של צגי LCD עבר לקוריאה, שם שתי חברות מתחרות על שבירת שיאים - ושבירת מחירים. החברה המשותפת ל-LG ופיליפס מצד אחד, וסמסונג מצד שני, מנהלות מאבק טיטנים על הדומיננטיות וכתוצאה מכך אנו רואים ירידה חריפה במחירים, במקביל לגידול מתמשך בממדי הצגים. שתי החברות כבר הציגו פנלים בגודל 54-52 אינטש, שמאיימים על המעמד של צגי פלזמה בראש שרשרת המזון הויזואלי. המחירים של אלה עדיין אסטרונומיים, אבל צגים בגודל 18-22 אינטש הופכים למוצרים בהישג יד של רוב האוכלוסייה. הצגים הגדולים והשטוחים אידיאליים לתפקיד של מרכזי מדיה קומפקטיים.
טכנולוגיות אחסון מסיבי
המהנדסים של טושיבה הראו לנו אב-טיפוס של דיסק הבנוי בננו-טכנולוגיות. לדבריהם הטכנולוגיה מאפשרת צפיפות מידע של עד 500 מגהבייט לאינטש מרובע. זה בערך פי 10 מהמכסימום האפשרי כיום בטכנולוגיות מגנטיות קונונציונליות. תאריך היעד למוצרים מסחריים הוא 2006 ועד אז נצטרך לחשוב על השימושים שאפשר לעשות בנפחי מידע כאלה.
כמו כן המהנדסים עובדים על רכיבי RAM מגנטיים, בהם המידע שמור לא כמטען חשמלי על קבל אלא כמומנט מגנטי. בעבר המחקר של זיכרון מגנטי היה מכוון לבניית רכיבי זיכרון לא-נדיף. עכשיו רואים לו פוטנציאל דווקא במקומות שנדרשת מהירות גבוהה, כמו בזיכרון מטמון. הטכנולוגיה מבטיחה זמני גישה קצרים במערכי זיכרון צפופים מאוד, שנזקקים למתח נמוך והספק מועט.
תאי דלק למחשבי מחברת
הכימאים אומרים שהגענו לסוף הדרך בשיפור היעילות של סוללות נטענות ובעתיד הנראה לעין סוללות ליתיום-פולימר הן הטובות ביותר שאפשר לקבל. כדי לשפר את צפיפות האנרגיה (כלומר יותר אנרגיה חשמלית בנפח ובמשקל סוללה נתונים) יש צורך לעבור לטכנולוגית תאי-דלק, בהם נוזל עשיר במימן (כמו מתנול) מתפרק בסיוע חמצן אטמוספרי למים ופחמן דו-חמצני ותוך כדי כך יוצר זרם חשמלי.
בטושיבה וב-NEC הראו לנו אבי טיפוס של מחשבי מחברת המופעלים בתאי דלק, שמספקים משך עבודה ארוך פי שלושה מסוללות בגודל דומה. הבעיה היא שתאי דלק אינם נטענים מחדש מרשת החשמל, אלא יש צורך בתידלוק מחדש בדלק נוזלי. אבל התעשייה תצטרך לפתח ערוץ שיווק של מכלי דלק בגדלים סטנדרטיים ומסלול מיחזור של מכלים ריקים.
טכנולוגיות אחרות שנמצאות בשלבים מתקדמים של פיתוח הן OLED - דיודות אורגניות פולטות אור, ו-Field Emission - פליטה של אלקטרונים מסיבי פחמן (Carbon Nanotubes) בהשראת שדה חשמלי. שתיהן מיועדות לצגים גדולים עד ענקיים בטווח זמן של 3-5 שנים.
את מרבית החידושים המעבדתיים ראינו בחברות היפניות הגדולות, אבל ההשקעות הגדולות במפעלי יצור מרוכזות דווקא בקוריאה ובסין. האחרונה במיוחד מושכת השקעות מכל המדינות הסובבות, כולל טאייוון, בתמריצים שקשה לעמוד בפניהם. אם לרגע היה נדמה שהשמש היפנית נוטה לשקוע, עכשיו ברור שמתחיל יום חדש עם זריחת השמש האסיאתית.