פוליטיקה של מטוסי ביון

כמו בכל הגילויים התקשורתיים, גם בסיפור הזה יש מי שדואג לכך שהוא ישרת אינטרסים של העוסקים בדבר, ויסתיר או יסלף את העובדות. אלה כידוע מפריעות להעברת המסר או לעוצמתו.

ובמקרה הזה המסר פשוט: השלטון בארצות-הברית החליט להראות שהוא עושה כל מאמץ כדי למנוע איומים על טייוואן מצד סין. ארצות-הברית מנסה לשכנע את טייוואן שאין בכוונתה להפקיר אותה, בוודאי לא לפני שתסדיר את יחסיה-היא עם סין החדשה.

עיסקת מטוס הביון הישראלי עם סין מפריעה לדימוי הזה, ולכן המהומה באמריקה. בעניין הזה יש לממסד האמריקני בעיה קטנה, שאפשר לעקוף אותה רק אם יגייסו לכך את כל ועדת הקונגרס (ליברלים ודמוקרטים). רק אז ייראה האיום על ישראל חד וברור דיו, כך שהדיו ישמעו כראוי באי הסיני הקטן, וגם יפיקו את הרושם הראוי בישראל. ומדוע בעצם צריך את הקונגרס?

נראה שעסקת מטוס הביון הייתה ידועה היטב לממסד האמריקני מתחילתה. בכלל, היו סמוכים ובטוחים שאין כמעט דבר שישראל עושה בשוק הנשק שארצות-הברית לא יודעת עליו מראש או במשך, ויודעת להשתמש בו לצרכיה. ישראל מן הסתם קיבלה אישור לעיסקה הן מן הממשל הדמוקרטי והן מן הממסד הרפובליקני, כאשר היה נוח להם להסכים. היום פחות נוח להם.

אינני בקי בפרטים הטכניים של אמצעי הגילוי הכלולים במטוס הבואינג שמדובר בו. אבל אם הוא מיועד לאיתור טילי קרקע-אוויר רוסיים ומטוסי קרב, הרי שאין בו קרוב לוודאי תת-מערכות אמריקניות, והוא כולו פרי פיתוח של ישראל. מערכות כאלו פותחו ושוכללו על ידינו לאחר שארצות-הברית לא סיפקה לנו אמצעים דומים בעבר. כך שגם מן הבחינה הטכנית אין בעיסקה הזו משום הפקרה של טכנולוגיה אמריקנית.

אז מה עושים? משגרים את מפקד חיל-האוויר "להסביר". וההסברים שלו יוקדשו להיסטוריה של עיסקאות בעבר ובהווה עם סין שהיו ונמצאות בתהליך - ואין פוצה פה ומצפצף, בינתיים.

אבל זה לא פותר את בעיית ההחלטה, משום שיש לחץ אמריקני מסיבי.

וכאן יש לאהוד ברק בעיה רצינית. לכאורה הוא צריך לנפנף את האמריקנים ולומר בפרהסיה שהלחץ שלהם הוא מעשה נבלה. אבל נראה לי שאין לו את האופציה לקום ולומר זאת. כדי לעמוד מול האמריקנים חזיתית, צריך עם הרבה יותר קשוח ומנהיגות אמיצה ממה שיש לנו.

והערה אחרונה, לכאורה בעניין אחר לגמרי, ובכל זאת קשורה. הזיכרון הציבורי והתקשורתי מלא בהבלים ובשיכחה קולקטיבית. הנה דוגמה: צפיתי באבו-עלא מתראיין בטלוויזיה הישראלית ומסביר שהוא כבר ויתר על כיבוש חלק גדול ממולדתו כמו חיפה, רמלה, לוד, עכו, ירושלים, נצרת ו- 10% מהגדה – אז מה אנחנו רוצים ממנו? המראיין לא הניד עפעף ולא הגיב. אפילו לא כדי לשאול משהו כגון: סלח לי, מר אבו-עלא, בשנת 1967 ישראל כבשה את הגדה, אבל ממי? אם להחזירה ל"בעליה" הקודמים אזי ירדן היא הכתובת. האם אתה מוכן שנחזיר אותך לשלטונו של המלך ההאשמי עבדאללה?

העובדה שהשאלה לא נשאלה כלל מבהירה את השימוש שאפשר לעשות במילוי הזיכרון הקיבוצי במוסכמות שקריות ובשקרים מוסכמים.

אלוף (מיל.) בני פלד היה מפקד חיל האוויר