כוכבת משנה

על התחלת הסרט רואים אותה על תקן החברה המרדנית שלו. הוא מבקש ממנה לשדרג את היחסים ביניהם, זאת אומרת להיכנס למיטה, והיא מציבה לו תנאים עיקשים למהלך הקיצוני הזה. הוא שלומי (אושרי כהן), גיבור "הכוכבים של שלומי", סרטו החדש הקומי-דרמטי של שמי זרחין ("לילסדה", "מסוכנת"), והיא תהילה (רותם זיסמן). שלומי, בן עשרה באיזו פרובינציה, דואג לסבו החולני (אריה אליאס) וגם לאחיו הגדול (אסי כהן), שאיתו הוא גם מתעמת מדי פעם. הוא גם מתווך בין אמו הנרגנית (אסתי זקהיים) לאביו ההיפוכונדר (אלברט אילוז), שחי מחוץ לבית לאחר שבגד באשתו, מטפל בתאומים של אחותו הגדולה ועושה הכל כדי שתחזור לבעלה, ואפילו יודע לאפות עוגות. אלא שבכיתה הוא נחשב לתלמיד כושל, בין השאר בגלל הדיסלקציה שלו, אבל פתאום מתברר שהוא גאון מתימטי. ואז פורצת לחייו רונה (איה קורן), נערה יפה העוסקת בגינון, ושלומי נדלק עליה.
אבל אנחנו מכוונים את העדשה לעבר זיסמן, כולה בת 20, נאה, חיננית ובעלת לוק אקזוטי מעניין, תוצר גנטי של אב רומני-פולני ואם טוניסאית, ותגלית קולנועית רעננה. היא עושה ב"הכוכבים של שלומי" תפקיד משנה עסיסי, כמו גם בסרטו החדש של דובר קוסאשווילי, "מתנה משמיים", שיגיע בהמשך. קפיצת ראש מרשימה לזירה הקולנועית כאן. זיסמן נולדה בזכרון יעקב, ובשל עבודת אביה (צבא קבע) עברה למגדל העמק. יש לה אח גדול, לירן, 24, אח צעיר, גל, 16, ואחות צעירה, דניאל, 12. כשזיסמן היתה בת 13, המשפחה שבה לזכרון, היא למדה בבית הספר האזורי במעגן מיכאל, במגמת תיאטרון וקולנוע, הלכה לחוג "נוער הבימה" וגם רקדה מגיל צעיר.

- מתי התעורר בך חיידק המשחק?

"מאז ומתמיד אהבתי במה. בעצם, זה לא כל כך במה, כמו להוציא החוצה. יש משהו במשחק ובמחול שמביא פורקן, ומגיל ארבע, כשהתחלתי לרקוד בלט ואחר כך ג'אז וריקוד מודרני, תמיד הרגשתי שזה מפרק בי משהו. גם דרמה למדתי מגיל צעיר".

- היה לך איזה מודל שאמרת: ככה אני רוצה להיות?

"כשהייתי קטנה תמיד רציתי להיות מדונה, כי אני גם שרה. לשיר, לרקוד ולשחק זו עבורי קומבינה אחת, עם האמת שלי. אני לא משחקת. זו אני בנעליים של הדמות שאני עושה, לאחר שהבאתי אותה אלי, בין אם זה שקספיר או אשה זקנה".
האסרטיביות שלה, כמו גם הנחישות והידיעה הברורה של מה היא רוצה לעשות, הביאו את זיסמן מהר מאוד ללימודי משחק בתל אביב. אחרי שצה"ל ויתר עליה (עודף בנות במחזור שלה), היא החלה כבר בגיל 19 ללמוד דרמה בסטודיו של יורם לוינשטיין בתל אביב, ולאחר זמן מה ארזה את עצמה ועברה לעיר הגדולה, למרות התנגדותם של ההורים המגוננים. היא התמקמה בדירה שכורה בצפון העיר והמשיכה בלימודים בהתמדה. "החלטתי שיש לי מטרה, ואם לא עשיתי צבא אז אני לא אחפש מה לעשות ואסע לטייל. רציתי את זה. לא עבדתי, אבי מימן אותי, לא התפזרתי, לא יותר מדי חיי חברה. אני בעיקר לומדת, עד היום".
על הדרך הגיעו האודישנים, בעזרת סוכנת שהיא לקחה לעצמה, ומעניין שבשני המקרים שאליהם הוזמנה, במאינו החרמנים - המתים כנראה להפשיט את שחקניהם ושחקניותיהם - מיהרו לבדוק אצלה תחילה אם יש לה בעיה עם עירום. "כשדובר שאל אותי ישר בהתחלה את השאלה הזו, אמרתי לא יודעת והתחלתי לצחוק", היא משחזרת. "פשוט לא חשבתי על זה אף פעם. אחר כך, כשהגעתי לשמי והדבר חזר על עצמו, אמרתי, מה יש לבמאים הישראלים האלה?".
לאודישן של "הכוכבים של שלומי" היא הגיע די בעצבים, לאחר שעברו שלושה חודשים מאז נבחנה ל"מתנה משמיים" ולא קיבלה תשובה. "באתי עם אנטגוניזם כזה נגד כל התעשייה, ובגלל זה קיבלתי את התפקיד. זה הוציא ממני מעין כעס, ולשמי הנרווים האלה התאימו לדמות של תהילה. יש בה אגרסיביות קומית כזאת. למחרת, כששמי הודיע לי שאני עושה את תהילה, הייתי בעננים.".
בסצינה שבה תהילה מודיעה לשלומי שהיא מוכנה לשידרוג היחסים, הם מתפשטים. "פחדתי מזה פחד מוות", היא מודה. "אבל כשקלטתי שיש בזה משהו תמים, ושלא יראו לי כלום, נרגעתי. בכל זאת, זו פעם ראשונה ואני לא חייבת מייד לגלות את כל הקלפים. תהילה הרי בתולה, כמו שלומי. הם באים מאותו מקום. למרות שהיא הסכימה, היא עדיין לא בטוחה, פוחדת ומהססת. גם אני כרותם הרגשתי את זה. אם הייתי בסיטואציה כזו כנערה בגיל 16, הייתי משדרת ביישנות.
"אושרי ואני היינו לחוצים, כי זה נורא מביך. נכנסנו לחדר עוד לפני הצילומים ואמרנו על החיים ועל המוות, לפני שעושים את זה עם שמי, בוא נרגיש נוח זה עם זה, בתור השחקנים. זו היתה פעם ראשונה שלו בעירום וכמובן גם שלי, ועבור שנינו זה לא היה עניין של מה בכך, להוריד את החולצה ולהישאר בתחתונים, אז אמרנו זה לזה כמו שני ילדים קטנים, 'תראה לי, תראי לי'. שמי הלך לקראתי ואמר לי 'בסצינה הזו יש עירום, הוא לא מלא, ותוכלי להיות איך שנוח לך'. אמרתי לו גם שאני לא יכולה כרגע לעשות משהו שאני לא שלמה איתו מקצועית. אילו הייתי צריכה להיות רונה (איה קורן, שחשפה בסרט את החזה) הייתי חושבת על זה, אבל כשלא נדרשתי לזה, הרגשתי מוגנת. ידעתי שאני לא חושפת יותר מדי".

- בסופו של דבר שלומי דוחה את תהילה והיא המומה, ובהמשך תגיב כלפיו בזעם. מאין שאבת השראה למצבים הרגשיים האלה?

"מהחיים שלי. סיטואציה כזו בדיוק, שגבר סירב לשכב איתי, לא חוויתי, אבל היו לי מערכות יחסים מאכזבות. היה מישהו שלא רצה אותי, וזה יכול להיות מהמקום שלו, של חוסר ביטחון. בטוח שזה לא בגללי, כי לי יש ביטחון ואני לא מפחדת מכלום. אבל ממה שעברתי - ואני לא יכולה לדבר על המון ניסיון ממרום גילי - ברגע שבחורה מקרינה כוח, בחורים פוחדים מזה. ותהילה היא כוחנית כזו, בעיקר בחזות ובחיצוניות. וגם אני ככה לפעמים בחיים, אבל בקטעים אחרים אני ממש מרשמלו. על כל פנים, את העלבון שלה עברתי, אני יודעת מה זה, ולא משנה אם מישהו לא רוצה להיכנס איתך למיטה או לא רוצה לבוא איתך לסרט. דחייה זו דחייה. יש בזה עלבון, ואת שואלת את עצמך מה לא בסדר בך".

- ובכל זאת, יהיו כאלה שידביקו לך את הכינוי "המשתדרגת", על משקל סטלה המגמרת ב"אסקימו לימון".

"משתדרגת זה לא נמוך, זה סטייל. ובסוף אני גם בכלל לא משתדרגת. בהקרנה של הסרט היה גם דובר, שישר אמר לי, 'איך הוא לא השכיב אותך'. אני מתה עליו, הוא כזה חמוד, חרמן עם חן".

- איזו דמות את עושה ב"מתנה משמיים"?

"גם כן ילדה סוררת, ממשפחה גרוזינית גדולה. למדתי כמה משפטים בשפה".

- הסרטים שעשית בטח העשירו את קופתך הדלה.

"שילמתי שכר דירה לשנה מראש, ובזה נגמר לי כל הכסף".

- בגיל 20, מאחורייך כבר שני סרטים. מה הלאה?

"אני מקווה שהסרטים האלה יפתחו לי דלתות. היו לי אומנם הצעות נוספות, אבל אחרי שאת עושה דברים עם שני במאים איכותיים, קשה לך להתפשר".

- אז אין סיכוי שנראה אותך באיזו טלנובלה.

"דווקא יש לי שתי חברות שמופיעות ב'משחק החיים' ואני מאוד מפרגנת להן. בקשר אלי, אני לא יודעת. זו גם לא מדינה שאתה יכול בה להיות הכי בררן, ואני מאמינה ששחקן טוב יהיה טוב בכל מה שיעשה. אבל הרצון והשאיפה שלי זה לעשות קולנוע איכותי ותיאטרון, ואני גם מאוד רוצה לפתח את הקטע של השירה אצלי, אני מאוד אוהבת לשיר. לטווח הרחוק, הייתי רוצה גם לשחק בחו"ל, מושגים כמו ברודוויי והוליווד לא מפחידים אותי. זה לא נראה לי בלתי אפשרי".