אינטרנט 2.0

1. "רשימות" – מערכת בלוגים איכותית בעברית

בסוף השבוע הקרוב תושק גירסת הבטא של "רשימות", אתר בלוגים איכותי בהשתתפות כותבים ידועים, עיתונאים, אקדמאים ויוצרים, כך גילה אתמול (ג') אתר "נענע".
אורי ברוכין, שעומד מאחורי הפרויקט יחד עם ירדן לוינסקי ואילן גליני, ממייסדי אתר "קונספציה", מסביר כי פרויקט "רשימות" מחבר בין אתרים אישיים איכותיים תחת קורת גג אחת. כל משתתף בפרויקט מפעיל אתר אישי הנגיש דרך כתובת אינטרנט נפרדת וגם בדף הבית של "רשימות". תכנים חדשים "יוצפו" אל הדף הראשי במתכונת של מבזקים.
כל כותב ב"רשימות" יכול לנהל את תכני האתר שלו, לעדכן אותם ולערוך אותם בקלות מכל מחשב עם דפדפן. הכותבים חופשיים לכתוב באתרים כרצונם והתכנים אינם נערכים על ידי המערכת.
להשקפת היזמים, יש הרבה תכנים טובים וכותבים מוכשרים ברשת הישראלית, אבל הם נעלמים בים של גרפומניה במקרה הטוב, ונאצות וגידופים במקרה הרע. לדברי ברוכין, באתרים המסחריים משפיעים שיקולים כלכליים על איכות ומגוון התכנים ולעתים קרובות, נעשה שימוש בפרסומות פולשניות המקלקלות את חווית הקריאה. לטענתו, אין פורומים מסחריים או עצמאיים לשיח רציני ואיכותי שגם מגיעים לקהל הרחב ועושים זאת בלי לפנות אל "המכנה המשותף הנמוך".
על אף שהכותבים לא מפיקים כל רווח מסחרי ישיר מהאתר האישי, הוא מאפשר להם לפרסם את דבריהם באינטרנט בקלות רבה ולהגיע לקהלים חדשים. "רשימות" הוא בשלב זה, ובעתיד הנראה לעין אתר עצמאי, התנדבותי וללא מטרות רווח. עד כאן דברי יזמי הפרויקט.
על פי שיטוט ראשוני באתר, "רשימות" הוא פרויקט מרשים מבחינה עיצובית הצפוי להעשיר את הרשת בתכנים איכותיים בעברית (על אף שלדעתנו, יש לא מעט תכנים בלתי מסחריים איכותיים: האייל הקורא, אינדימדיה, בלוגים מובחרים ב"ישראבלוג" ובמקומות אחרים, אתר האגודה למדע בדיוני ולפנטזיה ועוד).
יחד עם זאת, מנהלי האתר מתווים קריטריונים עמומים ולעתים תמוהים להצטרפות לצוות הכותבים (למשל, על פי אחת מכמה דרישות סף חלופיות, על הכותב להיות בעל דוקטורט או תואר שני עם ניסיון בכתיבה. גם עיתונאים או אמנים יתקבלו בברכה). ברור שבסופו של דבר, צוות האתר יבחר לצרף כותבים חדשים על פי שיקול דעת סובייקטיבי.
גם אמת מידה זו לגיטימית לחלוטין, אף כי הדבר מעורר מחשבה. אתרי תוכן איכותיים שפועלים באנגלית כמו "סלאשדוט" או "מטה פילטר" ובמידה רבה גם "האייל הקורא" בעברית חייבים את איכותם לקהילת הגולשים שלהם. כל גולש אנונימי אך מוכשר יכול לככב באתרים אלה, בתנאי שהתכנים שהוא מביא איכותיים ומתאימים לקהילה. הוא נמדד על פי תכניו ולא על פי תאריו או קורות חייו.
לעומת זאת, הבחירה של "רשימות" בכותבים היא על פי אישיותם והישגי העבר שלהם ולא על פי התרומה לקהילה המקוונת באתר (רכיב זניח במודל של הפרויקט). על אף ש"רשימות" הוא פרויקט אינטרנטי מובהק, יש בו משהו זר לרשת המבטא כמיהה מובנת ואנושית של יוצריו, לעשות סדר בכל "הבלגן" הזה של האינטרנט ולפעול בתוך חממה שמורה היטב (ראוי לציין כי גולשים יכולים להגיב לקטעים המתפרסמים באתר, בעוד הכותבים יכולים גם לחסום אפשרות זו). צריך לספר להם שהאליטות הישנות מתו. האינטרנט נולד בכאוס וימות בכאוס וסדר לא יהיה עוד.

2. בלוגים – ביזנס או הנאה?

מאחר שחלק ניכר מהכותבים בפרויקט "רשימות" הם עיתונאים שמתפרנסים מכתיבה לאתרי חדשות ומגזינים, לא מן הנמנע כי בשלב מסוים יתעורר גם כאן הוויכוח בשאלת זכותם של כלי התקשורת לתבוע מעיתונאים שהם מעסיקים להפסיק לכתוב בלוג בזמנם הפנוי מחשש ל"דילול" כשרונו של הכותב ואיבוד הבלעדיות.
סי אן אן חייבה את עיתונאי הרשת קווין סייטס להפסיק להפעיל בלוג בעת שהותו בעיראק, המגזין "טיים" כפה על עיתונאי הפרי לנס ג'ושוע קוסרה לחדול מכתיבת הבלוג האישי שלו ולאחרונה העיתון האמריקני "הארטפורד קורנט" כפה על עורך התיירות בעיתון, דניס הוגן, להוריד את הבלוג שלו בטענה כי כיסה בו נושאים החופפים לעבודתו בעיתון.
בלוגרים רבים שפכו קיתונות של ביקורת על התנהגות העיתונים האלה, וטענו כי אסור להם לקבוע מה יעשו העובדים שלהם בשעות הפנאי שלהם, בייחוד כשמדובר בהפעלת אתרים בלתי מסחריים. ברשימת התפוצה Online News של מכון העיתונות האמריקני "פוינטר" עלתה השאלה היכן עובר הגבול בין פעילות אינטרנטית לגיטימית לכזו שאינה לגיטימית.
אם כלי תקשורת רשאי לדרוש מעיתונאי להפסיק להפעיל אתר אישי, מה מונע ממנו לאסור עליו להשתתף בדיונים בפורומים או ברשימות תפוצה בדואר האלקטרוני? מנגד, כאשר עיתונאי המפעיל בלוג אישי מוסיף פרסומות לאתר, במטרה להפיק ממנו רווח, האם לא מדובר בפעילות מסחרית שסותרת את מחויבותו כלפי העיתון?

3. סלייט עובר לרווח, ABCNews.com בדרך

המגזין המקוון "סלייט" הכריז לאחרונה על מעבר לרווח ברבעון הראשון של 2003 ועשה היסטוריה כשהפך למגזין הראשון שנולד באינטרנט שהפך לרווחי.
על אף ש-20 מיליון הדולר שהשקיעה מיקרוסופט במגזין ללא ספק סייעו להצלחה, חברת התוכנה אינה האחראית העיקרית לרווח.
ההכנסות של סלייט מפרסומות באתר גדלו באופן ניכר בחודשים האחרונים ונתוני נילסן נטרייטינגס מעידים כי כמות המבקרים הכפילה עצמה לעומת השנה שעברה: ששה מיליון כניסות בחודש מרץ האחרון לעומת שלושה מיליון לפני כשנה. קשה לדעת בשלב זה אם "סלייט" הוא יוצא מן הכלל המעיד על הכלל או מבשר על עידן חדש עבור המגזינים המקוונים. "סלון", אחד המתחרים של "סלייט", שרוי על ערש דווי כבר חודשים רבים.
"סלייט" אינו אתר העיתונות היחיד שמדווח על רווח. חטיבת האינטרנט של הניו יורק טיימס מדווחת על רווח תפעולי של 3.2 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2003, למרות ההאטה הכלכלית. הרווח מיוחס בעיקר לחבילות הפרסום המשלבות בין דפוס לאון ליין ולפורמטים פרסומיים אחרים שהוכנסו לשימוש בשנה שעברה.
וברנרד גרשון, מנהל ABCNews.com מסר לאחרונה לסוכנות הידיעות רויטרס כי אתר החדשות שלו נע במהירות אל איזון תקציבי וכי הוא עשוי לרשום רווח ראשון עוד השנה. זאת, בזכות עליה במספר הגולשים המוכנים לשלם עבור עדכוני חדשות בווידאו המוצעים באתר.
גולשי אתר האינטרנט של העיתון הבריטי "אינדיפנדנט" יתבקשו לשלם עבור גישה לחלקים שונים באתר כמו איזור הדעות, מאמרים של כתב העיתון לענייני המזרח התיכון רוברט פיסק, הארכיון והתשבצים. הגולשים יתבקשו לשלם כדולר וחצי כדי לגשת לידיעה מסוימת במשך 24 שעות. עבור שמונה דולר הם יוכלו לגשת לכל האיזורים בתשלום למשך חודש. עיתונים בריטיים אחרים כמו הטיימס והפייננשייל טיימס כבר גובים תשלום עבור גישה לאיזורים מסוימים באתרי האינטרנט שלהם. ב"אינדיפנדנט" מאמינים כי הצעד האחרון יקרב את אתר האינטרנט אל עבר הרווחיות.

4. מודעות הדפוס עולות לרשת

עיתונים כמו "הארץ", "ג'רוזלם פוסט" או "מעריב" מעלים לרשת גירסה מקוונת של המהדורה המודפסת שלהם ללא רכיבים חשובים – מודעות אבל, פרסומות ומכרזים. בעוד למודעות אבל לא נמצא עדיין מודל עסקי ברשת (ואולי ראוי שהעיתונים יפרסמו אותן כשירות לציבור), פרסומות הדפוס מופיעות כעת גם ברשת.
אתר האינטרנט של העיתון "מרקורי ניוז" השיק לאחרונה מדור מודעות דפוס, המאפשר לגולשים לצפות במודעות כפי שפורסמו בעיתון ולחפש מודעות על פי מלים מסוימות או לדפדף בהן על פי קטיגוריות. אפשר להדפיס את המודעה, לשלוח אותה בדואר האלקטרוני וליצור התראות על פי מלות מפתח, כך שמודעות עתידיות המכילות מלים אלה יישלחו לגולש בדואר האלקטרוני.

5. חיפה על המפה

הפיכת אתר הטיולים והפנאי "מפה" מאתר חינם לשירות מקוון המיועד למנויים בתשלום בלבד היה צעד נועז למדי בזמנו. על אף 14,000 המנויים שגולשים באתר כיום, "מפה" עדיין לא הגיע לרווחיות. אתרים ישראלים נוספים לא חיקו בהמוניהם את המהלך של "מפה", אך הניסיון הייחודי הזה רלוונטי לכל אתר שפונה לפלח שוק ספציפי.
לאחרונה סיכמו עיריית חיפה ואתר "מפה" על שיתוף פעולה המאפשר לתושבי העיר ותיירים המבקרים באתר העירייה לגשת חינם למידע מתוך אתר "מפה" על מסעדות, לינה, אתרי בילוי, טיולים,קולנוע, תיאטרון, מקומות בילוי עם ילדים, מופעים ואירועים המתרחשים בחיפה.
התפישה המתקדמת כי אתר עירוני ישלם לאתר מסחרי עבור תכניו ושירותיו על מנת לספק לתושבים מידע ושירותים מקוונים שיש בהם ערך מוסף טובה לאתרים המסחריים ומועילה לאתרים העירוניים. היא חורגת מהמודל הבנאלי והמשעמם של תשלום ארנונה, טלפונים חיוניים ומידע לתושב המאפיינים את האתרים העירוניים הסטטיים. ראוי לאתרים ציבוריים נוספים לכונן שיתופי פעולה דומים (לא בהכרח עם חברת "מפה") ולהעשיר את הנוכחות המקוונת שלהם למען התושבים.