ירושה בלי כאב ראש
ראשי משפחות הממון הישראליות למדו אמנם שכדי להימנע מסכסוכים מכוערים כדאי להם להסדיר את חלוקת רכושם כבר בחייהם, אבל בקרב כלל הישראלים פחות מ-1% עושים זאת. אי-עריכת צוואה, עריכת צוואה בלי לתת את הדעת על השיקולים הנכונים, או צוואה לא מעודכנת - עלולות לגרום ליורשים אובדן של כסף רב. מה כדאי לדעת
המולטי-מיליונר שאול איזנברג נפטר בגיל 76 משבץ לב בהיותו בסין, והשאיר אחריו את אחד מסכסוכי הירושה המכוערים שידענו אי-פעם בישראל. הסכסוך בין ארווין הבן והאם לאה ובנותיה החל עוד בטרם הסתיימו השבעה. עותק הצוואה המקורי שהשאיר איזנברג נעלם, ונמצא רק צילום שלו. ארווין דרש לקבל 80% מהירושה על סמך הצילום שהציג, ואילו האם ובנותיה דרשו חלוקה לפי חוק הירושה. ביולי 1998 הסתיימה מלחמת הירושה על המיליארדים, לאחר שהתנהלה כשנה תמימה במסדרונות בתי-המשפט תוך הוצאות עתק, הטחת עלבונות הדדיים ופרסומים מביכים.
את הלקח המר למדו מאז משפחות האצולה הישראליות ויישמו אותו בעריכת צוואה מסודרת ובחלוקת הרכוש עוד בחייהם. הדוגמה הבולטת האחרונה היא של האחים יולי וסמי עופר, המתקרבים לגיל גבורות. האחים עופר הם גם אלה שרכשו מאיזנברג את החברה לישראל. באחרונה החליטו השניים על חלוקת הרכוש ועל מבנה שליטה חדש של החברות הרבות שלהם בארץ ובעולם בין ילדיו של סמי, עידן ואייל, לילדיו של יולי, דורון וליאורה.
אבל את מה שלמדו אילי ההון לא הפנימו משום-מה רוב האנשים, שמחזיקים הרבה פחות מאילי ההון בחשבון הבנק שלהם, ועם זאת לא עורכים צוואות מסודרות. פחות מאחוז אחד מהישראלים מנסחים צוואה ומסדירים את חלוקת רכושם בעודם בחיים. התוצאה: 99% מהיורשים מאבדים עד 50% מערך העיזבון בתהליך הסדרת הרכוש. והמרוויחה הגדולה? נכון, המדינה. משרד האוצר גובה מדי שנה מהיורשים כ-5 מיליארד שקל מס, כספים שיכלו להיות שלהם.
הישראלים, מתברר, מתחמקים מכתיבת צוואה בגלל החשש מסכסוכים משפטיים, מצבים מביכים ותחושה מסוג אני עוד בחיים וכבר מחלקים את רכושי. לדברי רואה-החשבון אלון ברוידא, מנכ"ל חברת "מחשבה קדימה" המתמחה בהעברת רכוש בתוך המשפחה, זוהי טעות גדולה. "כאשר הורים אינם מותירים ירושה מסודרת, הם משאירים אחריהם נכסים חייבים במס, שמאפשרים למדינה את גביית המיליארדים", הוא אומר.
דוגמה: זוג הורים מבוגרים מתל-אביב השאיר אחריו דירה וחנות לשני ילדיהם, בחלוקה שווה ביניהם. זה טוב ויפה, אלא שכאשר רצו הילדים לממש את הנכסים, אחד מהם רצה שתישאר בבעלותו הדירה והשני רצה את החנות. הם נאלצו לבצע תהליך של החלפת רכוש, שבמהלכו נעשה שינוי ברישום הבעלות על הנכסים. בשלב הזה פולש לתמונה המשפחתית פקיד השומה. כל החלפת רכוש חייבת במס של עד 50%, והמשמעות מבחינת היורשים ברורה: חצי ירושה, במקום ירושה שלמה.
בהנחה שבכל שנה נפטרים בישראל כ-40 אלף בני-אדם, שלכל אחד מהם יש רכוש בסכום ממוצע של 100 אלף דולר, משלמים השארים כמיליארד דולר מסים על הירושות, למרות שבישראל אין מס ירושה כלל.
רו"ח ברוידא ממליץ למנוע את הפסד הכספים הזה באמצעות הסדרת הירושה מראש והכנת צוואה. מה המבחן של צוואה טובה? ברוידא: "שפקיד השומה יוכל לשבת בחדר, לקבל את כל המידע ולקבוע בסוף הדיון כי אין אפשרות למסות את הנכסים לאחר הורשתם".
אבל לא מספיק שערכתם צוואה. אם לא הקפדתם לעדכן אותה בהתאם לנסיבות, צפויות בעיות לא פחות קשות ואף טרגיות, לפעמים עד כדי כך שכבר עדיף היה לא לערוך צוואה כלל. אברהם, איש עסקים אמיד, ערך צוואה כחוק אצל עורך-דין. חבר יעץ לו לעשות זאת כדי להימנע ממריבות בעתיד. באופן נדיר למדי, הוא ערך את הצוואה בהיותו בין 38. הוא ציווה את כל רכושו לאשתו ולשני ילדיו. שנה לאחר מכן נהרגה אשתו בתאונת דרכים. הוא התחתן שוב ונולדו לו שני ילדים נוספים. עניין הצוואה נשכח מלבו לחלוטין. כאשר נפטר בגיל 57 מאירוע לב פתאומי, גילתה אשתו השנייה כי לא היא ולא ילדיה זכאים לפרוטה מרכושו, למרות שגידלה את שני ילדיו הבוגרים כאילו היו ילדיה.
הכסף כולו הלך אליהם, והאידיליה המשפחתית הפכה לסכסוך משפטי מכוער, שטרם הסתיים. אילו לא היה האב עורך צוואה כלל, היה רכושו מתחלק בין כל יורשיו, בהתאם לחוק הירושה.
מתי צריך לערוך צוואה
עו"ד זאב ולנר, מומחה לדיני ירושה, מסביר: בהעדר צוואה קובע חוק הירושה איך יתחלק הרכוש, לפי מעגלי הזכאים לעיזבון. המעגל הראשון הוא בני הזוג וצאצאי הנפטר. לדברי עו"ד יעקב כרמלי, חצי מהירושה הולכת לאלמנה, וחצייה השני לילדים בחלוקה שווה. אם אין אשה וילדים, הרכוש עובר למעגל הזכאים השני, וכך הלאה.
עריכת צוואה הכרחית כאשר מעוניינים לחלק רכוש ליורשים ספציפיים, בחלוקה ספציפית. לדוגמה, אדם המעוניין להוריש את רכושו לידועה בציבור, לחבר קרוב או למוסד צדקה, או לחלקו בין ילדיו בצורה לא שווה. היו לא מעט מקרים שבהם קשיש העדיף להעניק בערוב ימיו את ירושתו למטפלת הצעירה שסעדה אותו על חשבון שארי בשרו, שלפי חוק הירושה אמורים ליהנות מהירושה. במקרים כאלה מתחילים לרוב מאבקים משפטיים בניסיון להוכיח את אי-שפיותו של המוריש בעת שערך את הצוואה או להוכיח מרמה והשפעה בלתי הוגנת שהופעלו עליו.
אמנית תל-אביבית בעלת שם עולמי נעזרה בשנות מחלתה האחרונות בשכן, שהיה גם חברה לחיים, ולבסוף החליטה להוריש לו מיליון דולר. הנין שלה, עורך-דין במקצועו שהתגורר בארה"ב, החליט להילחם בהחלטה של סבתא רבא שלו, שאותה לא ראה מעולם, וניסה באמצעים שונים להבאיש את ריחו של השכן-החבר, בטענה השכיחה כי מלכתחילה סעד אותה בעת חוליה כדי להשתלט על הונה. במהלך המשפט התברר כי עוד בחייה שלח הנין שליחים לדירתה כדי לשכנע אותה לרשום צוואה על שמו. בית-המשפט דחה את טענותיו ופסק לטובת החבר.
יש אכן מקרים, אומר עו"ד ולנר, שבהם גורמים אינטרסנטיים מצליחים להביא קשישים להוריש את רכושם לטובתם. כך, קשישים עריריים רבים הורישו את רכושם לקרן לבי של צה"ל, לאוניברסיטאות, לארגוני צדקה ועוד, שחיזרו אחר הקשישים טרם מותם. "תפקידם של בתי-המשפט ושל האפוטרופוס הכללי הוא לאתר את המקרים שבהם היתה השפעה בלתי הוגנת או היו יחסים תלותיים עד איבוד הרצון החופשי, שגרמו למצווה להטות את הצוואה לטובת יורשיו", אומר ולנר.
אנשים רבים נזכרים לערוך צוואה בהתאם לתחושות בטן - כשהם חווים מקרים טראומטיים, מוות של חבר או קרוב משפחה, גירושים וכדומה. עם זאת, הרוב עורכים צוואה, אם בכלל, בגיל מבוגר.
אגב, בקרב קשישים שגרים בדיור מוגן - אופנה של השנים האחרונות - יש שכיחות גבוהה של אנשים בעלי צוואה, אומרת מנכ"לית רשת הדיור המוגן בית בכפר, יולי גת. הסיבה העיקרית היא הצורך למכור את הבית כדי לעבור לדיור המוגן - אירוע שמעורר חשבון נפש ועריכת צוואה.
איך לערוך צוואה
כיוון שמועד המוות לא ידוע מראש, לכל מי שיש לו רכוש משמעותי כדאי לערוך צוואה בגיל צעיר יחסית, כדי שרכושו לא יעבור לידיים לא רצויות. אבל צריך להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק. למשל, בן נוסף שנולד ולא ייכלל בצוואה - ינושל מהירושה.
לדברי עו"ד אמיר גולדמן ממשרד גולדמן, ארליך, גבר ושות', צוואה אמורה להיחתם בפני שני עדים, שאסור שיהיו קשורים לאדם המצווה בשום דרך שתאפשר להם ליהנות אפילו בעקיפין מהוראות המצווה. יש להקפיד לרשום הצהרה של המצווה כי זו צוואתו האחרונה, וכן אישור של העדים בחתימתם כי המוריש הצהיר כך בפניהם. העדר הצהרה כזו עשוי לבטל את הצוואה.
מקרה שהיה: יהודי עשיר מחו"ל ערך צוואה בישראל והוריש מיליונים לקרוביו בארץ. לאחר מותו, בעת הקראת הצוואה, קם אחד מקרוביו שלא הוזכר בצוואה וביקש לפסול אותה בגלל העדר הצהרה של המצווה כי זו צוואתו האחרונה והעדר אישור העדים על כך. בית-המשפט באנגליה, שבו נדונה תביעתו, קיבל את טענתו והצוואה בוטלה. היורשים החוקיים הפסידו מיליוני דולרים, שחולקו בין כל הקרובים בהתאם לחוק הירושה בהעדר צוואה.
עו"ד גבריאל טלמור, המתמחה בדיני ירושה ועיזבון, מוסיף מספר עצות שיסייעו בעריכת צוואה ויקטינו את שיעור המס שיצטרכו היורשים לשלם אם ימכרו זכויות מקרקעין שירשו:
כדאי לתת את הדעת למקרה שבו היורשים כבר לא יהיו חיים בשעת פטירת המוריש, ולתת הוראות מתאימות ומפורשות מי יירש במקומם.
בהתאם להוראת סעיף 43 לחוק, המוריש רשאי לצוות שיורש יזכה בעזבונו, כולו או בחלקו, בתנאי מסוים או במועד מסוים. אפשר למשל לצוות שהנכדים יזכו בחלקים מהעיזבון רק בהגיעם לגיל 18, או לגיל אחר. במקרה זה ינוהל העיזבון עד אז על-ידי מנהל שימנו הרשם לענייני ירושה או בית-המשפט לענייני ירושה. אפשר גם לצוות, למשל, שהיורש יזכה בעיזבון רק אם ידאג לכתיבתו של ספר תורה לעילוי נשמתו של הנפטר.
המוריש רשאי לצוות את עזבונו או חלק ממנו לשני אנשים, כך שתחילה יעבור העיזבון לראשון, וכשזה ימות, יקבל אותו האדם השני, תוך הצבת תנאים. למשל, הוא יכול להורות על העברת נכסיו לבנו היחיד, ולצוות שלאחר מותו יעבור הרכוש לנכדתו, ולא יעבור, באמצעות צוואת בנו, לידועה בציבור שלו או ליורש אחר.
כדאי לא להרבות בתנאים שונים ומשונים בצוואה, המגבילים את עבירות נכסי העיזבון.
כדאי לתת את הדעת על ענייני מיסוי. אם יש למשל סכום נזיל של 200 אלף דולר ודירה בשווי דומה, עדיף לחלק מראש לילד אחד את הכסף ולשני את הדירה, ולא לשניהם את כל הירושה בחלקים שווים. זאת כדי שרק אחד מהם יעשה שימוש בפטור ממס בעת מכירת הדירה.
אייל ליבוביץ, המנהל העסקי של חברת אמ.סי.פי לייעוץ משכנתאות, מוסיף שהורשת דירה, או אפילו חלק ממנה, לבן, לנכד או לקרוב משפחה עשויה לפגוע בזכאותם להטבה ברכישת דירה ממשרד השיכון. זאת כיוון שאחד התנאים לקבלת הזכאות היא שלא רשומים על שמכם דירה או חלק מדירה.
דירה שהתקבלה בירושה והיא מחולקת בין רבים, תפגע בזכאויות של כולם. כדאי לתת על כך את הדעת בעת עריכת צוואה.
סב שמוריש דירה לאשתו ולנכדיו יחדיו, למשל, מעמיד אותם בבעיה: כיוון שאשתו טרם נפטרה והיא גרה בדירה, לא ניתן למכור אותה, אבל הצעירים, שהדירה רשומה גם על שם, לא יכולים בשל כך לממש את הטבות הזכאות לצורכי רכישת דירה משלהם. במקרה כזה, אומר ליבוביץ, משרד השיכון עשוי לפי בקשתכם לבצע בדיקת אי-זמינות, לוודא שהדירה אכן תפוסה, ואז הוא יכול לאשר זכאויות, אבל זה תהליך מורכב".