הפשרה עם ההסתדרות תחייב למצוא "תחליפי קיצוץ"

הפשרה שאליה הגיע הלילה (א') האוצר עם ההסתדרות בנושא קיצוץ השכר בשירות הציבורי, יחד עם העיכוב הממושך באישור התוכנית הכלכלית כולה, יחייבו את הממשלה למצוא בקרוב "תחליפי קיצוץ" בהיקף של כמה מיליארדי שקלים. כך מעריכים הבוקר חוגים כלכליים בירושלים. החשש הוא שבהיעדר מקורות קיצוץ זמינים, עלולה הממשלה לפנות אל הפתרון הקל של העלאת מסים.
על פי ההצעה המקורית שאושרה בממשלה, אמורים היו הקיצוץ בשכר ופיטורי העובדים לחסוך השנה לקופת המדינה כ- 3.5 מיליארד שקל. אולם בפועל ויתר למעשה האוצר על תביעתו לפטר עובדים במגזר הציבורי ואילו הפשרה בנושא הקיצוץ בשכר תגרום השנה לחיסכון כספי מוקטן, של כ- 2 מיליארד שקל בלבד.
סך הקיצוצים שהציע האוצר לבצע השנה הסתכמו בכ- 11 מיליארד שקל. כמחצית הסכום, כ- 5 מיליארד שקל, קוצץ כבר באמצעות קיצוץ אחיד שבוצע לפני כשבועיים בתקציבי הקניות של משרדי הממשלה השונים. אולם בפועל סכום זה אינו קיצוץ תקציבי במובן המקובל, שכן הוא אינו מקטין את סך ההוצאה הממשלתית, אלא מעביר את הסכומים שקוצצו מתקציבי המשרדים לסעיף הרזרבה הכללית בתקציב.
אל הסכום המוקטן שיקוצץ בסעיף השכר יש להוסיף, כאמור, את העיכוב של חודשיים שכבר נגרם באישור התוכנית הכלכלית בכנסת. חישובי הסכומים שיקוצצו, כפי שהציג אותם האוצר לממשלה ולכנסת, הם במונחים שנתיים. לכן כל עיכוב בביצוע הקיצוצים מקטין את סכום הקיצוץ בפועל.
על עובדות אלה עמדו לאחרונה גם גורמים כלכליים נוספים. בסוף השביע שעבר העריכה מנהלת מחלקת המחקר של בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג כי גם אם התוכנית הכלכלית תיושם במלואה, יסתכם השנה הגירעון התקציבי ביותר מ- 5% מהתוצר (כ- 25 מיליארד שקל), לעומת יעד הגירעון של 3% מהתוצר.
גם השבועון הכלכלי מבריטניה, "אקונומיסט", משמיע הערכה פסימית דומה. בתחזית כלכלית למשק הישראלי שהוא מפרסם היום, מעריך ה"אקונומיסט" כי ההתנגדות העיקשת לתוכנית מצד האיגודים המקצועיים תגרום לביטול חלק מסעיפי הקיצוץ המתוכננים. ביטול זה, קובעים מחברי התחזית, יחד עם הנפילה בגביית המיסים והעובדה שהתוכנית מיושמת בפועל רק באמצע שנת התקציב, יגרמו לכך שגם השנה יירשם גירעון גבוה בתקציב הממשלה.