אבו ע'מארה? אבו עמאר!

כמה בכירים בצה"ל לא יכלו שלא להתענג על צילצול שמו של מהנדס החיזבאללה שנלכד בלב ים. אבו ע'מארה? הקול קולו של אבו ע'מארה, אבל הידיים - ידי אבו עמאר, היושב במוקטעה. ספינות הטרור באות והולכות, וכל הדרכים מובילות ליאסר ערפאת ומקורביו.
קצינים בכירים מחיל הים ומאמ"ן שיננו היטב כמה מסרים לקראת התידרוך לעיתונאים: חלקם היו מסרים שיווקיים, שנועדו להאדיר את הצלחת המבצע, דוגמת "הנוסע השמיני" (כך כונה בצה"ל אבו ע'מארה, שעלה כנוסע לסירה בנוסף לשבעת הדייגים) – או "ספינת ההיי-טק" (על שם כמויות התקליטורים שהעביר). אבל המסר החשוב כרך את ספינת הדיג ואת ה"מוהנדס" מחיזבאללה, לראש הארגון השייח חסן נסראללה, ללבנון, לאיראן ולסוריה, ומן העבר השני - לפתחי ראזם, מקורבו של ערפאת, וללשכת הראיס. "בדיוק בשבוע שבו מדברים על הקולות האחרים, על השינוי האסטרטגי של הפלסטינים בדמות ממשלת אבו מאזן והמשא ומתן – זורם לרשות ידע של חיזבאללה, וכל השינוי מתגמד ונעלם", אמר קצין בכיר. "הפלסטינים ממשיכים לחבור לגורמים רדיקליים".
את סרטי ההדרכה הצרובים על התקליטורים תיאר קצין בכיר בחיל הים ככאלה "שהלוואי ואנחנו היינו יודעים לעשות". אבל גם המקפצה הזו הגיעה לידיים הלא נכונות מבחינת הפלסטינים: אנשי דובר צה"ל ומערכת ההסברה עטו על הסרטים שנתפסו על הספינה כמוצאי שלל רב, ואף מיהרו להפיץ לעיתונאים סרט ובו תיאור מפורט של הכנת חמרי נפץ איכותיים ורבי עוצמה מכימיקלים, יציקת חומרי הנפץ בתבנית יחד עם כדוריות פלדה, ופיצוצם בשטח ניסויים של חיזבאללה, כשהם מכוונים נגד דגמים של נוסעי אוטובוס ישראלי, או נגד מכוניות ישראליות.

תועלת מדינית?

דומה כי בכל פעם שבה ניסו הפלסטינים להבריח לרשות נשק וידע צבאי חדשים, כדי להביא לשינוי אסטרטגי ולשבירת הא-סימטריה בלחימה נגד ישראל, השינוי היחיד שהתרחש הוא חשיפת ערוותם על ידי ישראל, ודחיקה נוספת של ערפאת אל מחוץ למועדון המנהיגים הרצויים. כך היה בפרשת ה"קארין A", שנלכדה על ידי ישראל בינואר 2002, חודשים ספורים לאחר הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק. עד היום מונים ראשי צה"ל את חשיפת הקארין A כנדבך מרכזי בתהליך הדה-לגיטימציה של ערפאת ומה שמכנים בישראל, תהליך ההכרעה של הפלסטינים, לצד מבצע "חומת מגן", סימון "ציר הרשע" והמלחמה שהכריזה ארצות הברית על הטרור העולמי.
בצה"ל מנסים לפיכך להבין: לשם מה היו צריכים הפלסטינים לתכנן ולהוציא לפועל מבצע ימי כה מורכב, מסוכן ומפליל? לכאורה, ניתן היה להבריח את המידע הרב שעל גבי 36 התקליטורים גם באמצעות האינטרנט, ואת ה"מהנדס", חאמד אבו ע'מארה, היה אפשר לשלוח למצרים גם בדרכים אחרות, תוך סיכון קטן יותר ללכידתו.
בכירי חיל הים מאמינים כי ההתעקשות הפלסטינית על "שילוח" ימי של מומחים ואמצעים, מראה כי לבד מן הכשלונות הקולוסאליים של ה"קארין A" וה"סנטוריני", היו בעבר גם נסיונות הברחה מוצלחים. לבד מזאת, משוכנעים בצה"ל, אבו ע'מארה הוא "נכס" אמיתי, אחד שהיה שווה להרים למענו מבצע הברחה שכזו.

הסיוע מחו"ל והיכולת מבית

גם אם הצליחו הפלסטינים להבריח לישראל דרך הים אמצעי לחימה או מומחים, הרי שהשפעתם איננה "אסטרטגית". עד היום לא זיהתה ישראל כל קפיצת מדרגה, כזו שהקטיושות, המרעומים, לבנות ה-C4, או מנגנוני ההפעלה המתוחכמים היו אמורים להביא. הנשק הנורא ביותר שלהם הוא עדיין "פצצות האדם", המתאבדים המתפוצצים בעורף הישראלי.
אבל יש לומר: כלי הנשק הפלסטינים המשמעותיים – חגורת הנפץ, פצצת המרגמה והקסאם, מטעני הגחון הענקיים ברצועה, כל נשק שסיפק לפלסטינים הישגים צבאיים ומורליים, התפתחו בסיוע הדוק וכתוצאה מידע שהתקבל מחו"ל, בעיקר מחיזבאללה. באמצעות ה"קארין A" ניסו הפלסטינים לשדרג את היכולת הארטילרית המוגבלת שלהם וליצור מאזן אימה דומה לזה שיצר חיזבאללה בגבול הצפון. במקביל, פועל התע"ש הפלסטיני במשרדים בעזה, ומלקט כל פיסת ידע אפשרית.
אחד הצ'יזבטים שמספרים בצה"ל אודות התע"ש הפלסטיני, גורס כי מהנדס המרגמות הפלסטיני הראשי קיבל את הכשרתו דווקא בישראל, כפועל במפעל מתכת ונשק בצפון הארץ, בימי הסכמי השלום. המרגמה עצמה, על פי אותו מידע, נבנתה על בסיס ציר אחורי של מכונית, שפורקה במשחטת רכב בעזה.
יתכן כי רק בעוד שנים ייוודע חלקן של הברחות הנשק והידע בעיצוב פני הסכסוך ותוצאותיו. בינתיים, על ישראל להוכיח בעולם את הקשר הישיר בין אבו ע'מארה לאבו עמאר ולהפליל ספינה שנתפסה בלב ים, מחוץ למים הטריטוריאליים שלה. אם תעלה החקירה יפה, בדומה לפרשת קארין A, ייצאו בוודאי גם הפעם קציני מודיעין בכירים למדינות ידידותיות ויציגו שם תמונה מקיפה וראיות. העימות בלב ים הסתיים. מלחמה תקשורתית חדשה רק מתחילה.