העיר שנותרה חידה

הדמיה של ירושלים במבנה זכוכית

טכדי לקבל מבוא נאות על עומקיה של ירושלים נתחיל את המסלול שלנו ב'מרכז דוידסון', תוך ירידה על שביל עץ וזכוכית ללב האדמה. כאן, בחללים הבנויים והתת קרקעיים שנותרו מהתקופה האומיית, נבנה מרכז גדול, מדהים ביופיו, הנראה כמבנה זכוכית שחודר ללב האדמה. הוא ממחיש, בממצאים והדמייה, את ירושלים בתקופותיה השונות.

בכניסה נפגשים עם מפת התלתן המפורסמת שצוירה בשנת 1581. זו מציינת את מרכזיותה של ירושלים בעולם, כשעלי התלתן מסמנים את שלוש היבשות - אירופה, אסיה ואפריקה, כשירושלים בטבורן. יורדים במתינות לעומק של כעשרה מטרים (מתאים גם לנכים) וחולפים על פני ארבע התקופות ההיסטוריות העיקריות בתולדות ירושלים. באולם רחב מידות מוקרן סרט על דרכו של יהודי בשלוש הרגלים, כשהוא מעפיל לירושלים כדי לקיים את מצוות העלייה לרגל להר הבית. בסרט משולבים קטעים מהמודל הוירטואלי הממוחשב של הר הבית, המפרט גם את הדרכים המוליכות אליו. בעזרת הדמייה זו הצופים חוזרים 2,000 שנה אחורה ונטמעים בשיגרת יום אחד בעיר.

מרכז דוידסון פתוח היום לקהל, ללא תשלום, עד 23:00. טלפון: 6277550-02.

רחוב הרודיאני בעומק 13 מטר

הגן (גזור מ"העפלה") מקיף את הפינה הדרומית-המערבית של הר הבית. האבנים בפינת החומה, שעליהן נשען הקיר, אורכן כעשרה מטרים ומשקל כל אחת כ-50 טון. הרחוב ההרודיאני נחשף בעבודה דקדקנית של ארכיאולוגיים ומתנדבים בראשות פרופ' בנימין מזר, בעומק 13 מטר מתחת לפסולת אבנים ועפר, הרס שהמיטו על המקום חיילי הלגיון הרומאי בשנת החורבן. בין ההריסות נמצאו אבנים מתוך גשר שחיבר את האזור החיצון להר הבית אל גרם המדרגות שהוליך אליו, בצמידות לכותל המערבי. שרידי הגשר נראים כבליטה מקומרת מתוך הכותל ונקראים קשת רובינסון, על שמו של חוקר המקרא וארץ ישראל האמריקאי אדוארד רובינסון, שגילה אותה באמצע המאה ה-19. רובו של הרחוב ההרודיאני נחשף, ומתחתיו גילה החוקר הבריטי צ'רלס וורן מנהרות לניקוז מי גשמים.

כדי לקבל מבט מקיף על כל הגן הארכיאולוגי כדאי לטפס במדרגות המוליכות לנקודת התצפית הראויה. מצד אחד רואים את הגן ומהצד השני נפרש הר הזיתים, על בית הקברות והכנסיות שבמדרונותיו. מקרוב ניבטת 'כיפת הכסף' של מסגד אל-אקצה. בעתיד הקרוב ייפתח קטע שיאפשר לקהל הליכה על החומה מעל גן העופל, עד שער האשפות.

מבט למטה מנקודת התצפית יגלה גרם מדרגות לולייניות שיורד לתוך האדמה. זהו מבנה מגורים ביזנטי מתחת לארמון האומיי. מערכת חדרים ממחישה את החיים במקום וסיומו של המסלול המפותל יוציא אתכם, דרך מעבר צר, למדרגות חולדה הנביאה.

ליסודיים, כדאי להצטייד בחומר קריאה: 'ירושלים, מדריך לגן הארכיאולוגי' (הוצאת רשות העתיקות ויד בן צבי); 'מדריך למבקר במרכז דוידיסון'; 'המדריך השלם לחפירות הר הבית' (מאת אילת מזר), ארכיאולוגית ונכדתו של פרופ' בנימין מזר, שעמד בראש משלחת החפירות להר הבית - הוצאת שהם.

כאמור, מרכז דוידסון וגן העופל פתוחים היום לקהל, ללא תשלום, עד 23:00. טלפון: 6277550-02.

התייחדות בחלק הנסתר

דמעות רבות ליחלחו את אבני הכותל, בקשות רבות נטמנו בפתקים מקופלים היטב בין סדקיהן, קרוב עד כמה שאפשר למקום הקדוש. אבל הנקודה הקרובה ביותר לקודש הקודשים אינה נמצאת בכותל הגלוי לאור השמש כי אם בחלקו הנסתר, אליו אפשר להגיע דרך מנהרת הכותל. שם, באפלולית הברוכה, מתקיים רגע ההתייחדות והבקשה.

ב-1968, פחות משנה אחרי שחרור ירושלים, החלו העבודות לניקוי חלקו התחתון של הכותל. עפר ופסולת, אותות להרס הרב, הוצאו מתוך המנהרות, וכך נחשפו 488 מטר של יסודות אבני הכותל המערבי. הכניסה למנהרות מתאפשרת דרך מעבר סתרים, משם יורדות מדרגות לרחוב מימי הבית השני. ואז נפתח אולם גדול, בו הוצב דגם ממוחשב של הבית השני.

קטע מרגש במיוחד בסיור הוא המפגש עם נדבך רבא - אבני היסוד של הכותל שהגדולה ביניהן אורכה 13.6 מטר, רוחבה 4.5 מטרים וגובהה 3.5 מטרים. משקל? 570 טון! 'שער וורן', אחד משערי הכניסה להר הבית, חסום באבן. מתחת לקשת ווילסון נבנה בית כנסת, ממש מול מקומה של אבן השתייה מן העבר השני.

המערה הארוכה מוארת באור רך ויש הסברים בכל נקודה. המנהרה ממשיכה צפונה לתעלות החשמונאיות שהובילו מים להר הבית. מהדרך שנפרצה לפני כמה שנים, זו שהסעירה את דעת הקהל המוסלמית, מגיחים שוב אל האור ויוצאים ל'ויה דולורוזה'.

היום, 'יום ירושלים', המנהרה תהיה פתוחה עד מעט לפני חצות. הביקוש לסיורים המודרכים רב וחשוב מאוד לשריין מקום מראש. 'מנהרות הכותל המערבי', טל': 6271333-02.

בימים אלה יצא לאור האלבום מפואר 'מנהרות הכותל המערבי', מאת דר דן בהט. הספר מלווה את החפירות ואת מסלול ההליכה לאורך מנהרת הכותל. התצלומים יפים וההסברים מפורטים. להוצאתו חברו ארבעה גורמים: הקרן למורשת הכותל המערבי, המשרד לענייני דתות, המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים וההוצאה לאור משרד הביטחון. 148 שקל בחנויות.

חשוב לשמור על שקט

"יצא ישוע לבוש גלימת ארגמן ועל ראשו עטרת הקוצים. אמר להם פילאטוס: הנה האיש" (הברית החדשה).

אנחנו בנוטר דם דה ציון (מנזר האחיות מציון). כאן התגלו שרידים המתייחסים לתולדות העיר בימי הבית השני ואחריו. בתחילה נכנסים בשער כדי לראות את שער הניצחון שהקים הקיסר אדריאנוס. החצר ברובה עשויה אבן, עטופה בפרחים. שתי כנסיות יפות במתחם, וכדאי לבקר בשתיהן. חשוב לשמור על השקט.

היופי מסתתר דווקא למטה, במרתפים ובמנהרות האפלוליים. הכניסה למתחם המנזר דרך דלת עץ עבה בסמוך לכניסה לחצר. צריך לצלצל בפעמון הפנימי, הדלת נפתחת ותמורת סכום פעוט אתם מקבלים חוברת קטנה ומוזמנים לרדת למנהרות ובריכת הסטרותיון, שהוכנו לקליטת מי הגשמים כמאגר תת קרקעי.

המסלול מתחת לאדמה עובר בכנסיה קטנה נוספת ובחדר מואר יחסית המיועד להסברים לקבוצות. בימים אלה לא נאגרו מים במקום, בגלל חפירות שמתבצעות בצד של מנהרת הכותל, אבל עם רדת הגשמים בחורף הקרוב שוב יתמלאו הבריכות במים חיים.נוטר דם דה ציון, טל': 6277292-02.

אלה דווקא ברדלסים

מכנסיית האחיות חוזרים שוב ל'ויה דולורוזה', מסלול ייסוריו של ישו, שעל פי המסורת גרר כאן את הצלב עליו הומת לכיוון מרכז העיר. שער האריות קיבל את שמו משני אריות החקוקים בשני צדדיו (יודעי דבר אומרים שאלה דווקא ברדלסים). שער זה הוא השער הפתוח היחידי בצידה המזרחי של החומה (שער הרחמים אטום).

ירידה ארוכה מובילה אותנו לדרך יריחו. ימינה ושוב ימינה, ואנחנו על 'דרך העופל', המחזירה אותנו לתחילת המסלול. בדרך העופל יתגלה נוף משכר של הר הזיתים, על הכנסיות הטובלות בצמחיה הירוקה במורדותיו - כנסיית היגון וגן גת שמנים, הכנסייה הרוסית, ולמעלה כנסיית הדמעה.