חרדים עלייך, ירושלים

הבחירות לעיריית ירושלים מגלמות בתוכן שפע של בעיות: בעיר הגדולה ביותר במספר תושביה (כ- 10 אחוז מתושבי המדינה), ראש העיר לא ייצג אף אחת מהמפלגות הגדולות. כשליש מהתושבים (ערביי מזרח ירושלים) מחרימים את הבחירות ועוד כרבע מתושביה מתנכרים לרשויות המדינה "הציוניסטית" (החרדים). בעיר הענייה ביותר בישראל מועסקים כ- 500 עובדים שמשכורתם החודשית עולה על 30 אלף שקל והיא היחידה הרשאית לשלם שכר ללא פחות משמונה סגני ראש עיר. לא פלא שתושבים רבים מרגישים כי לפניהם, בעיקר, בחירע.

המועמדים הריאליים לראשות העיר הם שניים: אורי לופליאנסקי וניר ברקת. לופליאנסקי הוא נציג "יהדות התורה", או אם לדייק – נציגו של "גדול הפוסקים" הישיש, הרב אליישיב. ברקת הוא מועמד מטעם עצמו, שהקים רשימה לקראת הבחירות לעירייה. הוא מ"פ קרבי במילואים שהתעשר במיזם היי-טק מצליח ומציג עצמו כבעל זיקה לליכוד. עם זאת, מצעו הפוליטי מורכב ממונחים כלכליים וניהוליים טהורים. האיש סימן מטרה – ראשות העיר – ומזה שנים חותר אליה בעקביות, בהיקפים לא שגרתיים (מכספיו הפרטיים) ובפעילות ציבורית עניפה (בעיקר בתחום החינוך והשכונות). ההיגד הפוליטי הברור ביותר שתחלצו מברקת הוא "שמירה על אחדות העיר", ומנגד ביזור סמכויות והקשבה לצרכי הציבורים השונים בה. לא ברור איך השניים מסתדרים יחדיו: כיצד אמורה "שלמות העיר" להתיישב עם ניהול נפרד של רבעים שונים בעיר (לרבות אבו-דיס, שועפת, א-טור, בית צפאפה ורבעים ערביים אחרים)? האם יכולה ירושלים לשמור על "שלמות העיר" ועדיין לשמש בירה לשתי מדינות, ישראל ופלסטין? אל תתבעו מברקת תשובות לבעיות כה מורכבות. קשה להעריך מהן עמדותיו האמיתיות.

זו אולי הסיבה שרבים מבין תושבי ירושלים המגדירים עצמם חילונים או כבעלי עמדות שמאליות נוטים להצביע הפעם - לא ייאמן! – עבור נציג המחנה החרדי, לופליאנסקי. המועמד החרדי מהלך עליהם קסם. ראשית, קסמו האישי; חיוכו וסגנון דיבורו שובי-לב. הוא ממעט להשתלח בזולת ומאחר שרקעו האישי אינו חרדי, הוא משכיל לדבר בשפתם ובמונחיהם של החילונים. לזכותו של לופליאנסקי עומד גם הישגו בהקמת ארגון "יד שרה", המסייע לנצרכים באספקת ציוד רפואי וסיעודי. אנשי שמאל וחילונים נאורים ששים להפגין פתיחות וסובלנות כלפי מי שקשור לציבור החרדי, והנה נקרתה להם הזדמנות. אם להוסיף לאלה את הצהרותיו (לפחות בחודשיים האחרונים) של לופליאנסקי בנוגע לסובלנות ולהבנה לצורכי החילונים, ואת רתיעת חלק מהבוחרים מברקת, המזהה עצמו עם הימין, מתבהר האופן בו זוכה המועמד החרדי לתמיכה החוצה את המחנות המסורתיים. כך נוצר מצב חסר תקדים של סיכוי ממשי לנפילת העיר בידי מועמד מהמחנה החרדי.

לופליאנסקי – משאבת הכספים הייחודיים

קשה להאמין כי לופליאנסקי יוכל להתעלם מהוראות הרבנים בכלל ומהוראות הרב אליישיב בפרט. לכך יש השלכות רבות, המכרסמות כבר כיום בתשתית העיר. שליטה חרדית פירושה החרמה והרחקה של הקהילות הרפורמית והקונסרבטיבית (ואפילו פגיעה בצבור ה"מפד"לי"). הגמוניה חרדית פירושה מתן תמיכה הולכת וגוברת למגזר פרזיטי במתכוון ובמוצהר (כל עשרות-אלפי המשפחות שראשיהן "תורתם אומנותם" וקיומן על הקופה הציבורית). ראש עיר חרדי ידאג להקצות ממשאביה המדולדלים של העירייה כספים, משרות ומגרשים (למקוואות, בתי-כנסת, בתי-מדרש ואולי גם למגורים) למגזר החרדי. אם כבר כיום מספר הלומדים במערכת החינוך הדתית (בתי"ס יסודיים) גדול ממספר התלמידים במערכת החינוך הרגילה, הרי שתחת הגמוניה חרדית ברור וצפוי (ואף לגיטימי ודמוקרטי) כי יגדל הסיוע ל"חינוך העצמאי" לסוגיו. הסעות, הסעדה, יום-לימודים ארוך וכיו"ב – כל אלה פריבילגיות המצויות כבר כיום בתחום החינוך החרדי ומהוות גורם-פיתוי התורם לו בהשוואה למתחריו.

ניתן להדגים את ההשלכות גם בתחומי הנחות המיסוי והארנונה, ההפקרות בתחומי התכנון והבנייה והכשרת שרצים של בנייה לא-חוקית. די להצביע על מספר 2 של המועמד לופליאנסקי – הרב פולק, המומחה הראשון במעלה לענייני תקציב ושאיבת כספים "יחודיים" – על מנת להבין מה מסתתר מאחורי אישיותו הלבבית של לופליאנסקי. מאידך, ראוי להסתייג מהשיוך ה"ימני" של ברקת; לא רק ראש הממשלה יכול לעבור מהפך אישי ולדבר על "כיבוש"; גם מי שיודע כיצד לעשות כסף ומבין את הקשר שבין ביטחון, כלכלה ורווחה יכול להפתיע ביום פקודה.

בואו נבהיר: הביקורת נגד לופליאנסקי אינה נובע מהשקפותיו ואמונתו הדתית. ועדיין, תהא זו עצימת-עיניים להתעלם ממחויבותו של המועמד החרדי לרבניו, לצבור החרדי ולאינטרסים העומדים מאחורי המועמדות. עקרונות דמוקרטיים וייצוגיים של הציבור החילוני אינם נתפסים בציבור החרדי כפשוטם, ונוטים להתנפץ על סלע העיקרון של "ישראל ערבין זה לזה". מי שמאמין אמונה דתית בערבות ההדדית ורואה במעשי החילונים פגיעה ישירה בו אינו יכול להיות סובלני ומשלים, ככל שירצה בכך.

אין מנוס מקביעה ברורה: ירושלים עומדת בפני בחירה בין מועמד חופשי, ישראלי מודרני, אדם התורם לצה"ל ולמדינה ומחויב לעקרונות מגילת העצמאות; לבין מועמד חרדי הנשלח על-ידי צבור לא-ציוני ונשלט בידי רבנים חרדיים. גם אם זו בחירע – זוהי הבחירה: לא רק מהותו של ראש העיר הבא, אלא גם מהותה של עיר הבירה.