המצב צפיר

"בתור צופה טלוויזיה מושבע, קשה מאוד להרגיז אותי", אומר הבמאי יואב צפיר, 35, שחוזר למירקע עם תוכנית הבידור החדשה בערוץ 2, "זה זה או זה זה". "אני כל כך אוהב טלוויזיה, שאני מסוגל להתחבר גם לתוכנית מוזרה, מצחיקה ולפעמים אפילו רעה, אולי כדי ללמוד, אולי כדי לשמוח על הצרות של אחרים. קורה שדווקא משהו על רמה אין לך כוח לראות ברגע מסוים".

- מה יגרום לך לכבות את המכשיר?

"אני לא אוהב טלנובלות. כשמגיחה מולי אופרת סבון, אני עובר תחנה. זה לא קורה כשאני רואה משהו שברור לי שהושקע בו מאמץ אמיתי. טלוויזיה 'מחופפת' אני פחות אוהב. זה המקצוע שלי, לזהות 'חיפוף'. למרות זאת, לא הייתי רוצה שיהיה לי כבד מדי על הראש כשאני מול המירקע, לכן אני לא בדיוק איש של ערוץ 8. קשה להניח שיתפסו אותי צופה באופרות או בסרט טבע. ממש לא, ואני לא מתבייש להגיד את זה. ההעדפה הברורה שלי היא טלוויזיה בידורית וכייפית - כמובן לצד דרמה טובה וספורט, שהוא אצלי במקום הראשון. אצלי שידור ספורט ינצח כל דבר, אם כי רצוי משהו מקומי. כי מה יש לי כבר לחפש במונדיאל? יותר חשוב לי משחק של מכבי תל אביב נגד הפועל כפר סבא".

- מה יש לך נגד אופרות סבון שכבר התחייב שלא תביים אותן?

"אני לא איש של נגד. צריך להשאיר גם לאחרים, ואגב, בארץ נעשים בתחום הזה דברים על רמה. אבל לי, כמי שלוקח את החיים קצת בהומור, זה לא מתאים. קשה לי עם זה שבטלנובלות החיים נלקחים ברצינות".

- אתה לא מקנא לפעמים בהצלחה העולמית של "המורדים"?

"אני לא איש עם חלומות של חוץ לארץ. טוב לי מאוד עם זה שכעת צופים מאות אלפים בגירסת 'כוכב נולד' של 'לא נפסיק לשיר'. ברור לי שהייתי יכול לביים בחו"ל, אבל שם אהיה אחד ממיליון ועדיף לי כאן, בטריטוריה שלנו".
צפיר ("קומדי סטור", "שמש", "לא נפסיק לשיר" ועוד) כבר סיפור הצלחה בפני עצמו גם בלי המטרייה הנדיבה של אבא טוביה. הוא שחקן בבסיסו, וחוזר למירקע כשש שנים אחרי הופעתו כיובי בסידרה הקומית "פאזל". "אבל כאן אני יותר על תקן של מנחה, או הבמאי שמציג את הקטעים שעשה", הוא מבהיר. "לא נראה לי שזה מחזיר אותי למשחק. אני לא מתגעגע".

- יש לך נוסחה כיצד בונים קומדיית מצבים?

"אני לא אוהב נוסחאות. אני עובד בדרך כלל לפי תחושות בטן. לומדים מהניסיון. גם ל'שמש' לקח חודשים להתהוות. דברים נכתבו תוך כדי למידה מהטעויות וצפייה בדברים מחו"ל, כמובן בלי להעתיק. הרשעות שיש במקבילה שלהם ל'כוכב נולד', בחיים לא היתה מתקבלת בארץ. בכלל, רוע זה דבר שלא מתקבל אצלנו. אם בחו"ל די התבהמו בשנים האחרונות בתוכניות טלוויזיה, פה עדיין יש איזשהו כבוד לאדם. לצביקה הדר יש חום ואנושיות, ואם הוא יורד על מישהו, זה נעשה בחביבות".

- אתם מורידים את "שמש" בסוף העונה. נשבר לך ממנה?

"הגענו לנקודה שבה הרגשנו מיצוי, אם כי העונה שתראו בחודשים הקרובים מופלאה בעיני. לפרוש בשיא זה מצוין, לא לחכות שיראו לנו את הדרך החוצה".

- ההתעסקות בה לא בלמה אותך?

"להפך. הדוגמה הטובה ביותר היא ההצלחה במקביל עם 'לא נפסיק לשיר'. באמצע היה משהו מפרה ומלמד בהליכה למכרז לערוץ 10, שבו הייתי אמור להיות מנהל התוכניות. אני יכול לגלות כאן שכאשר הפסדנו במכרז, נגולה אבן מליבי. באמת טוב שזה לא הסתדר לנו. אני לא רואה את עצמי כמנהל שיושב במשרד".

- בערוץ 10 היית אמור לעבוד עם מוטי קירשנבאום. אומרים שבתחום הבימוי לטלוויזיה, אתה בשנות האלפיים מה שהוא היה בשנות השבעים.

"קשה לי לשים את עצמי בנעליים של מוטי, מי שגילה את אבי ב'קטשופ', הקברט הסאטירי של חנוך לוין, והיה מעין סנדק שלו ב'ניקוי ראש'. אני מעריץ את מוטי, איש מדהים בעיני. הדור שלנו עושה יותר שטויות בטלוויזיה. אנחנו לא באמת עושים דברים חשובים במרכאות כפולות. זה לא סותר את העובדה שאני גאה לעשות טלוויזיה שטותניקית או בעלת ערך בידורי. בינינו, להחליט מי הכוכב הבא זה לא משהו באמת חשוב, אבל נורא כיף. את הכיף הזה מחפשים היום. קצת לברוח מהצרות".

- ומה עם הכוכבת הפרטית שלך, מיכל?

"היא עסוקה באימהות, כלומר עם הבנות שלנו. יש לה פינה חדשה ב'קפה טלעד', שם היא משוחחת באופן מצחיק ומשעשע של גידול ילדים. חוץ מזה היא פעילה בתחום של קלטות וידאו לילדים".

- פעם אמרת שהנה, עוד רגע היא פורצת.

"עוד אי אפשר לדעת כלום. בעיני היא זמרת מעולה, שיש לה מה לתת בתחום הילדים. מול כל אלה שמצליחות בתחום הזה בלי שיהיה להן קשר מעשי כלשהו לילדים, מעבר לזה שהן נראות היטב - למיכל יש מה לתת, ורואים את זה בקלטות שבהן היא משתתפת. אבל מאחר שהיא גם קשורה לבנות שלנו, מיה בת ארבע וחצי ושירה בת שנתיים וחצי, היא לא מחפשת לצאת כל ערב ולהופיע".

- מסתמן הדור הבא?

"יש לנו שתי קונדסיות, חבל על הזמן. שירה די מדהימה. שורקים לה שני תווים והיא יודעת מה השיר. אגב, לעומתה, אני זייפן גדול. מיה היא יותר במאית, מסדרת את הילדים בגן ונותנת להן הוראות. כמו אבא".

- מה עושה לך האבהות?

"אין ספק שזה משנה את החיים, שם אותם בפרופורציות. אם תוכנית לא מצליחה, לא קרה שום דבר. סדר הדברים יותר נורמלי ויותר בריא. יש לי דוגמה טובה. גדלתי בבית נורמלי, עם זוגיות מאוד טובה בין הורי, שנשואים 36 שנה. אפשר ללמוד מהם משהו. לגדול בבית כזה זה מה שעשה אותי, אני חושב".

- אמך, יעל, לא רק על תקן אמא?

"היא המנהלת של 'יואב צפיר הפקות'. כשמדברים איתי על כסף, אני מפנה לסוכנת שלי. ברור לי, שבענף שבו אני פועל אני מהיחידים שיכולים להיות בטוחים שהסוכן שלהם לא יסדר אותם".
עד כדי כך צפיר בוטח בסוכנת שלו, שאת המשך הראיון הוא מעדיף לקיים בטריטוריה שלה. אנחנו צופים בקלטת תוכניתו החדשה על המסך הענק בבית הוריו.

- תחזור "לחרצף" עם אביך?

"יכול להיות ש'החרצופים' הם משהו שטוב להשאיר בעבר, למרות שבמציאות שלנו תמיד אפשר לחזור לזה. היה די כיף לעבוד עם אבא, לעשות תוכנית עם יד על הדופק ואגב גם להגיד משהו, אבל זה כנראה שייך לעבר".

- הבטחת לפני שנים שתביים סרט עלילתי.

"החלום נשאר, אבל אני בכיוון אחר. יש בחיים איזשהו מהלך שלוקח אותך מדבר לדבר, וקשה להפסיק כדי להתפנות ולממש חלום. חוץ מזה, במדינה הזאת לעשות סרט קולנוע זה אומר להתנתק לשנה מהכל, אולי גם להפסיק להביא פרנסה למשפחה. ממרום גילי ומבעד לשערות השיבה שלי, כבר לא בטוח שזה יקרה. אולי אחרי הפנסיה. אני כל כך יוצר בטלוויזיה, שהיא מהווה לגבי תחליף נהדר למימוש חלום הקולנוע. אבל אתה יודע מה? כל פעם שאני רואה סרט טוב, אני שואל את עצמי מתי אביים משהו כזה".

נתפסים במצלמה

בתוכנית החדשה "זה זה או זה זה" (ערוץ 2, יום ד' 18.6, 21.35) מציג צפיר מצבים, והצופים מוזמנים להתחרות ביניהם בבית בניחוש מה שיקרה. זו התוכנית האינטראקטיבית הראשונה מסוגה בארץ, ומנויי הכבלים הדיגיטליים יוכלו לבחור תשובות ולקבל התייחסות לבחירתם. הם יישאלו, למשל, מי מארבע הנשים המוצגות היא אלופה בהורדת ידיים. או איזה אחוז יעדיף לשלוף את העיתון השני מתוך ערימת עיתונים בקיוסק. או את מי מתוך ארבעה, כולל ביל גייטס ואריק שרון, יבחרו ילדי גן ילדים כאיש העשיר ביותר. במשימות מעורב רועי לוי, ששיתף איתו פעולה ב"של מי השורה הזאת?".
שלומי אשכנזי, סמנכ"ל שיווק ומכירות של מתב, בשם הכבלים: "די בלחיצה בשלט וההצבעה של הצופה מתקבלת באון ליין ונלקחת בחשבון, לעומת צופים אחרים, שמנחשים בינם לבין עצמם. הדבר 'ממקסם' את חוויית הצפייה והופך את לקוחות הדיגיטל בכבלים לשותפים מלאים, לעומת השותפות המאוד חלקית ב'פיספוסים'".
מה ירוויחו מזה הצופים? "סתם כיף", צפיר אומר. "המצבים אמיתיים, וכך גם האנשים הנתפסים במצלמות הנחבאות שלנו. אין שחקנים ואין בימוי".

- אפשר בלי פרסים?

"א. אפשר. ב. יש בעיה חוקית עם העניין. בגלל שלא מדובר בשאלות ידע, אסור לתת פרסים. כשמדובר בניחוש, יש בזה משהו מההימורים".

- בניגוד ל"שמש", ל"לא נפסיק לשיר" ול"לא נפסיק לשיר - כוכב נולד", הפעם אתה לא עורך ובמאי, אלא מנחה. מה קרה?

"מדי פעם אני עושה גיחה. זה לא שנתקפתי געגועים, אלא נוצר מצב שכשהגיע הרגע לבחור מנחה, כל אנשי 'טלעד' ו'ג'יי.סי.אס' הסתכלו עלי ושאלו 'למה לא אתה'. אחרי שבועיים מצאתי את עצמי אומר 'כן'. אבל אני רק מנחה, לא הולך להיות קומיקאי. פשוט רוצה לעשות משהו שונה, טלוויזיה קצת אחרת".

- אתה בין האחראים להצלחת "כוכב נולד" ב"קשת", והולך להנחות שעשועון ב"טלעד". זה לא ניגוד אינטרסים?

"לא חושב. אשתדל למען שני הצדדים".

- פיתחת פורמט, אתה מנחה, כל הסימנים מראים שאתה הולך להיות ארז טל הבא?

"ממש גדול עלי. ארז הוא כישרון ענק. אני כולה עושה את העבודה ומשתדל ליהנות".

יעקב בר-און ורותי זוארץ