27 שעות ברכבת הכחולה

קחו מלון פאר - לא סתם חמישה כוכבים, אלא משהו מהסוג שרואים בסרטים. תוסיפו מזון גורמה. לא סתם אוכל טוב, אלא משהו מהסוג שמקבלים במסעדות חסינות-מיתון. זרקו פנימה נוף עוצר נשימה, וגם כמה דרינקים, וסיגר טוב - ורכבת. כן, רכבת.

זה עשוי להישמע מוזר למי שהמונח 'רכבת' מעלה אצלו אסוציאציות של קו תל אביב-חיפה ביום חמסין, אבל זאת עובדה: את אחת החופשות החלומיות ביותר בעולם - אם כי גם אחת הקצרות ביותר - מציעה לא פחות ולא יותר מאשר רכבת. היא יוצאת למסע בן 27 שעות מפרטוריה שבמרכז דרום אפריקה ועד קייפטאון שעל שפת האוקיאנוס, ליד כף התקווה הטובה (יש גם מסעות ארוכים בהרבה ויקרים בהרבה, מפרטוריה למפלי ויקטוריה או מקייפטאון לפורט אליזבת). שיהיה ברור, היא לא ממריאה באמצע הדרך או משהו כזה; כאמור, זאת פשוט רכבת. היא נוסעת על גלגלי פלדה ויש לה קטרים, קרונות וגם קונדוקטור. אבל כאן נגמר הדמיון בין 'הרכבת הכחולה' לכל יתר הרכבות בעולם - ולמען האמת, גם לכל אמצעי תחבורה אחר.

לאחרונה היה לי העונג לחלוק עם עוד 73 נוסעים את חוויית הרכבת הכחולה. כשזה נגמר אפשר היה לראות בעיניהם של כל הנוסעים, כולל אלה של הח"מ, שהם לא ישכחו את היום והלילה הזה לעולם. ואם זה נשמע כאילו אני נסחף, בואו נדבר על הפרטים - ונראה אם זה עדיין יישמע ככה.