| |
נונסטופ קוסמה
אביחן ליבנה ז"ל נהרג בגיל 24 בתאונה. האלבום האחרון שהקליט יוצא כעת לאור, ומגלה את מה שכבר ידענו: ליבנה היה מוזיקאי בחסד עליון
ליאור אבידב
אביחן ליבנה עזב את העולם הזה לפני ארבעה חודשים. הוא הותיר מאחוריו משפחה דואבת וקהילה מוזיקלית המומה. הוא נהרג בגיל צעיר, רק 24, בעת שהיה בחופשה בגואה, כשרכב על אופנוע. המוזיקה שהותיר מאחוריו ליבנה תושב קרית ביאליק במקור, הייתה מהייחודיות שנוצרו בסצינה המקומית והעולמית. הוא זכה לחשיפה ופרסום רבים, ושחרר קטעים רבים באוספים שונים, אלבום בכורה מוצלח והופעות ברחבי העולם. אלבומו השני, שנדחה עקב מותו, יוצא כעת לחנויות.
כנשאל איך הגיע למוזיקת הטראנס, ענה ליבנה "באמצעות האוזנים". המוטו שלו במוזיקה היה רגשות, חום ואהבה. כששאלו אותו מה פירוש הכינוי, שהוצע לו ע"י די ג'יי יורג (מ-SST), ענה כי פירושו "התחלה של משהו". למרבה הצער, לכל התחלה יש גם סוף.
בכל שנות פעילותו, בין אם בעבודתו עם בני ריישר בהרכב דיאבלו, או בשיתוף פעולה עם עידו (דומסטיק) או ארז אייזן (אינפקטד מאשרום), ובין אם עבד לבדו, המוזיקה שיצר תמיד הייתה שונה. רבים הגדירו את הסגנון המוזיקלי של ליבנה כשילוב בין הפרוגרסיב האירופאי והפול-און הישראלי. ההגדרה המתבקשת לסגנון של ליבנה היא התעלות מעל להגדרות - מוזיקה טהורה.
תצוגת תכלית
הקטע הראשון באלבום נפתח במכת תוף אחת. המנהג היפאני בטקסים רבי משמעות - מחיאת כף אחת לזימון הרוחות, היא מבחינתי הקונוטציה המתבקשת. ממכת התוף מהקטע הראשון ועד התעמעמות הסינטיסייזר בקטע האחרון, האלבום של קוסמה הוא לא פחות מתצוגת תכלית בטקס רב-משמעות.
Lemon Light, הקטע השני באלבום, הוא קטע רחבות עדין ומלודי, שמשלב בתוכו אלמנטים מעולם האסיד, פסיכדליה וגרוב פשוט ומדויק.
קטע מצמרר במיוחד באלבום הוא Freedom, הקטע השלישי. הסיבה לצמרמורות הן קולו של אביחן, ששר את שורת הנושא. המלודיה המרכזית מלווה את המאזין לאורך כל הטרק, בהתחלה עמומה מאחורי סינתיסייזרים אווריריים, ולבסוף, יחד עם השירה, במלוא הדרה הפסיכדלי.
Nonstop, טרק הנושא, מבהיר בצורה חד-משמעית, שאפשר לכתוב פול-און בצורה אינטליגנטית וסוחפת. אין רחבה שתשמע את הקטע הזה ולא תעבור טרנספורמציה מרחבת ריקודים לקרחנה מטורפת.
קטע האמבייאנט, שממוקם כמו באלבום הקודם, באמצעו, ושנקרא אתנו-ביאליק, הוא מלודי-עגמומי, רגשני וחמים, שמציג פן רגוע יותר של אביחן, ומראה את רמת היכולת המוזיקלית שלו.
קטע מספר שש, People On Hold, גורם גם הוא לצמרמורות, וזאת דווקא בגלל המלודיות החודרניות שלו והעוקץ שיש לפּדים מאחור. מדובר בקטע עם מלודיות מינוריות, מלנכוליות ועם זאת רבות עוצמה, בשילוב עם מקצבי קלאס-טראנס הולמים.
הקטע השביעי באלבום, Keep Going, מתחקה אחר הרב-גוניות של ליבנה לנתיב האפל יותר. עם נגיעות עמוקות יותר בטק-טראנס מלודי, אך עם זאת לילי, הקטע הזה מאופיין במקצב אגרסיבי יותר, עם בס עמוק ומתחפר, ושילוב אינטליגנטי במיוחד בין סימפולים, לופים וכלי הקשה.
הקטע השמיני באלבום, יוק-יוק, כשמו כן הוא, בלתי שגרתי. אקלקטיקה היא שם המשחק, עם בס קופצני וביזארי משהו, זהו אולי הקטע החלש בכל האלבום. אמנם גרובי, אך דווקא קטע זה נשמע כמו ניסיון מוזיקלי פחות מוצלח.
יצירת המופת של אלבום זה, היא הקטע האחרון - Minimal Vertical. בעוד שכל הקטעים האחרים אופינו במלודיקה, גרוב ומקצבים בהתאמה, קטע זה משלב בהצלחה את כל האלמנטים באלבום לכדי קטע רחבות אולטימטיבי. דרמטי, משופע בפאתוס מלודי ותוף-בס אטמוספרי, בס יציב ומלודיות חמוצות-מתוקות, זהו ללא ספק המגע המלטש לאלבום שנושק לשלמות.
קוסמה - נונסטופ (HomMega)
|
