דרושה אמא פולניה (עם דרכון)

אם לשפוט לפי התורים המשתרכים ליד בניין השגרירות פולין בתל אביב, לרבים מאיתנו יש בעיה עם זהותם הישראלית. מדי שבוע, מתברר, פונים כ-120 ישראלים לשגרירות הפולנית ומבקשים להיות מוכרזים כאזרחי פולין.

גל הישראלים הפונים לשגרירות התעורר רק בימים אלה, אחרי שאזרחי פולין הכריעו ברוב גדול במשאל עם כי פולין תצטרף לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004. ההצטרפות הזו תקנה לכל מחזיק דרכון פולני אפשרות להמיר אותו בדרכון אירופי. ישראלים רבים, עם כל הפטריוטיות, מעדיפים להחזיק עוד דרכון. "איני יודע אם אשתמש בו אי פעם", אומר אחד מהם, "אבל נוח לדעת שהוא קיים".

התופעה אינה חדשה. ישראלים רבים, צאצאי 'יקים', כבר השיגו דרכון אירופי לפני שנים, כאשר הוכיחו לקונסול הגרמני כ שורשיהם נטועים באשכנז. עכשיו בא תורם של יוצאי פולין, צ'כיה, הונגריה, ליטא ולטביה. בכל השגרירויות ניכרת לאחרונה תנועה של ישראלים המגיעים עם הוריהם הזקנים, אבל מספרית שגריות פולין מובילה בהפרש גדול. בשנתיים האחרונות הוכפל מספר הבקשות שהוגשו לשגרירות גרמניה על ידי ישראלים שהוריהם באו מגרמניה. בשנת 2002 פנו לשגרירות גרמניה 2,400 ישראלים בבקשות לקבל דרכון גרמני. בקצב הנוכחי, מספר הבקשות לשגרירות פולין הוא יותר מכפול – כ-6,000 בקשות בשנה.

זיכרונות מעבר מפואר

לפני מלחמת העולם השניה חיו בפולין כ- 3.5 מיליון יהודים. אחרי המלחמה שרדו רק כחצי מיליון. בישראל חיים יותר ממיליון אנשים שהם שרידי יהדות פולין או צאצאיהם. לרבים מהם יש עדיין אזרחות פולנית. כשעזבו את פולין, לרוב לא מרצונם, לא נשללה אזרחותם (או אזרחות הוריהם), ולכן הם זכאים גם כיום להחזיק בדרכון פולני.

ד"ר מאצ'יי קוזלובסקי, שגריר פולין בישראל, מביט על יחסי מדינתו עם העם היהודי במבט היסטורי-פילוסופי. אחרי הכל, פולין היתה במשך מאות שנים אחת הארצות היחידות בעולם שהסכימו לקבל יהודים. במשך אלף שנים חי בפולין מיעוט יהודי גדול שמנה כעשרה אחוז מאוכלוסייתה, קרוב לשליש מתושבי הערים הגדולות.

"לכ- 80 אחזו מהיהודים שחיו בעולם לפני 300 שנה היה קשר עם פולין", אומר ד"ר קוזלובסקי. "הם חיו בפולין, ליטא, לטביה, רוסיה הלבנה או אוקראינה, בשטחים שהיו במשך שנים תחת שלטון פולין. לשני העמים שלנו יש קשר היסטורי ארוך.

"בפולין ובישראל נוצרו סטריאוטיפים שליליים של שני העמים. התופעה החדשה של אלפי ישראלים שמבקשים לחדש את אזרחותם הפולנית מאד משמחת אותי. היא מצביעה על כך שהסטריאוטיפ גווע. הרי אינך יכול לעתור לאזרחות של מדינה שאתה שונא".

ד"ר קוזלובסקי מעריך כי בישראל חיים כיום כ-200 אלף צברים, שלפי החוק הם אזרחי פולין, למרות שאינם דוברי פולנית, לא היו מעולם בפולין, ואינם יודעים שהם אזרחי הרפובליקה. "אני לא מאמין שישראלים יקומו מחר ויעברו לגור בפולין", הוא אומר, "אבל אנחנו מקווים שהאנשים המבקשים אזרחות פולנית ייצרו בישראל לובי פרו-פולני. אנחנו רוצים שיהיו בישראל מעצבי דעת קהל, אמנים, מדענים ועיתונאים, בעלי אזרחות פולנית. זה לא יזיק לנו".

צריך רק תעודת לידה

יותר ממיליון הישראלים 'ממוצא פולני' מתחלקים לארבע קבוצות: יהודים שעלו ארצה לפני מלחמת העולם השניה; יהודים שנמלטו מפולין במהלך מלחמת העולם; פליטים ניצולי השואה שעלו ארצה בימיה הראשונים של המדינה; ויהודים שעלו מפולין בשנות ה- 50 או מאוחר יותר. לכל קבוצה מצטרפים גם צאצאי אותם עולים, שנולדו בארץ.

יש שתי דרכים לקבל אזרחות פולנית. האחת – משפטית. כל מי שנולד בפולין הוא אזרח פולין, אלא אם ויתר על אזרחותו או שהאזרחות נשללה ממנו. לפי סעיף 4 לחוק האזרחות הפולני משנת 1962, גם מי ששני הוריו הם אזרחי פולין או שאחד מהם הוא אזרח פולין, זכאי לאזרחות.

יש בישראל כעשרה עורכי דין דוברי פולנית, העוסקים בייצוג ישראלים המבקשים אזרחות פולנית. אחד מהם הוא הפרקליט התל אביבי רומן קסלר, שלמד משפטים באוניברסיטה פולנית, ואפילו הספיק לעבוד בפרקליטות המדינה הפולנית לפני שעלה ארצה בשנת 1960.

לדבריו, השלב הראשון בהליכים הוא בירור הפרטים: האם יש לישראלי המבקש אזרחות פולנית ראיות על אזרחותו. במקרים רבים, ניתן למצוא רישומים על לידתו של המבקש במשרדי המחוזות הפולניים. השגרירות הפולנית מספקת שירותי בירור כאלה תמורת תשלום: אחרי שפותחים תיק בשגרירות, הוא נשלח למחוז הנוגע בדבר בפולין, ושם בודקים אם יש רישומים על המבקש או על הוריו. לעיתים הרישומים קיימים ולעיתים הם אבדו או הושמדו. כבר קרה, ששני אחים, שנולדו באותה עיר בפולין, קיבלו תשובות שונות. האחד קיבל אזרחות, ואחיו נדחה, נראה משום שהרישום על לידתו לא נמצא.

אם מנהל המחוז מאשר כי אדם נולד בפולין (ואזרחותו לא נשללה ממנו במשך השנים) – הוא אזרח, והקונסול בתל אביב ינפיק לו דרכון. לפי החוק, גם צאצאיו זכאים לאזרחות. עם זאת, מסייג עו"ד קסלר, "גם אם הישראלים האלה זכאים לאזרחות, בפולין אין מושג של 'אזרחות אוטומטית'. הכל כפוף לבירורים נוספים".

אבל גם למי שמסמכיו לא נמצאו, יש דרך להשיג אזרחות פולנית. לפי החוק הפולני, הנשיא רשאי להעניק אזרחות לכל אדם. אם מתברר כי ישראלי בעל זיקה לפולין אינו זכאי לאזרחות בדרך המשפטית, הוא יכול לפנות לנשיא הרפובליקה ולבקש ממנו אזרחות. החלטת הנשיא אינה מנומקת, ואין עליה ערעור – אבל, לדברי עו"ד קסלר, גם מי שביקש מהנשיא אזרחות ונדחה, יכול לפנות פעם נוספת, כעבור זמן סביר, ולבקש שוב.

"כשפונים לנשיא, צריך לנמק מדוע מעוניינים באזרחות פולנית", אומר השגריר קוזלובסקי. "צריך קשר מיוחד או זיקה לפולין, לתרבות שלה, לעברה. ידיעת השפה הפולנית אינה מזיקה, אבל אינה הכרחית. לא נכון שאנחנו דורשים לימוד פולנית, או בחונים את המועמדים בפולנית, או בהיסטוריה של פולין".

גם הנכד זכאי לאזרחות

יהודים שעזבו את פולין בשנת 1968 חויבו לוותר על אזרחותם הפולנית. גם במקרים אלה משתמש הנשיא הפולני בסמכותו, ומחדש את אזרחותם של הפונים אליו. "לפני ארבע שנים ביקר הנשיא קוואשנייבסקי בישראל, והצהיר אז כי כל יהודי שעזב את פולין והוכרח לוותר על אזרחותו, יקבל אזרחות", אומר השגריר. "ובאמת, מתוך הקבוצה הזאת, הנשיא נעתר למאה אחוז מן הבקשות".

נ', מהנדס אלקטרוניקה מרעננה, קצין צה"ל במילואים, אב לילדה קטנה ובעל משרד הבכירה בחברת היי-טק מצליחה, פנה בימים אלה לאמו, גימלאית ילידת תל אביב, וביקש ממנה לפתוח בהליכים בשגירירות פולין. הסבא והסבתא, שכבר אינם בחיים, עלו ארצה מפולין לפני מלחמת העולם השנייה. נ' הסביר לאמו, כי דרכון אירופי יפתח בפניו הרבה אפשרויות, למרות שכיום הוא בכלל אינו שוקל לעזוב את הארץ. האם נכד ישראלי לסבא יליד פולין יכול לקבל דרכון פולני? לדברי עו"ד קסלר, קודם צריך לפנות הדור הזקן, יליד פולין. אם הוא כבר אינו בחיים, צריך לפנות הדור הראשון שנולד בארץ. רק אחרי שהוא יקבל אזרחות פולנית, יכולים לפנות גם צאצאיו ולבקש אזרחות.

אולי משום כך, רוב האנשים בתור ליד השגרירות הם קשישים, המקדימים להגיע בבוקר, "כדי לקחת מספר ראשון". הם אינם באים מיוזמתם, אלא בדרך כלל למען הילדים והנכדים. "אף פעם לא מאוחר לסדר את הילדים בחיים", אומר קשיש לבן שיער. "דרכון שני הוא כמו תעודת ביטוח, ובמצב נוכחי, צריך לדאוג לעתידם של הילדים והנכדים".