פענחו בעצמכם: בדיקות כבד וקרישת דם
מה זה אלבומין? אילו אנזימי כבד בודקים? ומהם תפקודי קרישה? כך תפענחו בעצמכם את תוצאות בדיקות הכבד ותפקודי קרישה עוד לפני שתגיעו לרופא

בדיקת תפקוד הכבד נועדה להעריך את איכות ומידת תפקודו של "המעבדה הכימית" ומסננת הרעלים של גוף האדם. לבדיקה זו נשלחים חולים הסובלים ממחלות כבד כגון דלקת כבד, צמקת הכבד (צירוזיס), גידולים, צהבת, נפגעי חבלה (טראומה), חולים כרוניים, חולים לפני ואחרי ניתוח וחולים הסובלים מחום לא מוסבר או זיהום ממושך. בדיקות אלה נעשות גם כחלק מסקירה שגרתית אצל רופא המשפחה ותוך כדי אשפוז. לפניכם בדיקות הכבד המקובלות, ההסברים לגביהן ופענוח התוצאות אותן תקבלו מהמעבדה:

אלבומין

בדיקה שנועדה למדוד את כמות החלבון אלבומין בגוף האדם. האלבומין הינו החלבון המצוי בריכוז הגבוה ביותר בנוזל הדם - הפלסמה. הוא אחראי על העברתן של מולקולות בדם, והוא חשוב גם לשמירת הלחץ האונקוטי - לחץ השומר על נוזל הדם "בתוך" כלי הדם. מאחר ואלבומין מיוצר בכבד, כמויות נמוכות של האלבומין בפלסמה עלולות לנבוע ממחלת כבד, אם כי גם ממחלת כליות (כליות פגומות מאפשרות לאלבומין להשתחרר לשתן).

טווח הנורמה: 3.4 עד 5.4 גרם לדציליטר.

ערכים נמוכים: עלולים להצביע על מחלת כבד. ערכים נמוכים מופיעים גם אצל חולים הסובלים ממיימת (אסייטס - אגירת נוזלים בחלל הבטן), כוויות נרחבות, מחלת כליות, בעיות ספיגת מזון ותת תזונה (כדוגמת אנורקסיה) וגם בחולים במצב גופני ירוד.

ערכים גבוהים: הגוף לרוב אינו מייצר כמויות גבוהות מדי של אלבומין. במקרה של התייבשות, מכשירי המעבדה עלולים לפרש בטעות את המדידה כ"רמת אלבומין גבוה" בשל שינוי ריכוז האלבומין בפלסמה.

פוספטאזה בסיסית

שמות נוספים: ALP, אלקליין פוספטאז

הבדיקה נועדה למדוד את אנזים הכבד אלקליין פוספטאז בנוזל הדם. הבדיקה דורשת לרוב צום של 6 שעות. ישנן תרופות רבות העלולות לעוות את תוצאות הבדיקה, ולכן יש לדווח לרופא על נטילתן.

טווח הנורמה: 44 עד 147 יח' בינלאומיות לליטר.

ערכים נמוכים: עשויים להצביע על תת תזונה או מחסור בחלבונים.

ערכים גבוהים: עלולים להתרחש אצל חולים הסובלים ממחלות כבד, אלכוהוליזם, חסר דם (אנמיה), חסימת דרכי המרה, מחלות עצם, פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס (היפרפראתירואידיזם).

ALT

שמות נוספים: אלאנין טראנסאמינאז, SGPT

הבדיקה נועדה להעריך את כמות אנזים הכבד ALT. המדובר באנזים המעורב בחילוף החומרים של חומצת האמינו אלאנין (המרכיבה חלבונים). ריכוזו הגבוה ביותר של האנזים הוא בכבד ולפיכך נזק לכבד יתבטא בשינוי ברמת האנזים בדם. הבדיקה משמשת גם להערכת יעילות הטיפול במחלות כבד ולהתאמת התרופות המתאימות. האנזים ALT משמש לעיתים גם להבחנה בין סוגים שונים של צהבת הנגרמים כתוצאה ממחלות כבד.

טווח הנורמה: עד 35 יח' בינלאומיות לליטר.

ערכים גבוהים: עלולים להצביע על מחלת כבד.

AST

שמות נוספים: אספרטאט אמינוטרנספראז, SGOT

הבדיקה נועדה להעריך את כמות אנזים הכבד AST בנוזל הדם. האנזים מצוי בעיקר בשריר הלב, שרירי השלד, תאי הכבד ובמידה פחותה יותר גם ברקמות אחרות בגוף.

טווח הנורמה: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר.

ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים הסובלים ממחלת כבד, אנמיה המוליטית (מצב בו קיים הרס של כדוריות הדם), זיהום, התקף לב, כוויות חמורות, נזק לשריר. ערכים גבוהים "שגויים" של האנזים עלולים להופיע בזמן הריון או לאחר פעילות גופנית, ולמעשה אינם מצביעים על בעיה.

GGT

שמות נוספים: גאמא גלוטאמיל טרנספפטידאז, גאמא-GT

הבדיקה נועדה למדוד את כמות אנזים הכבד GGT בדם. האנזים מצוי בכמויות גבוהות בכבד, דרכי המרה והכליות. בניגוד לאנזים ALP העולה גם בעת מחלות עצם, האנזים GGT ייחודי יותר לכבד, כך שאצל חולה בו האנזים ALP גבוה בעוד האנזים GGT תקין, מסמל הדבר מחלת כבד ולא מחלת עצם.

טווח הנורמה: עד 51 יח' בינלאומיות לליטר.

ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים במחלת כבד, כשל לבבי, חסימת דרכי מרה.

בילירובין

בילירובין הינו תוצר פירוק של המוגלובין - המולקולה הקושרת חמצן בתוככי הכדוריות האדומות. בדיקת בילירובין מבוצעת לרוב לאיתור מחלת כבד, דרכי מרה או דם. יש לצום לפחות 4 שעות לפני הבדיקה.

טווח הנורמה: בילירובין ישיר (שעבר דרך הכבד): 0 עד 0.3 מיליגרם לדציליטר

בילירובין כללי (בילירובין ישיר + בילירובין בלתי ישיר שלא עבר דרך הכבד): 0.3 עד 1.9 מיליגרם לדציליטר.

ערכים גבוהים של בילירובין בלתי ישיר: עלולים להצביע על מחלת דם - אנמיה המוליטית, תגובה לעירוי דם, אנמיה חרמשית, דימום נרחב ועוד.

ערכים גבוהים של בילירובין ישיר: עלול להצביע על מחלה חסימתית של דרכי המרה או מחלת כבד.

ערכים נמוכים של בילירובין: מתרחשים כ"טעות מדידה" ונגרמים בשל חשיפת בדיקת הדם לאור חזק השובר את מולקולת הבילירובין, או בשל ריכוז שומנים גבוה בדם.

תפקודי קרישה

הכבד מייצר גם חלבונים שונים המשתתפים בתהליך קרישת הדם. במחלת כבד מתקדמת נפגעת יכולת הכבד לייצר חלבונים אלה (כמו גם את החלבון אלבומין) ונצפית הפרעה בתפקודי הקרישה. במצב זה נפגעת יכולת הדם להיקרש: פגיעה כלשהיא בכלי דם מנזק פנימי כמו כיב קיבה או דליות בושט או פגיעה חיצונית (פציעה מסכין למשל) עלולים להביא לדמם בלתי נשלט. מצב זה מעיד כאמור על נזק מתקדם לכבד או ליקוי במערכת הקרישה של הגוף. בדיקות הקרישה השגרתיות כוללות 3 בדיקות: PT,PTT, INR. ישנן בדיקות קרישה רבות נוספות המתבצעות לפי צורך לשם הערכה וזיהוי של הפגיעה הספציפית בתפקודי הקרישה.

PT

שמות נוספים: זמן פרותרומבין, Prothrombin Time ,Pro-time

פירוש: זמן פרותרומבין מעריך את יכולת הקרישה של הדם.

טווח הנורמה: 11 עד 13.5 שניות לאנשים בריאים. בשל שוני בין התרכיבים השונים המשמשים לבדיקה, נוהגים היום להשתמש בערך הקרוי INR.

ערכים גבוהים: עלולים לסמל מחלת כבד, מחסור בויטמין K הנחוץ לקרישת הדם, שימוש בתרופה קומאדין לדילול הדם, או מחסור בפקטורי קרישה.

PTT

שמות נוספים: זמן תרומבופלסטין חלקי, APTT, Partial Thromboplastin Time, Activated Partial Thromboplastin Time

פירוש: הבדיקה מעריכה את יכולת הקרישה של הדם ובניגוד ל-PT היא בודקת חלק אחר של המסלול המורכב בקרישת הדם.

טווח הנורמה: 25 עד 35 שניות

ערכים גבוהים: PTT מאורך עלול להעיד על צמקת הכבד (צירוזיס), DIC (מחלת קרישיות ודימום רב) או מחסור בגורמי קרישה.

 

INR

שמות נוספים: International Normalized Ratio

פירוש: INR הוא מדד הבא לתת קנה מידה אחיד לכל בדיקות ה-PT הנעשות במעבדות שונות ובחומרים שונים. מכיוון שהחומרים במעבדה המשמשים לביצוע הבדיקה הם ממקור ביולוגי, ללא היחס הזה לא ניתן להשוות בין בדיקות שונות ממעבדות שונות או אפילו בין בדיקות מאותה מעבדה. לכן, משתמשים ביחס המדד הזה. המדד הזה מאפשר לרופא לנטר את יעילות השפעת תרופות מונעות קרישה (כדוגמת קומאדין) על החולה, ולהתאים את מינוני התרופה.

טווח הנורמה: לאדם בריא: 0.9-1.4. לחולים הסובלים מפרפור פרוזדורי לב ערכי ה-INR אמורים להיות 2-3. לחולים בעלי מסתם לב מלאכותי ערכי ה-INR אמורים להיות בתחום של 2.5-3.5.

ערכים גבוהים: INR מעל 3.5 טומן בחובו סיכון של דימום יתר.

ערכים נמוכים: INR מתחת ל-1 באנשים בריאים, ומתחת ל-2 באנשים הסובלים מפרפור פרוזדורים או בעלי מסתם מלאכותי מגביר את הסיכון להיווצרות קרישי דם קטלניים.

 

ייעוץ: ד"ר שמואל בולביק, המרכז הרפואי קפלן, רחובות.
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה פענחו בעצמכם: בדיקות כבד וקרישת דם
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מדריך
    צילום: איתי גל
    תפקודי כבד. מעבדת גוף האדם
    צילום: איתי גל
    צילום: איתי גל
    תפקודי קרישה. נפגעים במחלת כבד
    צילום: איתי גל
    ynet ספיישל
    ערוץ בריאות השן
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים