החיוך של יאסין

השבוע הוא הופיע מולי פתאום, מעל מסך הטלוויזיה: החיוך של שייח' אחמד יאסין. מנהיג החמאס הבטיח לנו כי ארגונו טרם אמר את המילה האחרונה, וזמן הג'יהאד עוד יגיע. את החיוך הזה אני זוכר היטב מפגישתי איתו לפני ארבע שנים.

ב-4 במרץ 1996 נשלחתי לראיין את השייח' יאסין בכלא. זה היה יום אחרי פיגוע האוטובוס בירושלים, שבו נהרגו 18 בני אדם. הראיון אושר בין היתר מתוך תקווה של גורמי הביטחון שיאסין יקרא להפסקת האלימות. חמש דקות לפני שנכנסתי לראיין את האיש, צלצלו לפתע כל הביפרים של אנשי השב"ס. מישהו פתח רדיו. התברר שהיה עכשיו עוד פיגוע קשה, בדיזנגוף סנטר. לא היה לי מושג כמה אנשים נהרגו.

כשנכנסתי לתאו מצאתי את יאסין יושב כפוף בכסא הגלגלים. הוא נראה חולה וקולו היה דק ורפה, אבל אני התרשמתי דווקא מזוג העיניים הבוערות. האיש היה מהיר מחשבה, והתנסח בזהירות וברהיטות. הוא סירב לקרוא להפסקת אש, בטענה שישראל היא שפתחה את "שער הדם", כשחיסלה את "המהנדס" יחיא עייאש כמה חודשים קודם לכן.

כעבור כמה דקות, שאלתי אותו: "אתה יודע שממש עכשיו היה עוד פיגוע קשה בתל אביב?"

"היום?" שאל יאסין בחוסר אמונה. עניתי בחיוב, ונדהמתי לראות חיוך רחב מתפשט על פניו. החיוך הזה חשף יותר משעה של ראיון. זה היה חיוך של ניצחון. והוא חזר השבוע.

ככל שמתרבות הידיעות על עימות מתקרב עם הפלסטינים, עולות המניות של יאסין. סקר שהתפרסם בימים האחרונים קובע כי שליש מהפלסטינים יתמכו בעימות אלים עם ישראל כתחליף למשא ומתן מדיני, והמספרים רק גדלים.

אולי יותר מכל מלמד חיוכו של יאסין על ההחמצה הנוראה שלנו, על הגשרים שלא בנינו אל הפלסטינים, על האמון שלא נוצר, ועל מערכת היחסים העכורה, ששני הצדדים מדשדשים בה כמו בביצה טובענית. אנשים כמו שייח' יאסין פורחים בביצה כזו.

נשארנו שבויים במשוואת "הבוז הקריר", לעם שאנחנו רוצים שיהפוך לשכן נאמן. תחושתי היא כי ממשלות ישראל, ימין או שמאל, לא עשו מאמץ אמיתי לשנות את המשתנים במשוואה הזאת, ומבחינה זו, ברק הוא המשך ישיר של נתניהו. וכשמנהיגים לא מתאמצים לשנות מוסכמות ודרכי חשיבה – העם לא יעשה זאת במקומם. אם כל הפלסטינים הם מחבלים בפוטנציה, הרי שכל היהודים במאמרים שמתפרסמים בעזה הם נאצים ופשיסטים, והלך רוחות כזה אינו מאפשר בניית גשרים.

ממשלות ישראל כשלו שוב ושוב בהבנת עובדה פשוטה. ערפאת אינו יכול לשמש בו זמנית מנהיג העם הפלסטיני ומשרת של ישראל. הניסיון הישראלי לגמד אותו, להכריח אותו לקבל פתרונות ותכתיבים מאולצים, הפך אותו לבדיחה בקרב הגרעין הקשה של הפלסטינים במחנות הפליטים. שם מעדיפים לחכות לחמאס ולג'יהאד. ולכן, גם היום השייח' יאסין מחייך.

גיא בניוביץ' הוא עורך חדשות ב-ynet