רחובות: קולטת העלייה מספר אחת באזור

במשך 14 שנים קלטה רחובות את אחוז העולים הגבוה ביותר בהשוואה ליתר הערים בשפלה. אחרי רחובות מדורגות בסדר יורד ראשון לציון, קרית עקרון, גדרה ונס ציונה. דוח המרכז לשלטון מקומי שפורסם לאחרונה מסכם את קליטת עלייה ברחבי ישראל, החל משנת 1989 ועד 2003. הנתונים אינם כוללים תושבים שמתו, נולדו בארץ ותושבים חוזרים.
ראשל"צ, על פי הדוח, קלטה את מספר העולים הרב ביותר מחבר המדינות – 37,608 עולים, שהם 17 אחוז מכלל התושבים. ברחובות התיישבו עולים רבים ביותר יוצאי אתיופיה, 3,379 עולים. גם בגדרה התיישבו עולים רבים יוצאי אתיופיה, יותר משמונה אחוזים ביחס למספר התושבים ביישוב.

רחובות 19.6 אחוז מהתושבים עולים

בשנים 1989 עד 2003 נקלטו ברחובות 21,671 עולים חדשים, המהווים 19.6 אחוז מסך התושבים בעיר. 3,379 עולים הם יוצאי אתיופיה ו- 16,140 מחבר המדינות, בהם 777 קווקזים ו- 918 בוכרים. ברחובות נקלטו גם 2,152 עולים ממדינות אחרות.
רב העדה האתיופית ברחובות, הרב יצחק זגאי: "לעלייה האתיופית מאפיינים ייחודיים מבחינה תרבותית ודתית. הם חיים בצפיפות גדולה, ולא קל לאנשים להתאקלם במדינה חדשה. ברחובות יש כאלו שהתאקלמו טוב ופחות מדברים עליהם, אבל יש רבים מדי שעדיין לא הסתגלו. יחסית למספר הגדול של העולם שהגיעו לעיר, עשתה הרשות המקומית מאמצים רבים לעזור בקליטה, אבל יש עוד הרבה מה לשפר. בעיקר צריך להשקיע מאמצים בחינוך, כי זה המפתח להתאקלמות ולהצלחה של העולים".

ראשל"צ: 18.3 אחוז מהתושבים עולים

ב- 14 השנים האחרונות נקלטו בראשון לציון 41,496 עולים חדשים, המהווים 18.3 אחוז מכלל התושבים בעיר. 1,670 עולים הם יוצאי אתיופיה, 37,608 מחבר המדינות, מהם 1,351 קווקזים ו- 3,719 עולים ממדינות אחרות.
ממלא מקום ראש עיריית ראשל"צ ומחזיק תיק העולים בעיר מיכאל רייף: "ראשל"צ נחשבת עיר לדוגמה בקליטת עלייה. יש לנו יתרונות המושכים עולים, בהם אולפן טכנולוגי למהנדסים וטכנאים, בית המהנדס ומרכזי תרבות לעולים. יש לנו גם דירת קלט – הממומנת על ידי אגף הקליטה בעירייה – ומיועדת למשפחות עולים בחודש הראשון שהן בעיר. ואסור לשכוח את עבודת יחסי הציבור שאנחנו עושים בארצות העולים באמצעות קליטות וחומר הסברה".

קריית עקרון: 12.7 אחוז מהתושבים עולים

בשנים 1989 עד 2003 נקלטו בקריית עקרון 1,222 עולים חדשים, שהם 12.7 אחוז מסך התושבים ביישוב. 501 מהעולים הם יוצאי אתיופיה. 645 מחבר המדינות, מהם 50 קווקזים ו- 49 בוכרים. בקריית עקרון נקלטו גם 75 עולים ממדינות אחרות.
ראש המועצה אריק חדד: "קרית עקרון שונה לגמרי מהיישובים האחרים באזור, שרובם מושבות ותיקות. עקרון קיימת כמועצה עצמאית רק 42 שנה, ובמשך השנים היא קלטה כל הזמן עולים. אין גל עליה שקרית עקרון לא השתתפה בו. אנחנו יודעים שרוב העולים שבעי רצון מהיישוב ומשתקעים בו. כראש מועצה אני רואה בעלייה אתגר ומנוף לפיתוח היישוב".

גדרה: 11.1 אחוז מהתושבים עולים

1,338 עולים חדשים, המהווים 11.1 אחוז מכלל התושבים ביישוב, נקלטו בגדרה ב-14 השנים האחרונות. 974 מהעולים הם יוצאי אתיופיה, 259 מחבר המדינות, מהם 18 קווקזים ו- 9 בוכרים. ביישוב נקלטו גם 105 עולים ממדינות אחרות.
מנהלת מחלקת הרווחה בגדרה, רבקה מילר: "היום מתגוררים ביישוב כ- 1,400 עולים מאתיופיה, בהם רבים שנולדו לארח שבאו לגדרה ולא נכללים בדוח. יש גם מעט משפחות מארגנטינה ומדרום אמריקה. גדרה צועדת באחד המקומות הראשונים בארץ ביחס בין מספר העולים מאתיופיה לכלל האוכלוסייה ביישוב. בשנתיים וחצי האחרונות הגיעו אלינו עוד 90 משפחות מאתיופיה לאחר פינוי אתרי קרוואנים ומרכזי קליטה.
"בקרב כלל העולים האתיופים בגדרה יותר מ- 70 אחוז לא מועסקים, ובקרב מי שהגיעו בשנתיים האחרונות 95 אחוז לא מועסקים. מדובר באוכלוסייה ענייה ברובה שנתמכת בקצבאות. לצערי, מדינת ישראל מצד אחד לא מקצה מספיק משאבים לפתרון הבעיות הללו, ומצד אחר לא מחלקת את הנטל בקליטת העולים שווה בשווה בין היישובים".

נס ציונה: 7.8 אחוז מהתושבים עולים

בשנים 1989 עד 2003 נקלטו בנס ציונה 2,147 עולים חדשים, שהם 7.8 אחוזים מסך התושבים ביישוב. 369 מהעולים הם יוצאי אתיופיה, 1,587 מחבר המדינות, מהם 59 קווקזים ו-93 בוכרים. עוד נקלטו בנס ציונה 191 עולים ממדינות אחרות.
דובר עיריית נס ציונה צחי ברוורמן מסר: "העירייה פועלת נמרצות לטפל בעולים ובמשפחותיהם. העבודה נעשית על ידי רכזת קליטה, ומפעם לפעם מתקיימים ארועים עבור ציבור העולים. אנחנו ממשיכים בשילוב העולים בכל המסגרות בעיר. ולפני חמש שנים אפילו הוקם הוסטל לעולים חדשים שעדיין אל נמצא להם פתרון דיור".