דו"ח: המגזר הערבי מופלה בקרקעות ובחינוך

דו"ח של עמותת "סיכוי", הפועלת לקידום השיוויון בין יהודים לערבים, המתפרסם היום (ב'), מצביע על המשך האפליה כלפי המגזר הערבי במגוון תחומים.
לפי הדו"ח, משרד החינוך עדיין נוהג אפלייה מבנית כלפי התלמידים הערבים. האפליה, קובע הדו"ח, מתחילה כבר בגיל הרך, כאשר רק 2% ממעונות היום בישראל מיועדים לילדים ערבים. עוד מציינים מחברי הדו"ח, כי הרשויות הערביות מופלות לרעה וזוכות לנתח קטן בלבד בהקצאת קרקעות ובפיתוח אזורי תעשייה.
בתחום התעסוקה, מגמת צמצום הפערים איטית ביותר: חלה עלייה של 4% בלבד בעשור האחרון בייצוג הערבים בשירות המדינה. לפי מחברי הדו"ח, לפי קצב זה, רק בעוד 30 שנה יצטמצמו הפערים בתחום.

פערים במערכת החינוך

"הפעלת תוכנית החומש במשרד החינוך לא שינתה באופן יסודי את הפער בין הילדים היהודים והערבים, ובוודאי לא מתקנת את נזקי הפער בין מערכת החינוך הערבי למערכת החינוך העברי שנצברו מאז קום המדינה", קובעים מחברי הדו"ח, שלום דיכטר וד"ר אסעד גאנם.
בין השנים 1994-1995 – 2002-2003 הוקצו לחינוך הערבי פחות שעות לימוד לכיתה ופחות שעות לימוד לתלמיד, בהשוואה לחינוך העברי, בכל שלבי החינוך בבית הספר.
לפי הדו"ח, בעשור האחרון התרחב גם הפער בהשכלה בין המורה הערבי לבין המורה היהודי. חלקם של המורים הבלתי מוסמכים בחינוך העברי ובחינוך הערבי היה זהה בשנת 1994, ועמד על 12%. ואולם, משנת 1998 ואילך ניכרת ירידה משמעותית בחלקם של המורים הבלתי מוסמכים בחינוך העברי עד כדי 6% בלבד בסוף התקופה, בעוד שבחינוך הערבי הירידה איטית הרבה יותר – 10% בסוף התקופה.

רק 7% זכאים לבגרות

ניכרת עליה מסויימת בשיעור הזכאים לבגרות מכלל בני 17 בחינוך הערבי. למרות מגמת העלייה בהישגים, מערכת החינוך רחוקה עדיין מלהיות שוויונית בין יהודים לערבים. לכתה י"ב מגיעים רק כשני שלישים מכלל בני ה-17 הערבים (לעומת 90% מהיהודים), רק מחציתם ניגשים לבחינות הבגרות וכשליש בלבד מהם זכאים לתעודת בגרות. אחוז הזכאים לבגרות מקרב הזכאים לתעודת בגרות עומד על 7% בלבד בחינוך הערבי, לעומת 21% בחינוך העברי.

פערים בגיל הרך

רק כ-2% ממעונות היום בישראל הם לילדים ערבים. בשנת 2003 פקדו כ-82,500 ילדים את מעונות היום שבפיקוח משרד העבודה והרווחה, מהם רק 1,750 ילדים ערבים – 2.1% מכלל הילדים במעונות.
בשנת 2003 פעלו בפיקוח משרד העבודה והרווחה כ-1,700 מעונות יום, מתוכם 36 בלבד ביישובים הערביים.
נשים ערביות משתתפות בכוח העבודה בשיעור נמוך יחסית. בשנת 2001, עמד שיעור השתתפותן על 27.7% לעומת 53.7% במגזר היהודי. למרות שיעור ההשתתפות הנמוך, חל גידול של 5.7% בשיעור השתתפותן בכוח העבודה מאז שנת 1997, אז עמד שיעור השתתפותן על 22%.

פחות שטחי תעשייה

בעוד שהאוכלוסייה הערבית מהווה 18.9% מכלל התושבים, השטחים המוניציפליים של היישובים הערביים מתפרסים על פני כ-2.5% בלבד משטח מדינת ישראל.
לפי הדו"ח, 3.2% בלבד משטחי התעשייה בתחומי הרשויות המקומיות שבטיפול משרד התעשיה והמסחר, מצויים ברשויות ערביות.
אזורי תעשייה, קובעים מחברי הדו"ח, יכולים ליצור מקורות הכנסה לרשויות המקומיות הערביות, וליצור מקומות תעסוקה בקרב אוכלוסיה הסובלת משיעורי אבטלה גבוהים.
בתחילת 2003 היו בטיפולו של משרד התעשייה והמסחר 66,300 דונמים לפיתוח תעשייה, ב-71 אזורי תעשייה באזורי פיתוח. בתחומן של הרשויות הערביות הוצעו לשיווק 1,737 דונמים ב-20 אזורי תעשיה, מהם שווקו 1011 דונם ( 3.5% מכלל השטחים ששווקו).

המשך האפליה בתעסוקה

מנתוני נציבות שירות המדינה עולה כי נכון לסוף שנת 2002 הועסקו בשירות המדינה 3,440 עובדים ערבים מתוך 56,362 עובדים, המהווים כ-6.1% מכלל העובדים בשירות המדינה.
בעשור האחרון, קובע הדו"ח, הייצוג של האזרחים הערבים השירות המדינה עלה רק ב- 4%. בשנת 1992 ייצוגם של האזרחים הערבים היה 2.1% וכיום ייצוגם מהווה 6.1%. משמעות הדבר הוא כי לפי ההנחה שקצב הגידול יישאר קבוע ושיעורה של האוכלוסייה הערבית מכלל האוכלוסייה אף הוא לא ישתנה (19%), יידרשו קרוב ל-30 שנים נוספות עד ששיעור האזרחים הערבים העובדים בשירות המדינה יגיע לאחוז שיישקף את חלקם באוכלוסייה.
עוד עולה כי במשרד התקשורת אין אף עובד ערבי, במשרד לביטחון פנים יש רק עובד ערבי אחד, במשרד התשתיות הלאומיות יש רק שני עובדים.
בעוד שבשנים האחרונות חלה עלייה מסוימת במספר הנשים הערביות המצטרפות לשירות המדינה, שיעורן בשירות עדיין רחוק מאוד משיעור הנשים היהודיות (62.4%).
ואילו בתחום מערכת בתי המשפט: מתוך 484 שופטים בישראל יש רק 27 שופטים ערבים, המהווים 5% מכלל השופטים בישראל (7 שופטים בבתי המשפט המחוזיים, 19 שופטים בבתי המשפט השלום ושופט אחד בבית הדין האזורי לעבודה).