"ויקי, המדינה לא חייבת לך כלום"

היום (ד'), אם לא ידעתם, נחנכת אבן הפינה ב"מרכז טופז" (על שם דודו) בדימונה. לרגל האירוע, עימת "רדיו דרום" בין איש הטלוויזיה דודו טופז למנהיגת מאבק האמהות החד-הוריות, ויקי כנפו. וזה היה חם.
המגיש, רוני סופר, פתח את העימות בדברים החריפים שצוטטו מפי טופז אתמול בראיון ל"מעריב" נגד מחאת האמהות החד הוריות, ש"צריכות ללכת לעבוד", כהגדרתו. כך זה נשמע:
סופר: "אתמול קצת קילקלת לי את הרושם הטוב שהיה לי כלפיך, כלפי המסכנות שיושבות במאהל בירושלים".
טופז: (בצער) "זה עיתון. הכתבת שמעה שיחה עם חבר. אך העמדה שלי באמת היא שהאנשים האלה ילכו לעבוד. יחד עם זה, אני מנסה ליצור מקום עבודה בנגב. ויקי כנפו וידידותיה, שגרות חצי שעה נסיעה משם, יכולות לבוא ולבשל שם ולפתוח מסעדה. הבעיה היא לא רק שלהן, אלא של המדינה כולה והניהול הכושל שלה. כמו לדוגמא, מענקים למקומות לא נכונים".
סופר: "האם אתה מדבר על יהודה ושומרון?"
טופז: "עולים חדשים לדוגמא. אם מישהו רוצה לנסוע לבלגיה מישהו יתן לו שם סל קליטה? מי שרוצה לבוא לישראל כמו עולים חדשים לא צריך לקבל סל קליטה. מתנחלים לא צריכים לקבל עידוד. אתה רוצה להתנחל? תהיה בריא. עושי סרטים, חברים שלי, לא צריכים לקבל מהמדינה גרוש. המדינה צריכה לעבוד בשיטה יותר קפיטליסטית ולכן ויקי כנפו יכולה לארגן בתל אביב או מצפה רמון משרד לעוזרות בית ונשים שהיא מכירה. ייצאו לנקות בתים, במקום הפיליפינית שמנקה לי את הבית, ואותה לזרוק מהארץ".
בשלב זה של הראיון מפתיע סופר, הקריין, את טופז כשהוא מעלה לשידור את ויקי כנפו.
סופר: "בוא, דבר עם כנפו ישירות ותעסיק אותה אצלך. בוקר טוב ויקי".
כנפו: "ההצעה של דודו נשמעת לי זולה ומשפילה. למה דודו טופז לא חושב שהחד הוריות רוצות גם ללמוד ולא להיות כל החיים עוזרות בית? אני אמנם למדתי והתקדמתי בחיים, אבל לא כל החד הוריות יכולות להרשות את זה לעצמן".
טופז: "העיתון הטמבל הזה הפך אותי לנגד".
כנפו: "כן. אחרי שקראתי את מה שאמרת, אמרתי בפירוש להפיץ באינטרנט שכל הדרום יכבה את מסכי הטלוויזיה ויעבור לערוץ 1 ברגע שדודו טופז מופיע".
טופז: "ויקי תירגעי, תירגעי, פשוט תירגעי".
כנפו: "אני רוצה שתבוא לראות את הבעיות מקרוב".
טופז: "אין לכם בעיות יותר ממה שיש לי. את לא יודעת מה זה שלושה ילדים משלוש נשים שונות, ואת לא יודעת מה פריצת דיסק בגב. תירגעי, תירגעי. אני בן אדם עם לב רחום וחנון אז תירגעי. המדינה לא חייבת לך כלום. תקשיבי למילים שלי: 'את חייבת למדינה'".
כנפו: "המדינה לא נותנת לי להתקדם. היא לא מייצרת מקומות עבודה ובכך היא מייצרת פרזיטיות".
טופז: "את חושבת שלעולה מגיע סל קליטה?"
כנפו: "בטח. אם המדינה הביאה אותו לכאן, שלא תעזוב אותו לבד ותזרוק אותו לקאנטים. זה מה שאני חושבת - גם אם יש מי ששונא אותי על זה".
טופז: "אף אחד לא שונא אותך. בתור אחד שהיה נשוי למרוקאיות אני מכיר את המנטליות של 'מגיע לי'. זו מנטליות שצריך להפסיק עם זה".
כנפו: "אני לא אחת שאומרת את זה".
טופז: "מה היית הכי רוצה?"
כנפו: "הייתי רוצה שלא אזדקק לכסף של הביטוח הלאומי. זה העונש הכי גדול. בגלל זה אני לא יכולה להחזיק אוטו אפילו. אני רוצה שייצרו מקומות עבודה".
טופז: "את יכולה לדמיין בכלל כמה אני שילמתי בשנה החולפת ביטוח לאומי? עם ה 14.1 אחוז הגנבים האלה... את קולטת? אנחנו מדברים באותה שפה. אני פותח מרכז שאני נשבע באמא שלי שאני מוכן לקרוא לו מרכז כנפו-טופז. אם המדינה לא תשקיע במענקים ובכיסאות שלהם והטבת תנאיהם, שלהם ושל המקורבים להם, אלא תשקיע בתשתיות, כמו המרכז בו אני משקיע בדימונה, שייצור בין 200 ל 400 מקומות עבודה, ויפתור במשהו את הבעיות. בכלל, אני ניזונתי מהתקשורת על זה שאת לא עובדת ועל זה אני מצטער. אבל אני מוכן לבוא באופן אישי לקחת אותך לפתיחה היום וגם להחזיר אותך לירושלים".
כנפו: "אני לא יכולה לעזוב את המקום. אני מנהיגה מקום מלא מריבות ובלאגנים".
טופז: "אני מבין שזו הבעיה העיקרית, שאתן רבות ביניכן לבין עצמכן, ובכך אתן יוצרות תדמית שלילית".
כנפו: "לא נכון. התקשורת ניפחה".
טופז: "מה שהתקשורת עשתה לי, יש לך עוד הרבה שנים לחכות".
בשלב זה נפרדת כנפו ויורדת משידור.
סופר: "דודו, שיחקת אותה".
טופז: "אני מעריץ אותה. אבל היא מעצבנת, שהיא חושבת שצריך לעשות בשבילה, אבל זה לא היא אשמה, אלא המדינה שמשקיעה בהתנחלויות של שלושה אנשים. מה הם השתגעו?"