סאטרדיי נייט לייט

"המופע המרכזי", ערוץ 2, שישי, 21:00

הצילו. הושיעו. קחי אותי מפה, שרון. תנו להעביר תחנה, יהודים רחמנים. "המופע המרכזי" הוא חלטורת-העל הישראלית – מרק הירקות המכובסים בו שוחים כל מבטאי העדות, מערכוני הגיחי-גיחי, קירקורי "השמחות" סירנת שרית חדד ו"גבירותיי ורבותיי – תרשו לי להזמין את מיקי גבע!" – שורת הפתיחה הכי מדכאת שיכולה להיות לתוכנית טלוויזיה.

מיקי גבע הוא, כמובן, הבדיחה העצובה בעיר שכן נדמה שיהיה האחרון לדעת כי תהילתו מאחוריו. אבל נעזוב; גבע איננו הבעיה כאשר אתם ניצבים מול שורת מערכונים ושורות מחץ שגם אבשלום קור היה פוסל לשימוש עצמי על סעיף אנאכרוניזם.

"המופע המרכזי" אמור להיות ניסיון נוסף לייבא לכאן את פורמט "סאטרדיי נייט לייב" האמריקאי, במסגרתו גדלה קבוצת קומיקאים מתחילים בחממה יצירתית תוך הפקת סקצ'ים בועטים על בסיס שבועי. היומרה חסרת הכיסוי הזו היא הדבר המצחיק היחיד ב"המופע המרכזי". אחרי שני מערכונים מביכים שלא הניבו ולו ציחקוק בודד, גיחוכון, כלום, יכולתם להבין כי בקנה מידה סאטרדיי-נייט-לייבי, החומר שנכתב לתוכנית הוא פסולת רעילה שיש להשליכה החוצה מהחלון בתוספת מכתב פיטורים בהול לחמישה כותבים, ללא פיצויים או המלצות. איפה. בערוץ 2 זה קיבל פריים-טיים.

זו, כמובן, הבעיה. ב"סאטרדיי נייט לייב" נשחטת אמריקה המיינסטרימית למוות מדי תוכנית. שעת השידור המאוחרת וקהל הקולג'ים של התוכנית מאפשרים זאת. בשישי בערב, מול בית ישראל ובניו, לכו חפשו מי ינענע אתכם. מכאן הכתיבה הקומית הרופסת, המתפשרת, זו שלא מעזה להעיז.

ובואו לא נרחיב על מיקי גבע עושה שוב את חיקוי שמעון פרנס שלו – טרי כטוביה צפיר העושה את יצחק שמיר; ובואו לא נזכיר שהרגע הגדול היחיד לאורך השעה היה הפרומו שהבטיח את חזרתה של "סקס והעיר" בשבוע הבא; ובואו בכל זאת נציין שרותם אבוהב היא קרן-אור בודדה, ושהקטעים בכיכובה היו – בזכותה בלבד – ממתקים מליגה אחרת. אולי פשוט תנו לאבוהב מופע סולו שבועי ונשכח מכל הפרוצדורה המתנשפת והמיוזעת הזו?

"אולפן שישי", ערוץ 2, שישי, 20:00

חברים, רגע היסטורי. כמה היסטורי? מספיק כדי לפתוח את אולפן שישי בתרועה רמה של ארה'לה לגבי מישדר חגיגי ו"ידיעה מרעישה". כמה מרעישה? מרעישה כמו מבצע הומניטרי מיוחד, סוף-הדרך, כל-הכבוד-לצה"ל-תחי-מדינת-ישראל, של הסוכנות היהודית, במסגרתו הועלו ארצה שישה יהודים מעיראק.

הבהרות ותיקונים: יתר 28 אנשי הקהילה היהודית שם ביקשו לקבל הפעם פס. ששת המאושרים – היחידים שהביעו נכונות להיגרר לכאן בחום הזה – הם חבר'ה צעירים בגילאי 70 עד 99, בריאותם לקויה, מצבם הכלכלי קשה, אין ספק שישתלבו פה מיד.

וואללה, אתה אומר לעצמך. מבצע קיץ הומניטרי. איספו 12 פקקים ותקבלו יהודי קשיש מעיראק לליל שבת. חדשות נחמדות, מעודדות, לא קריטיות. אבל אולפן שישי – שנראה שנהנה מעדיפות כלשהי בכיסוי הסיפור (מנכ"ל הסוכנות הגיע לערוץ 2) – הפך בשבילן את המישדר והניח לארה'לה לנהל את האולפן כמו מדובר היה בסיקור החזרתו של רון ארד. איתי אנגל, שניסה להכניס קצת פרופורציות ("זה לא מבצע הצלה") נקטע בעיצומו כדי להעביר את השידור לכתבנו אילן לייזרוביץ' בנמל התעופה בן גוריון, עם "התרגשות גדולה כאן בנמל התעופה..." (על המסך: מסלול נחיתה שומם ובקצהו מטוס בודד).

בערוץ הראשון חתכו ליתר ענייני היום לאחר חמש דקות סמליות, אבל אצל ארה'לה עשו מסאז' בן שעה לזקיפות קומתנו הלאומית. למה רק שעה? תנו יום שידורים מיוחד.

***צריך להגיד

לרשת: יצאתם בזול. אם יהורם גאון והרייטינג שלו היו באוויר, לא רק המבקרים היו בועטים ב"המופע המרכזי".

לקשת: אם שרון תמשיך לבצבץ כפרומו-קוויקי על המסך במהלך תוכניות אחרות, תשכחו גם מהתמיכה שלי.