אור ירוק לשן הכחולה

מפת התקשורת האלחוטית בישראל עומדת להשתנות ב-1 באוקטובר: מיום זה ואילך, יותר השימוש במכשירים דיגיטליים המבוססים על תקשורת אלחוטית מתקדמת וקצרת-טווח, בתקני WI-FI ובלו-טות' (Bluetooth).

בעקבות לחצים קשים מצד התעשייה, התקשורת והציבור - ראש הממשלה ושר התקשורת, אריאל שרון, הורה באחרונה למשרד הביטחון לפנות לשימוש אזרחי את טווח התדרים 2.4 גיגה-הרץ, ולמשרד התקשורת - לאפשר יבוא של מכשירים דיגיטליים אלחוטיים לטווח קצר. ישראלים רבים, אגב, לא חיכו לאישור הזה וייבאו את המכשירים הללו בעצמם.

עושה רעש

טכנולוגיית בלו-טות' עושה רעש בעולם כבר כמה שנים. מדובר, למעשה, בשבב שידור זעיר המאפשר למכשירים דיגיטליים לדבר אלה עם אלה בטווח קצר - עד 10 מטרים. פנקס הכתובות בטלפון הסלולרי יכול להסתנכרן מרחוק עם המחשב האישי, המצלמה הדיגיטלית יכולה לשגר תמונות ישירות למדפסת, אפשר לדבר בטלפון באמצעות אוזניה ללא כבל, ומצלמת הווידיאו יכולה לשדר את הסרט המצולם בה היישר לטלוויזיה.

נפח התקשורת שאפשר להעביר באמצעות השבב מגיע ל-1 מגה-ביט בשנייה (עד שני מגה-ביט בדור השני של הטכנולוגיה). נוסף על ערוץ נתונים, תומכת הטכנולוגיה בשידור של שלושה ערוצי קול. יתרון הבלו-טות' על-פני טכנולוגיות אלחוטיות אחרות מתבטא בעיקר בעלות הנמוכה של המקלטים ובצריכת אנרגיה מזערית, שאינה גוזלת אנרגיית סוללה משמעותית.

סיפור הצלחה?

למרות חבלי לידה בתחילת הדרך, שנגעו בעיקר לבעיות תאימות בין מכשיר למכשיר ובין חברה לחברה, על-פי נתוני חברת המחקר IDC, בשנת 2002 יוצרו והופצו כ-50 מיליון שבבים למקלדות, עכברים, מחשבי כף-יד, טלפונים סלולריים, מצלמות דיגיטליות ומדפסות. השבב מאפשר לכל המכשירים הללו לפעול ללא חיבור בכבלים אל המחשב האישי. מצפים, שמספר השבבים שיופצו בשנת 2003 יצמח משמעותית לכ-172 מיליון ולכ-728 מיליון בשנת 2006.

הוויקינג שוחר השלום

אגב, מאחורי השם בלו-טות' מסתתר רקע היסטורי מעניין. שתי החברות המייסדות, אריקסון ונוקיה, כינו את הטכנולוגיה על שם המלך הוויקינגי הראלד, בן המאה העשירית לספירה. בניגוד לרבים מהמנהיגים בני עמו, העדיף הראלד משא-ומתן על-פני קרבות.

הוא איחד תחת הנהגתו המתונה את דנמרק ונורבגיה, ושלט בהן בין השנים 940 ל-981. השם בלו-טות' - שן כחולה - דבק בו עקב חיבתו העזה לאוכמניות, שהכתימו לבסוף את שיניו בכחול. מה הקשר בין המלך לטכנולוגיה? אריקסון ונוקיה האמינו, שכפי שהראלד הצליח לגשר בין פלגים שתרבותם שונה, כך תצליח הטכנולוגיה לקשר בין מכשירים שונים. שיהיה.

כן לצבא, לא לאזרחות

בלחץ צה"ל, משרד התקשורת לא אישר עד כה לייבא לארץ מוצרי בלו-טות'. לחברות ההיי-טק שמחו על האיסור, הוסבר, כי טווח התדרים 2.4 ג'יגה הרץ, שבו פועלים התקני בלו-טות', משמש מערכות קריטיות של הצבא. למרות שמביני דבר טענו בתוקף, כי הרוב המוחלט של המערכות הקריטיות הללו כבר אינן קריטיות, וכי יצאו מזמן מכלל שימוש, במשרד הביטחון העריכו, כי פינוי התדרים לשימוש אזרחי יארך זמן רב, עד סוף 2004 או 2005. אך כאמור, המשא-ומתן הממושך על פינוי התדרים הסתיים באחרונה בהכרעה שקיבל ראש הממשלה.

עד כה נאלצו ספקי הציוד האלחוטי להסתפק בהיתר שנתן משרד התקשורת להפיץ מכשירים הפועלים בחלק מסויים מטווח התדרים 2.4 ג'יגה הרץ. מדובר הן במכשירי בלו-טות' והן בחלק מהמכשירים המבוססים על הטכנולוגיה האלחוטית המובילה, WI-FI, המאפשרת תקשורת אלחוטית לטווח קצר במהירות של 11 מגה-ביט בשנייה. הספקים הפיצו בישראל מכשירים אלחוטיים שפועלים בערוצים המותרים בלבד, או שנאלצו לחסום במכשירים את הגישה לתדרים האסורים.

הפסדנו פעמיים

הצרכן הישראלי הפסיד מכך פעמיים: פעם אחת בגלל היתרון האלחוטי, שהקפיץ את מחיר המכשיר, ופעם שנייה על ניטרול התמיכה האלחוטית, הכרוכה בהשקעה נוספת של היצרן או המפיץ. כך נותרה ישראל מאחור - בין המדינות המערביות הבודדות שלא אישרו שימוש בתקנים האלחוטיים. נוצר מצב אבסורדי, שבו חברות היי-טק ישראליות, כמו אינטל ישראל או DSIT, פיתחו ושיווקו מוצרים אלחוטיים לכל העולם - אך לא יכלו להפיץ אותם בארץ.

מה צפוי מאוקטובר?

מפיצי המיחשוב האישי הופתעו לשמוע על האישור, והם נערכים במרץ לספק מוצרים מבוססי בלו-טות' ו-WI-FI בישראל כבר ב-1 באוקטובר. "משתמשים ישראלים יוכלו ליהנות סוף-סוף ממחשבים ניידים המבוססים על היכולות האלחוטיות של ערכת השבבים סנטרינו למחשבים ניידים, שפותחה בישראל. נפיץ מחשבים ניידים המבוססים על 'סנטרינו', הכוללים יכולות WI-FI מובנות, וגם את מחשבי כף-היד IPAQ החדשים, התומכים בבלו-טות"', מבטיח קובי אלבז, מנהל תחום מיחשוב אישי בחברת HP ישראל.

אפסון תשווק בישראל החל מה-1 באוקטובר מדפסת בלו-טות' עם הזרקת דיו. מחיר מומלץ לצרכן: כ-1,499 שקל כולל מע"מ. חברת פאלם תפיץ בארץ שלושה דגמים הכוללים תמיכה בבלו-טות' או Wi-Fi: מדובר ב-Tungsten T2 (תומך בבלו-טות'), Tungsten C (תומך ב-Wi-Fi) ו-Tungsten T(בלוטות'). כל הדגמים יכללו תמיכה עברית. המחירים עדיין אינם ידועים.

אוזניות ומתאמים

טקסס אינסטרומנטס מתכוונת להפיץ בישראל אוזניית בלו-טות' קומפקטית וחסכונית בחיי הסוללה. חברת קארדו תפיץ באוקטובר אוזנייה אלחוטית משלה במחיר של כ-400 שקל. האוזניה מאפשרת חיוג קולי ופועלת בטווח של עד 10 מטר מהטלפון הסלולרי, אשר יכול להישאר בתוך תיק, או בחדר אחר.

היא ניתנת לטעינה ומאפשרת עד כחמש שעות שיחה. קארדו תפיץ מתאם אוניברסלי המתחבר לכל טלפון נייד סטנדרטי (גם כזה שאינו תומך בממשק בלו-טות') והופך אותו לטלפון בלו-טות' שמתקשר עם האוזנייה. אבי גלזרמן, מנכל קארדו, מציין כי לחברה יש תוכניות להפיץ מוצרי בלו-טות' נוספים בהמשך.

גם חובבי המשחקים יוכלו ליהנות מהבקר האלחוטי של לוג'יטק עבור קונסולת פלייסטיישן 2. הג'ויסטיק מאפשר טווח פעולה רחב וביצועים טובים ללא הפרעה גם במקומות שבהם יש מכשירים אלחוטיים רבים. גם מיקרוסופט תוכל מעתה לייבא לישראל את עכבר הבלו-טות' האלחוטי הנטען שלה, שמהווה רק סנונית ראשונה במוצרים האלחוטיים שהיא מתכננת לשנת 2004.

אופטימיות זהירה

גדעון לופז, מנהל תחום המחקר ב-IDC ישראל, מעריך, כי למרות הפלת החומה ב-1 באוקטובר, המוצרים האלחוטיים ייכנסו לשימוש באופן הדרגתי ומבוקר. לדבריו, יש להבדיל בין מוצרים שהטכנולוגיה האלחוטית הוטבעה בהם כבר בשלב הייצור, לבין מכשירים שיהפכו לאלחוטיים באמצעות התקנת שבב מתאים.

בעוד שאימוץ המכשירים מהסוג הראשון צפוי להיות איטי ומדורג (הם צפויים להיקלט בתוך כשנה-שנתיים), הרי שמכשירים אלחוטיים מהסוג השני צפויים להופיע באירגונים ואצל משתמשים פרטיים כבר בחודשים הקרובים. "כאשר נרכוש בעוד כשנתיים מחשב אישי, הוא יכלול תמיכה בבלו-טות', אבל מי שירצה יוכל כבר השנה להוסיף תמיכה בבלו-טות' למוצרים קיימים".

יובילו את השוק

המגזר העסקי צפוי להוביל את השוק באימוץ טכנולוגיית הבלו-טות' ורק בעקבותיו יעשו זאת המשתמשים הפרטיים, סבור לופז. "עם זאת, רוב המשרדים מתבססים כיום על תשתית תקשורת קווית ולא סביר שבמצב הנוכחי של המשק, הם ישקיעו בהחלפת כל התשתית הקיימת לאלחוטית.

לופז צופה, כי החדירה לשוק תהיה מהירה יותר עבור מכשירים דיגיטליים בעלי תוחלת חיים קצרה כמו מדפסות ופחות מהירה כאשר מדובר במחשבים אישיים. הוא מציין כי טכנולוגיית הבלו-טות' צפויה להתחרות בטכנולוגיות ה-WI-FI וגם בטכנולוגיית הסלולר מדור 2.5 ו-3, כאשר הטכנולוגיות יעבדו יחד ואף אחת מהן לא צפויה להיות דומיננטית בשנים הקרובות.

המחירים יורדים

בעוד הטכנולוגיה החדישה של הסלולר מציעה רוחב פס משופר, עלות החיבור שלה גבוהה יותר מה-Wi-FI, שכרוך בתשלום נמוך יותר והבלוטות', שאינה כרוכה בתשלום חודשי. שתי הטכנולוגיות האחרונות אינן דורשות מהספק להצטייד ברישיון, בעוד חברות הסלולר פועלות על פי רישיון.

שיקול נוסף שיעודד מעבר למוצרים מבוססים בלו-טות' הוא הירידה הנמשכת במחיר השבבים האלחוטיים – מ-20 דולר בעבר עד לחמישה דולר לשבב בלו-טות' כיום, והורדת המחירים מעודדת יצרניות ציוד לאמץ את הטכנולוגיה, שעלותה השולית נמוכה יחסית ובעלת ערך מוסף חדשני עבור הלקוחות. יחד עם זאת, לופז מציין כי עלות כל הטכנולוגיות האלחוטיות צפויה לפחות עם הזמן.

"לא הטכנולוגיה צפויה להיות משמעותית אלא השירותים שיתפתחו עליה", הוא אומר, "בסופו של דבר זהות הטכנולוגיה תהפוך להיות שולית עבור המשתמש - כל תשתית תקשורת צפויה לתמוך בכל הסטנדרטיים האלחוטיים הפופולריים".

ומה דינם של משתמשים שקנו מכשירים דיגיטליים בהם תכונת הבלוטות' חסומה. האם הם זכאים לפיצוי או הנחה? מחברת פרטנר, שמפיצה את מכשירי הנוקיה 7650 בהם נוטרלה תכונת הבלוטות', נמסר כי החברה תבחן אפשרות להחזיר למכשירים שנמכרו את התכונה שנוטרלה. "אנחנו לא מכרנו עד היום מוצרים עם בלוטות' מנוטרלים כך שהבעייה לא קיימת מבחינתנו", אומר אלבז. מחברת סלקום, שאף היא מפיצה את ה-7650, לא נמסרה תגובה.