מפגינה נגד פרופ' היס: "הוא צריך ללכת הביתה"

הורים שכולים הפגינו הבוקר מול משרד הבריאות נגד מנהל המכון הפתולוגי באבו כביר, הפרופ' יהודה היס, בדרישה להדיחו. אחת מהן היתה איילת (שם בדוי), שסיפרה ל-ynet על החוויה הקשה שעברה עליה.
בחודש ינואר קיבלה איילת את שיחת הטלפון ששינתה את חייה. על הקו היתה המתאמת האזורית של משרד הבריאות באזור הצפון שאמרה ביובש: "חלקים מהגופה של אבא שלך נמצאים עדיין במערת קבורה בקרית שאול".
לפני שבע שנים נרצח באכזריות אביה של איילת על ידי פועל שהעסיק וההודעה על חלקי הגופה זעזעה את עולמה. "זה היה פשוט הלם טוטאלי, ההודעה נעשתה בצורה מאוד מוזרה", אמרה איילת, "היו מספר הודעות בתא הקולי של אמא שלי, שהיתה מאושפזת באותו זמן, וחשבתי שזה בטח קשור אליה. לא הבנתי מה משרד הבריאות רוצה ממני".
את יום הקבורה של אביה לאחר הירצחו היא זוכרת במעורפל. "בזיהוי ראינו שהראש שלו נפוח, אבל לא עלה על דעתנו שזה כתוצאה מניתוח, כי הוא נרצח במכות מעדר בראשו". איילת מספרת כי זמן קצר לאחר ההלוויה מצא בן משפחה בבית העלמין חלקי שיניים של האב והמשפחה מיהרה לצרף אותם לקבר.
בטלפון הבהירה לאיילת נציגת משרד הבריאות כי באפשרותה להשאיר את חלקי גופת אביה בקרית שאול, או לאסוף אותם ולהביאם לקבורה בבית העלמין בו הוא נקבר בצפון. "אנחנו אנשים דתיים שרוצים לעשות הדין כהלכה", מספרת איילת על ההחלטה הקשה. "רציתי לראות איפה הוא נקבר. זו היתה מעין גבעונת קטנה. נכנסתי וראיתי כדים מחרס מונחים על מדף. בכד מספר חמש אמרו לי שנמצאים החלקים של אבא שלי".

הקבר נפתח בחשאי כדי "למנוע עוגמת נפש"

אחרי תיאומים ארוכים עם החברה קדישא ועם בית העלמין, הובאו איבריו של אביה של איילת לקבורה מחודשת. "זה היה כמו הלוויה שניה", היא אומרת, "דרשתי שיזהו שמדובר בחלק של אבא שלי. אני לא מאחלת את זה לאף אחד. להכניס חתיכת גולגולת לקבר. לא יכולתי לעמוד בזה. עומד איש חברה קדישא ומבקש ממני לזהות שמדובר בחלק של אבא שלי. לא היתה לוחית זיהוי אלא איזה פתק עם מספר".
בתוך כך התברר לאיילת כי קברו של אביה כבר נפתח לפני כן. "דרך קשרים במשרד הבריאות נודע לי שב-97' הביאו לקבורה שרידים מהגופה, בלי ידיעתנו. ממשרד הבריאות אמרו לי שהם עושים את זה בלי ידיעת המשפחה כדי שלא לגרום לעוגמת נפש".
איילת מעידה שמאז השיחה הקשה עם נציגת משרד הבריאות, חייה לא חזרו למסלולם. "יש לי סיוטים. אני לא יכולה להביא את אבא שלי לקבורה בתשלומים. אבא שלי היה ניצול שואה, שהגיע לארץ כדי לחיות פה בכבוד ואנשי המדינה בגדו בו". התהיות על חלקי גופה נוספים אינם עוזבים אותה. "קברתי את אבא שלי 4 פעמים ואני לא יודעת אם קברתי אותו עד הסוף. אולי יש עוד חלקים שלא קברנו? מגיע לו למות בכבוד".
הבוקר הפגינה איילת עם משפחות שכולות נוספות מול משרד הבריאות בירושלים, כדי למחות על מה שנעשה באיברי יקיריהם. "אני רואה את שר הבריאות כנושא באחריות לרווחה שלי כאזרחית ישראל, ובאחריות למחדל שאדם לא יכול לחיות במדינה כמו שצריך. יהודים בארצות ניכר אומרים שכל כך מקפידים על כבוד המת על פי ההלכה היהודית. למה בארץ צריך לעשות את זה בזלזול כזה, בסתר? למה צריך לגנוב איברים? למה לא ליידע את המשפחות? אדם הוא לא חלקי חילוף. אדם זכאי להגנה גם בחייו וגם במותו. אני רואה בשר הבריאות ובפרופ' יהודה היס אחראים. וכאחראים הם צריכים לתת את הדין וללכת הביתה".