רווחי הבנקים הוכפלו במחצית ל-1.419 מיליארד ש'
זאת לעומת 728 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד; מצב המשק ממשיך להיות עגום - ההפרשה המצרפית לחובות מסופקים הסתכמה ב-2.814 מיליארד שקל
במחצית הראשונה של שנת 2003 הרווח המצרפי של 5 הבנקים הגדולים בישראל הסתכם ב-1.419 מיליארד שקל, זאת לעומת רווח מצרפי של 728 מיליון שקל - גידול של 94%.
* הנתונים במיליוני שקלים; (בסוגריים - השינוי לעומת אשתקד) ** הנתונים במיליארדי שקלים
ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה ברבעון ב-2.814 מיליארד שקל, זאת לעומת 2.45 מיליארד שקל שהופרשו במחצית הראשונה של 2002 - גידול של 15%. ההפרשה לחובות מסופקים של הבנקים היא סעיף בדו"חות הכספיים של הבנקים, ובו מציין הבנק את היקף ההלוואות שהוא נתן ללווים בעייתיים וכעת הוא מכיר בכך שאפסו הסיכויים לקבל את אותם כספים בחזרה. הסעיף הזה מלמד על מצבו העגום של המשק במחצית הראשונה של השנה, שכאמור, התקשה לחזיר את הלוואות הבנקים.
התשואה על ההון (רווח נקי מחולק בהון הבנק) היתה הגבוהה ביותר אצל בנק הפועלים - הבנק הגדול בישראל - והיא הסתכמה במחצית הראשונה ב-10.1% בחישוב שנתי. בנק לאומי הציג תשואה של 7.7% על ההון, בנק מזרחי הציג תשואה של 4.9%, הבינלאומי השיג 2.8%, ובנק דיסקונט הציג במחצית תשואה סמלית של 0.2%.
* הנתונים במיליוני שקלים; (בסוגריים - השינוי לעומת אשתקד) ** הנתונים במיליארדי שקלים
למרות תוכניות הקיצוצים וההתייעלות בבנקים בשנה האחרונה, ובראשם תוכנית הקיצוצים המפורסמת בבנק הפועלים, הוצאות השכר של הבנקים גדלו במחצית (למעט בבנק הבינלאומי), וזאת כתוצאה מהוצאות לפרישה מוקדמת, ומדדים גבוהים ששחקו את השכר בשנה שעברה. הוצאות השכר הגדולות ביותר במערכת הבנקאית הם של בנק לאומי, שהוציא על שכר במחצית הראשונה סכום של 1.672 מיליארד שקל, יותר מבנק הפועלים (הגדול בישראל), שהוציא 1.666 מיליארד שקל על שכר - בגלל תוכנית לפרישה מוקדמת בבנק.
איך הוכפלו הרווחים בתוך שנה?
הטענה הרווחת היא שמצב המערכת הבנקאית אמור לשקף את מצבה של הכלכלה, וזאת מכיוון, שמרבית הפעילות במשק אמורה לעבור דרך הצינורות הבנקאיים, וכשאין פעילות במשק גם בבנקים אין פעילות. אם כן, איך קורה שבמשק הישראלי המדמם המערכת הבנקאית מצליחה להכפיל את רווחיה, במקביל לגידול של 84% בהפרשות לחובות מסופקים?
מירון קצפ, מנהל המחלקה הכלכלית בבית ההשקעות מנורה-גאון, אומר כי הגידול ברווחי הבנקים במחצית נבע ממספר סיבות טכניות בלבד, כגון ההבדלים בין "מדד בגין" ל"מדד ידוע" - שהוא גורם מאד משפיע בדו"חות הבנקים. בנוסף לכך, קצפ מזכיר כי השנה שעברה היתה מאד רעה לבנקים, כאשר המרווחים היו מאד נמוכים (הפרשי הריבית בין הלוואות לפקדונות), והבנקים הצליחו במחצית להגדיל אותם.
בנוסף לכך, קצפ מונה את פעולות ההתייעלות המוצלחות של הבנקים, שהחלו להראות תוצאות. "באופן טבעי שיש לך כאלה תוצאות טובות, אז אתה יכול להגדיל את החובות המסופקים. המפקח על הבנקים גם עזר לגידול בהפרשות, בעיקר בגין הכבלים", אומר קצפ.
למחצית הבאה צופה קצפ כי ההפרשות צריכות להישאר באותה רמה. "קשה להעריך איך יהיו המדדים הקרובים, אבל בגדול אנחנו לא צפויים לשינוי משמעותי ברווחי הבנקים", אומר קצפ. "הבנקים ייצבו את תיקי האשראי שלהם, וכולם מחכים ליציאה מהמיתון, ושזה יקרה התוצאות ישתפרו בהתאם".
רוונה סמט, אנליסטית הבנקים של IBI, אומרת כי "הרבעון המקביל היה יוצא דופן במערכת הבנקאות ביחס לשאר הרבעונים ב-2002, אז הכירו בהפסדים ממכשירים פיננסיים ונגזרים, דבר שהוריד את הרווחים בצורה משמעותית, במיוחד בבנק בלאומי ובבינלאומי. גם הפרשי המדד הידוע והבגין הביאו לאפקט חד פעמי על הרווחים. בנוסף לכך, הגידול בהפרשות היו בגלל שתיקי האשראי היו לא טובים. היה גידול בחובות שאינם נושאים הכנסה בכל הבנקים, ובנוסף גם חל גידול בהפרשות, ולכן לא מדובר כאן בהשתפרות בתיקי האשראי, מלבד לאומי ומזרחי, שם היה שיפור משמעותי בתיק".
סמט אומרת, כי ברבעון הבא ניתן לומר שההפרשות יהיו באותה הרמה של הרבעון הראשון השנה, ולא השני, מכיוון שיש שיפור מסויים באיכות התיקים בחלק מהבנקים. "עם זאת", אומרת סמט, "לא נראה את הגידול בהכנסות ממימון כמו שראינו במחצית הנוכחית".
פורסם לראשונה
לפנייה לכתב/ת 
למרות המיתון - גידול של 94% ברווחי הבנקים
מומלצים
