לצאת מהחשכה

קשה לסכם את דו"ח ועדת אור. הוועדה, ששמעה 435 עדים וכלאה אותם בשישה עשר אלף עמודי פרוטוקול, ראויה להתייחסות יותר מעמיקה - אבל אין ספק שהמסקנות הכלליות והאישיות זוכות מטבע הדברים ליתר הבלטה.

מי שחיפש אחריות גורפת על הדרג המדיני - התבדה גם הפעם. מי שציפה למסקנות אישיות חריפות, יכול להתאכזב מרה. אבל מי שראה את עיקר עבודת הוועדה בבירור הנסיבות שהביאו לשלושה עשר הרוגים מבין ערביי ישראל ובהארה רחבה יותר של יחסי יהודים וערבים בתוכה – יצא נשכר.

משטרת ישראל חייבת להפנים את מסקנות הדו"ח מעבר למסקנות האישיות. המסקנות על תפקוד המשטרה, המודיעין שלה, אי טיפוח יחסיה עם מנהיגות ערביי ישראל - מדברות בעד עצמן.

המסקנות האישיות כלפי פרופ' שלמה בן עמי, מדברות על כך שלא יכהן יותר כשר לביטחון פנים. אינני סבור שתפקיד זה מצוי בתחום שאיפותיו... אבל גם אהוד ברק, גם שלמה בן עמי וכל יתר השרים בממשלה שכיהנה בשנת 2000, לא יוכלו למחוק מהרקורד הציבורי שלהם את הסיפור העצוב של אוקטובר.

ראשי הציבור הערבי ידחו בוודאי את מסקנות הדו"ח ויאמרו שהאצבע שמופנית לעברם מופנית בשם "האיזון הקדוש". הם חייבים להפנים שבמעשיהם גרמו נזק של ממש לערביי ישראל והעמיקו את השסע הגדל והולך בינם לבין הציבור היהודי.

כשלנו בטיפול

אבל גם מדינת ישראל כשלה בטיפול בערביי ישראל. מדינה דמוקרטית, הגאה בחירויות שהעניקה לאזרחיה, נהגה ונוהגת באוכלוסיה רחבה של ערביי ישראל באופן מפלה, ולא מגלה שום רגישות לצרכים ולמאוויים שלהם.

יונים וניצים, שמאלנים וימניים, דתיים וחילוניים, צריכים להיות שותפים להשקפה זו. נכון, שהקונפליקט בינינו לבין העולם הערבי והציבור הפלשתינאי מקרין על ערביי ישראל והקשר שלנו עימם. אבל למדינת ישראל אינטרס ברור, כמעט קיומי, לתת לערביי ישראל הזדמנות שווה בתחומי הדיור, התעסוקה, החינוך והבריאות כלשאר חלקי האוכלוסיה.

הדיבור המופקר הנשמע מקצווי המחנה, לפיו "ערביי ישראל אינם נאמנים למדינה", מקורו בתחושה שעליהם להיות ממש כמונו ולחוש כמונו. שעה, שהם קרועים בקונפליקט שמתחולל בין מדינתם לבין עמם. ביעור העשבים השוטים בתוכם תלוי ברמת המודעות שלנו למצבו של האחר והשונה - והנכונות ללכת לקראתו.

העובדה, ששלושה עשר ערבים ישראלים נהרגו, רובם בידי צלפים, בידי כוחות משטרת ישראל, היא עובדה שאסור להתפשר איתה והיא ראויה לליבון סיבותיה ולגינוי האשמים במעשה הנורא. בוודאי שכוחות המשטרה עמדו מול פרובוקציות, חסימת כבישים, יידוי אבנים והבערת צמיגים, אבל טיבה של משטרה נמדד במידת רגישותה להתמודד עם אירועים חמורים כאלה.

שנים פעלתי בקרב ערביי ישראל. יש לי בתוכם חברים טובים שאני שומר עימם קשר של שנים. לעולם לא אשכח את רמת הטינה וההסתייגות מכל קשר איתנו לאחר מאורעות אוקטובר. משהו ברקמה העדינה שמחברת אותנו אליהם נקטע ולא חזר לתיקנו. העלבון והניכור קנו להם שביתה בליבותיהם של הערבים. אכזבה גדולה קיננה עמוק גם בליבם של יהודים.

דו"ח אור חייב להשליך אור על החשיכה והעלטה שפקדה אותנו בשנים האחרונות.