משקיעים? איך לא תהיו פראיירים
משקיעים רבים מקשרים משום מה את המונח השקעה סולידית עם פראייר - בגלל הריבית הנמוכה יחסית; אלא שהמצב משתנה, הריביות גבוהות יחסית, וההשקעה הסולידית נראית כיום מבטיחה מתמיד; מדריך
אף אחד לא אוהב לצאת פראייר. משקיעים רבים מקשרים משום מה את המונח השקעה סולידית עם ריביות נמוכות - ולפיכך, פראייריות. הריביות על חסכונות אמנם ירדו במהלך החודשים האחרונים, אבל אין מה להתלונן - בישראל עדיין אפשר לקבל ריביות גבוהות ומובטחות על חסכונות, בניגוד למגמה העולמית של ריבית נמוכה עד אפסית לחוסכים. עם זאת, זו לא סיבה להסתפק במועט.
באוקטובר אשתקד המשק היה בשפל, אך מצב החוסכים היה טוב ביותר - הבנקים שילמו בתוכניות החיסכון צמודות המדד ריבית של 6% בשנה, ובפקדונות שקליים - 10% בשנה. היום מצב המשק טוב יותר, אך הריבית על החסכונות נמוכה יותר. כמו כן, בשנים האחרונות חלה עלייה גדולה במודעות המשקיעים, ורבים עורכים שופינג ראוי לפני קבלת החלטות השקעה. ובכל זאת - תמיד יש מה לשפר.
יש לי כספים המופקדים זה תקופה ארוכה בריביות נמוכות מהריבית שאוכל להשיג היום. האם כדאי לשבור את התוכניות?
לא בהכרח. צריך לבדוק כל תוכנית לגופה, היות ויש קנס שבירה למי שמוציא את הכסף לפני תום התוכנית. כדאי לבקש מהבנקאי שיחשב כמה כסף יתקבל אם תוציא את הכסף עכשיו, ולהחליט אם הצעד כדאי.
יש לי 100 אלף שקל פנויים, ואני מחפש השקעה סולידית. מהן האפשרויות העומדות בפני?
עליך להגדיר לעצמך מספר דברים, ביניהם מטרת החסכון, טווח הזמן, סוג ההצמדה הרצוי, תשלום ריבית במהלך התקופה או רק בסופה, נזילות (כלומר היכולת למשוך את הכסף ללא קנס במהלך תקופת החסכון) ועוד. רוב הציבור משקיע בתוכניות חסכון ובפקדונות שקליים, אריזות קבועות שמכין הבנק. קיימת גם אפשרות להשקיע ישירות במכשירים סולידיים הנסחרים בבורסה, אותם מנפיקה המדינה. בין האפיקים השקליים בבורסה נמצא אג"ח גילון (הנושאת ריבית משתנה, הנעה כיום סביב רמת ה-7% בשנה), אג"ח שחר (הנושאת ריבית קבועה של כ-8.3% לשנה), מק"מ (מלווה קצר מועד, לתקופה של עד שנה, בריבית קבועה של כ-6.5%).
ניתן גם להשקיע בחיסכון או פיקדון צמוד לדולר או ליורו, אך הריביות על אלה הן כיום אפסיות. כמו כן ניתן להשקיע בקרנות נאמנות שקליות - מנהל ההשקעות של הקרן מתוחכם ומקצועי יותר מהלקוח הפרטי, ויכול להשיג תשואה גבוהה יותר על ההשקעה.
מה ההבדלים העיקריים בין תוכניות חיסכון ופיקדון לבין המכשירים הנסחרים בבורסה?
רוב הציבור מרגיש יותר בטוח עם המוצרים הוותיקים שמציעים הבנקים, בהם הריבית קבועה, מובטחת וידועה מראש - אבל אין לכך סיבה כלכלית. להבדיל מתוכניות חיסכון ופיקדונות בבנק, בהם לא ניתן למשוך את הכסף ללא קנס לפני תום המועד, בבורסה מתקיים מסחר חמישה ימים בשבוע, וכך לחוסך יש נזילות רבה יותר ויכולת להגיב לאירועים.
את המק"מים והאג"ח מנפיקה הממשלה, כך שאפשר לבטוח בהם, ומי שיחזיק בהם עד תום תקופתם יקבל ריבית קבועה, מובטחת וידועה מראש - כמו בבנק. במהלך התקופה, לפי התפתחויות המסחר בבורסה, מחיר המק"מ והאג"ח יכול לעלות או לרדת - אך זהו רווח או הפסד על הנייר בלבד, שכן הוא אינו משפיע על ערך הנייר בתום תקופתו.
איך כדאי לחלק את הכסף?
סמנכ"ל הראל שוקי הון, חגי גלר, מציע להשקיע את רוב הכסף באפיקים שקליים - ולא בצמודי מדד. זאת לאור ההערכה כי האינפלציה השנה תהיה נמוכה, ולכן התשואה של האפיקים הסולידיים צפויה להיות גבוהה מזו של צמודי המדד. הלר אומר כי כדאי להשקיע כ-75% מהתיק באפיקים השקליים, בהם נעות התשואות כיום סביב 8.3%-7% בשנה ברוטו. 25% מהתיק מציע גלר להשקיע באפיק צמוד מדד לטווח של 10-5 שנים, בגלל הריביות הגבוהות יחסית (כ-4.7% כיום).
באפיקים השקליים יש לקחת בחשבון מס של 10%, ובצמודי מדד מס של כ-15%. עם זאת, קיימת שונות בין סדרות שונות בשיעורי המס, וכדאי להתייעץ עם יועץ השקעות.
ריבית הפריים (הריבית הבסיסית) במשק עומדת כיום על 8%. האינפלציה צפויה להיות כ-2.5% בשנה הקרובה. מה משמעות הדבר?
המשמעות היא שהריבית הריאלית במשק (כלומר הריבית בניכוי האינפלציה) עדיין מאוד גבוהה. בפקדון שקלי, למשל, מובטחת ריבית של כ-6% לשנה - אך האינפלציה למעשה מקזזת ממנה, והריבית הריאלית שיקבל החוסך בסוף תקופת הפקדון אינה ידועה. בתוכנית צמודת מדד, לעומת זאת, החוסך אדיש לשינויי הריבית במשק - מעבר לעליית המדד הוא מקבל ריבית של כ-4.5% בשנה, והריבית הריאלית ידועה מראש ומובטחת.
לכן, כיום לא ניתן לדעת אם הריבית המוצעת בפיקדון שקלי טובה יותר מהריבית המוצעת באפיק צמוד מדד. כל חוסך וציפיות האינפלציה שלו. למשקיעים סולידיים אסור לחשוב במונחי אינפלציה צפויה ל-12 החודשים הבאים, אלא במונחי האינפלציה הצפויה בטווח החסכון שבחרו. זאת כדי לחשב את התשואה הריאלית, היות והאינפלציה אינה מתחלקת באופן שווה על פני חודשי השנה.
הבנקים מציעים כיום מגוון רחב של תוכניות. איך אפשר להשוות ביניהן?
כדי להשוות צריך מוצרים זהים, כלומר תוכנית צמודה למדד מול תוכנית צמודה למדד, פיקדון שקלי בריבית קבועה מול פיקדון שקלי בריבית קבועה וכן הלאה. חשוב להשוות לפי בסיס אחיד - הריבית השנתית האפקטיבית. במוצרי ברירה יש להשוות מסלול מול מסלול בתוכנית החלופית.
מה עם מי שמעוניין בחיסכון לשנתיים?
כדאי לשקול חיסכון ל-10 שנים, עם תחנת יציאה אחרי שנתיים. במקרה כזה, החוסך מקבל סוכריה נוספת בלי עלות - האפשרות להמשיך בתום שנתיים בחסכון בריבית שקיבל עד כה. במידה ואחרי שנתיים יוצעו לו ריביות יותר גבוהות באפיקים אחרים הוא יוכל להוציא את הכסף ללא קנס, אבל לרוב יהיו הריביות המוצעות נמוכות יותר.
מה עם השקעה בדולר או ביורו?
הריביות על השקעות במטח כמעט אפסיות כיום. אם הדולר יעלה, הוא ישפיע על מדד המחירים לצרכן, כך שמי שיחסוך באפיק צמוד מדד יקבל פיצוי באמצעות עלייתו. במשך שנים ההשקעות במטח נחשבו נחותות לעומת ההשקעות בשקלים, מה גם שהתנהגות שוק המט"ח תנודתית מאוד.
איך תדעו אם יצאתם פראיירים
אתם לא מקבלים ריבית של 5%-4.7% בשנה בתוכנית חיסכון צמודת מדד לתקופה של שנתיים או חמש שנים.
אתם לא מקבלים ריבית של 6%-5.8% לשנה בפיקדון שקלי בריבית קבועה.
אתם מקבלים ריבית של פריים פחות 1.5% בשנה בפיקדון שקלי בריבית משתנה.
אתם לא מתמקחים על דמי משמרת ני"ע ומורידים את התעריף לכ-0.3% בשנה.
לא הצלחתם להעלות את ריביות הטבלה של הבנקים.
אתם לא משקיעים באמצעות ערוצים ישירים (אינטרנט, מוקד טלפוני) ולכן לא מקבלים הטבה בריבית.
אתם לא מוציאים את הכסף מהסניף אם לא נותנים לך הנחה בריבית.
מומלצים
