המטיילים הישראלים: לא מתרגשים

רותם נחוש בדעתו. ברגע שיוסרו המחסומים ואפשר יהיה לצאת אל העיר האבודה בלב הרי סיירה-נבאדה, הוא יהיה שם. רותם, קיבוצניק המטייל כבר כמה חודשים בדרום-אמריקה, רוצה לקחת למסע הקסום את חברו אורי. לעומתו איתי לא בטוח שהוא רוצה לעשות זאת, ואילו לי אומרת שהיא זקוקה לזמן כדי לעכל את מה שקרה. זיו משוכנע שאין לו מה לחפש שם. מלכתחילה הוא לא תיכנן להגיע אל העיר האבודה, ועכשיו הוא רק משוכנע יותר שלא כדאי לקחת את הסיכון.

חבורת הישראלים הצעירים, רובם קיבוצניקים, יושבת בלב סנטה מרתה, העיר הקרובה ביותר למסלול היציאה לעיר האבודה, ומתכננת את צעדיה. אלה שהחליטו לא לוותר על העיר האבודה מבקשים שלא אציין את שמותיהם, כדי לא להכניס את ההורים בישראל לפאניקה, ובעיקר כדי למנוע לחצים מהמשפחה לשנות את התוכניות.

הם יושבים בפונדק 'וולקאם מרקאבר' ולוגמים מילקשייק אננס צונן. "אני כבר שמונה חודשים בדרום-אמריקה", מספר זיו מקיבוץ גבעת-חיים, "הייתי בצ'ילה, בארגנטינה באקוודור, ועכשיו אני נהנה מקולומביה. זה נכון שאנחנו הרפתקנים, אבל בניגוד למה שחושבים, אנחנו לא מחפשים בכוונה סכנות. כשיש איזור מסוכן, אנחנו מעדיפים לקחת טיסות, ולא ללכת ברגל או לנסוע במכונית".

את הפונדק מנהלת משפחה קולומביאנית. אחד הבנים, לואיס (24), כבר מדבר עברית. "למדתי את השפה מהישראלים. יש כאן כל-כך הרבה, שכל הזמן שומעים עברית," הוא אומר. לואיס לובש חולצה עם הכתובת באנגלית "מרכז הקיבוצים", ומספר כי בהשפעת הישראלים יצא לא מכבר לישראל וגר שבועיים בקיבוץ. על קירות הפונדק כתבו הישראלים חוויות בעברית. "אם חיפשתם אוכל של בית – הגעתם למקום הנכון", כתבו גלעד ושירי.

לואיס מנסה להרגיע. חשוב לו שבישראל יידעו שהמטיילים בטוחים, כי הרי בלי מטיילים ישראלים אין זכות קיום לפונדק שלו. "זה נכון שיש כאן כמה קבוצות גרילה, אבל הם בעיקר רוצים לעשות רעש ולהשיג תשומת-לב לאידיאולוגיה שלהם", הוא אומר, "לפני כמה חודשים נפל מטוס של מטיילים אמריקנים בשטח שלהם והם הרגו אותם, אבל חוץ מזה אני לא זוכר שהיו כאן חטיפות של אנשים. אני בטוח שגם החטופים האלה ישוחררו. יש לי הרגשה טובה".

מול הפונדק של לואיס נמצאת האכסניה 'הוספטריה קאסה פמי - ליירה'. זהו מקום שאהוב במיוחד על הישראלים. גם כאן השאירו הישראלים על הקירות פתקים בעברית. "מלון זה מומלץ בחום", וגם "אל תכניסו זרים לחדר שלכם כדי לשמור על הביטחון שלכם".

סנטה מרתה היא עיירה קטנה וקסומה לחוף הים הקאריבי. זו הנקודה האחרונה ממנה יוצאים למסלול הליכה של חמישה ימים המוביל אל העיר האבודה. החבר'ה צמאים למידע על ההתפתחויות האחרונות הנוגעות לחטיפה, אבל במקביל מסכמים לעצמם: גם בארץ מסוכן. אצלנו יש פיגועים וכאן יש חטיפות. לא מתרגשים.

לא יודעים כלום על החטופים

אזור סיירה-נבאדה נסגר למטיילים מאז החטיפה כדי לאפשר לצבא לערוך חיפושים. מי שמתקרב למחסום נתקל בשוטרים קולומביאנים קשוחים. המקומיים מספרים, כי בעבר היה אפשר לשחד את השוטרים ולעבור את המחסום, אבל הפעם המצב שונה. הרמטכ"ל הקולומביאני בעצמו, וגם הנשיא, מפקחים על מבצע החיפושים, והשוטרים חוששים להסתבך. גם אנחנו נעצרו לשעה קלה כשניסינו לעקוף את המחסום ולהסתנן לאיזור האסור.

עד שייפתח האזור מעבירים הישראלים את הזמן בין דאון-טאון סנטה מרתה ובין החוף הקסום של קטנגה. קטנגה, מרוחקת עשר דקות נסיעה מסנטה מרתה על חוף הים הקאריבי, נחשבת לאיזור המרהיב ביותר בקולומביה. עצי דקל, ערסלים, חול זהוב, אגוזי קוקוס וצלילות מדהימות. עבור ישראלים רבים חוף קטנגה הוא המקבילה הקולומביאנית לחוף גואה  בהודו. במקום הזה, שנראה כמו קצה העולם, אפשר בקלות לאבד את חוש הזמן, לנקות את הראש.

ליד הישראלים מתגודדת קבוצה של תיירים אוסטרלים. דניאל מספר כי היה הראשון לפגוש את דנה ורן, זוג המטיילים הישראלים שהחוטפים השאירו מאחור. "הם היו הרוסים, מבוהלים", הוא מספר, "הם סיפרו לי הכול. זה היה נורא. האם אני פוחד עכשיו? מה פתאום. יש לי עוד כמה ימים לעשות ספארי צלילה, ואחר-כך ברגע שהדבר יתאפשר, אני יוצא לעיר האבודה. אומרים שזה כמו אחד מפלאי העולם, ואני לא הולך להחמיץ את זה".

בינתיים החיפושים נמשכים. אמש הודה באוזניי קצין המשתתף בחיפושים: "אנחנו נמצאים באותו מצב בו היינו ביום הראשון לחטיפה, כלומר אנחנו לא יודעים כלום". אמש חלה התפתחות מסוימת, לאחר שאירגון הגרילה 'פארק' הכחיש כל קשר לחטיפה. בעקבות זאת מיהרו כלי תקשורת בקולומביה לצטט דיווחים מודיעיניים חדשים, לפיהם מי שביצע את החטיפה הוא אירגון גרילה אחר בשם 'אי-אל-אן' (צבא השיחרור הלאומי), הפעיל גם הוא באיזור ואחראי למספר רב של חטיפות. עם זאת, גם אירגון זה לא לקח אחריות לחטיפה ולא יצר קשר עם השלטונות כדי לדרוש כופר או תמורה אחרת.

"זה אירגון קטן ולא מאורגן. ידוע לנו כי יש חילוקי דעות קשים בהנהגה שלו, כיוון שיש כאלה שמתנגדים לשיטות האלימות ואחרים שטוענים כי רק באלימות אפשר לנצח", מסביר לנו קצין מקומי. לדבריו, "במידה רבה עדיף היה שזה יהיה אירגון 'פארק', כי איתם פחות או יותר אנחנו יודעים להתמודד".

בשעת כתיבת שורות אלה ממתינים על חופי קטנגה וסנטה מרתה כמה מאות מטיילים מרחבי העולם. ברגע שיוסרו המחסומים הם, ובהם גם לא מעט ישראלים, יצאו אל ההר בדרך אל העיר האבודה.

ממשלת קולומביה דחתה את בקשת ישראל

גורמים קולומביאניים רשמיים מסרו אתמול, כי ממשלת קולומביה לא תנהל משא-ומתן עם החוטפים על תשלום כופר. משמעות ההחלטה היא שהשלטונות מתכוונים לאתר את בני-הערובה ולנסות לשחרר אותם, או לחלופין לגרום לחוטפים לשחררם.

בכך דחה למעשה נשיא קולומביה את בקשת ישראל להימנע מפעולה צבאית לשיחרור החטופים, אולם הסכים שנציגים ישראלים יהיו שותפים להתייעצויות שבהן יוחלט על פעולה כזו. אתמול (ד') הוזמנו בני משפחות הישראלים החטופים למשרד החוץ בירושלים לצורך תידרוך ועידכון. "לא חידשו לנו דבר", אמרו בתום הפגישה, "אבל אנחנו אופטימיים" (איתמר אייכנר).

בהכנת הידיעה השתתפה שלי פז