בית התפוצות בסכנה
רבות מדובר על הצורך ללמד את ילדינו על מורשת ישראל, אולם המוסד היחידי שעוסק בחיי הקהילות היהודיות בניכר עומד בפני סכנת סגירה
אין לי ספק שהן שרת החינוך והתרבות, לימור לבנת, והן יועציה ועוזריה יסכימו אתי, שאותם 94 ערכים אנציקלופדיים בתחום מורשת ישראל, שהוחלט כי על התלמידים ללמוד ולשנן, אינם המעיין ההיחיד שממנו ירוו ילדינו דעת על עמם ועל מורשתו. גם אם נוסיף לאלה את לימודי "השואה והגבורה", ביקורים ב"יד ושם" וצעדות לאושוויץ, עדיין לא למדנו דבר על חיי היהודים בתפוצותיהם במשך 2,000 שנה, חייהם, יצירתם, תרבותם והווי חייהם.
מרבים אצלנו לדרוש אל המתים ולתאר את ההיסטוריה היהודית כאילו כולה רצופה בפוגרומים, בשמד, בגירושים ובאנטישמיות - ולא היא. ברחבי העולם היו קהילות שקיימו חיים מלאים, תוססים, יצירתיים. היו בהם עובדי אדמה, סוחרים, צורפים, יורדי ים, אנשי מדע, פילוסופים, משוררים, אומנים, סופרים, אנשי חוכמה ודעת. היו תנועות פועלים, הייתה תנועה יהודית גדולה, סוציאליסטית, דוברת אידיש, גדולה מהציונות (תנועת הבונד), היו בתי ספר בעברית, הייתה תנועת השכלה.
את כל אלה בית הספר אינו יכול ללמד ישירות, אך יש מוסד אחד ויחיד שמספק את כל הידע הזה, לא בדרך שינון אלא באופן חווייתי, תוך מראה עיניים ומשמע אוזן. למוסד הזה קוראים "בית התפוצות", והוא מוסד רב-מוצגים ורב-אינפורמציה, שמשום מה כל המטיפים להכרת העם היהודי ומורשתו וכן כל בעלי המניות של מוסד חשוב זה החליטו לחסלו. הסוכנות היהודית, הקונגרס היהודי העולמי, אוניברסיטת תל-אביב ומשרד החינוך מתנערים מאחריות, עיריית תל-אביב משום מה הסתלקה זה כבר ממחויבותה.
בראש השנה יתפללו עמך ישראל וירימו קול: "...לתקוע בשופר גדול לחרותנו ישא נס לקבץ גלויותינו וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ. ברוך אתה ה' מקבץ נידחי עמו ישראל...". סוף דבר: קמה התנועה הציונית החילונית ועזרה לקדוש ברוך הוא לקבץ נידחי ישראל בארץ ישראל. אך מה יודעים אנו אלה על אלה? מה יודע הישראלי בן הארץ על קהילת יהודי תימן וקהילת יהודי בבל ויהודי פרס וגרוזיה וכורדיסטן, ופורטוגל ומצרים, לוב וארגנטינה ופרו ושאר מקומות בהם לא היו פוגרומים ולא הייתה שואה?
ואף במזרח אירופה, שעה שמבכים את ששת המיליונים, מה ידוע לעולי הרגל מלבד על חצרות חסידים וישיבות ליטאיות? אילו סופרים ויוצרים מוכרים להם? י.ל. פרץ, שלום אש, אפוטשו, גנסין, מנדלה מוכר ספרים, דובנוב, גרץ, קפקא והרשימה עוד ארוכה. מי מכיר, מי יודע?
כל אלה לא נלמדים בחינוך פורמלי, אך ביקור כיתתי אחד ועוד אחד בבית התפוצות מעורר סקרנות בקרב הורים וילדיהם, שמכינים עבודות על שורשיהם ואוספים אגדות וסיפורים מהבית – והדעת מתרבה ומתרחבת.
אלא שלאוניברסיטת תל-אביב יש חובות, הסוכנות עסוקה במאמץ לתור אחרי יהודים וספק-יהודים ולהביאם לכאן, וכן הלאה וכן הלאה – וכסף, אומרים, אין. האמנם אין כסף?
ברשות "ועידת התביעות", שהשיגה מיליארדי דולרים כפיצויים ליהודים באירופה, יש כסף רב. את חלקו הגדול צריך לחלק ליורשי הקורבנות, אך עדיין נשאר הרבה מאוד. האין זה תפקידה להשקיע כסף זה בהרחבת תודעת העבר היהודי לתפוצותיו והקניית מורשתו?
האמנם מוצדק לסגור מוסד לאומי חשוב זה בנימוק של אין כסף כאשר יש כסף?
אני מקווה ומאמינה שנשיא המדינה, משה קצב, שער למתרחש ולבו פתוח לנושא זה, יכנס את כל הנוגעים בדבר כדי להציל מוסד חשוב זה, להרחיב את פעילותו ולפרסמו בכל תפוצות ישראל, ותוסר חרפת הסגירה מעליו.
מומלצים
