5,000 איש חגגו בסיני

אלפי ישראלים החליטו לוותר השנה על ארוחת החג המסורתית אצל הדודה ועל הגפילטע-פיש, ולהמיר אותם בחופש ישן-חדש: 5,000 איש חגגו את ראש השנה דווקא בחושות, בביקתות ובמלונות המפוארים שלחופי סיני. למצרים, שחגגו את ראש השנה לפני שנה ושנתיים עם חופים מיותמים ותנועה דלילה עד אפסית של מטיילים מישראל, חזר השנה הצבע ללחיים. אחרי שלוש שנים נשבר הקרח, היחסים הופשרו, והרומן הישן בין הישראלים לבין המארחים מהחופים הקסומים חזר לפרוח.

לא האינתיפאדה וגם לא האזהרות של המטה ללוחמה בטרור הפחידו את המטיילים הישראלים שחיפשו את השקט, החופש והדיל המשתלם בחופי סיני הכחולים. המוני הנופשים - מצעירים לפני ואחרי צבא ועד משפחות שלמות - הוכיחו כי אפשר להדחיק את הפחד בתנאי שמצאת חופשה במחיר מציאה.

שלוש שנים, כאמור, לקח לתייר הישראלי לרוקן את מצבורי הכעס על המצרים והנשיא מובארק ולשוב אל חופי הים המרהיבים, הנוף הפתוח, השקט, המארחים הבדואים החביבים והגעגועים לפעם. למקום שהזמן עצר בו מלכת.

אבל סיני היא כבר לא מה שהיתה פעם. מי שלא ביקר בה בשלוש השנים האחרונות יופתע מהשינויים הרבים שהתחוללו בחצי האי. עוצמת הבנייה לאורך החופים הצליחה לקלקל משהו מהנוף הבתולי אם כי המצרים (בניגוד לישראלים) אינם בונים לגובה, כדי שלא לפגוע בתבנית הנוף המיוחד. ולמרות הבנייה, ולמרות האזהרות, הישראלים עדיין לא משתחררים מכבליו של חצי-האי הקסום.

אוהבים לצום בסיני

"ראש השנה הוא חג משפחתי ולכן לא יוצאים המונים לסיני", סיפר חי. "יחד עם זאת, ישנה מגמה של גידול משמעותי במספר הישראלים שנוסעים לסיני. אם בשנים הרעות של האינתיפאדה עברו כ-400 אלף ישראלים בשנה, הרי רק בשמונת החודשים האחרונים יצאו ונכנסו כ-470 אלף מטיילים ישראלים. התקופה העמוסה ביותר תהיה ביום הכיפורים, כי הישראלים מאוד אוהבים לצום בסיני. שמעתי גם מעברו השני של הגבול שכל בתי המלון מלאים בכל תקופת החגים".

הישראלים לא פוחדים לנסוע לסיני?

"יש אזהרות של משרד החוץ והמטה ללוחמה בטרור. מזכירים אותן לפני תקופת החגים, וכנראה שזה לא ממש עוזר. אם היית מבקש מהמטה ללוחמה בטרור לקבל פתק איפה כן בטוח בישראל, לא בטוח שהיית מקבל".

הישראלים חששו רק עד הרגע שהגיעו לגבול המצרי. אחר-כך התחלפה תחושת הפחד באווירת החופש השקטה. המצרים, בכל אופן, התייחסו כנראה לחששות של המטה ללוחמה בטרור הרבה יותר ברצינות מהנופשים הישראלים. וכך נתקלו המטיילים הישראלים בבדיקות ביטחוניות שלא היו מוכרות במקום בשנים האחרונות.

בכניסה לבתי המלון נבדקו חפציהם של כל האורחים. המוניות נבדקו גם הן במכשיר לגילוי חומר נפץ וחבלה. בשעות הלילה סיירו אנשי ביטחון מטעם בתי המלון לאורך החופים כדי לשמור על ביטחונם של הישראלים. גם בחופים הזולים, שאליהם נוהרים הצעירים למצוא חושה בעשרה שקלים ללילה, נראו שוטרים מפטרלים בשעות הלילה. תחושה מוזרה בסיני, אך מוכרת לישראלים.

הפחד נשאר מאחורי הגבול

באוקטובר 2000 פירסם המטה ללוחמה בטרור המלצה לתיירים ישראלים להימנע מביקור במדינות ערב ובמדינות מוסלמיות, כולל ירדן ומצרים, "בדגש מיוחד על סיני". באפריל וביולי השנה חזר המטה ופירסם את אזהרתו שוב.

גורמים במטה הסבירו, כי אין התראות ממוקדות על פיגועים בסיני, אולם "קיימות הערכות כי זהו יעד עם פוטנציאל גבוה לפיגועים. הגבולות היבשתיים והימיים פרוצים בגלל הסכמי השלום ואין נוכחות צבאית גדולה", הסבירו הגורמים, אבל הודו כי "אף אחד לא מקשיב לאזהרות האלה. רוב הישראלים מודעים לאזהרות אבל לא מתרגשים מהן, ואנחנו בהחלט מוטרדים מכך".

הישראלים, כאמור, לא ממש נלחצים מפרסומים על התראות לפיגועים, בטח לא במדינה שבה בכל יום קיימות עשרות התראות ממוקדות יותר ופחות על פיגועים באוטובוסים, בבתי-קפה וברחובות הערים. "אני פוחדת רק מאלוהים," אומרת שוש רוטמן, תושבת ערד שהגיעה לסיני עם כל המשפחה. "אנחנו שוכחים הכל כשאנחנו מגיעים לאוויר הנקי ולחופי הים היפים. יש פה דווקא תחושה של אריכות ימים. יכול להיות שרוצים להפחיד אותנו, אבל אנחנו מרגישים ממש טוב".

קובי, תושב מרכז הארץ: "אני לא מבין למה מפרסמים את כל האזהרות האלה. בארץ לא פחות בטוח, ואף-אחד לא מזהיר אותנו לא לטייל בישראל".

אבי מזרחי, בן 29 מירושלים, הגיע לחופש בחוף טרבין המוכר כל-כך לישראלים, וגם הוא לא ממש התרגש מההתראות לפיגועים. "לפני האינתיפאדה הגעתי לכאן הרבה, ועכשיו זה נראה לי מתאים לחזור לסיני. תראה, כולם אומרים שמסוכן בסיני, אבל אני חי בירושלים ושם הרבה יותר מסוכן. חוץ מזה, המחירים כאן ממש זולים ואתה מרגיש ממש מיליונר".

הדס גלם, בת 24 מאריאל, הגיעה לבדה לחופש בחוף טרבין. "היו חששות", היא אומרת, אבל אחרי שעברתי את הגבול הפחד עבר".

חוזרים לאט לאט

מוחמד, העובד במלון מריוט שבטאבה, הגיע לסיני מקהיר לפני שלושה חודשים בעקבות חידוש היחסים בין התיירים הישראלים לסיני. "אנחנו אוהבים מאוד את הישראלים, ואני חושב שגם הם מאוד נהנים מהחופש כאן," הוא אמר. שלוש שנים לא היתה כאן תיירות בגלל האינתיפאדה, אבל עכשיו זה השתנה.

"אנחנו סבלנו פעמיים: פעם אחת כי לא היו תיירים ישראלים בגלל האינתיפאדה, ופעם שנייה כי התיירים הבריטים לא הגיעו לכאן בגלל המלחמה בעיראק".

איברהים אל-מאשי, בעל חושות ומסעדת מונדיאל בחוף טרבין, חייך בסוף-השבוע האחרון. "בשנתיים וחצי האחרונות לא היה כאן כלום," הוא סיפר. "לאט לאט הישראלים התחילו לחזור ואנחנו מאוד שמחים".

לישראלים יש ממה לחשוש מטיול בסיני?

"אין ממה לפחד כאן. אנחנו חיים ומתפרנסים מהישראלים. אנחנו מתנהגים יפה ולא ניתן לאף-אחד להרגיש כאן בפחד. עכשיו הגיעו הישראלים, קיבלנו אותם בברכת שנה טובה, שרנו עם דרבוקות ואינשאללה הכל יהיה בסדר. אני יודע שהרבה ישראלים חושבים שמסוכן כאן, אבל אחרי שהם מגיעים לסיני הם רק רוצים לחזור".

גם במשרדי הנסיעות והתיירות מספרים על התעוררות גדולה בחופשות הישראלים בסיני. אתי גוילי, מנכ"ל סוכנות הנסיעות צבר, אומרת כי זהו ראש השנה הראשון מאז תחילת האינתיפאדה שבו נרשמה תנועה גדולה של יציאת ישראלים לסיני. "אין ספק שזה ראש השנה הטוב ביותר לתיירות", אמרה גוילי. "זה התחיל מפסח ושבועות ורק הלך וגדל. החלופה של סיני זאת אילת, אבל אילת יקרה פי שניים מסיני".

הישראלים לא פוחדים לנסוע בגלל האזהרות?

"אני מכירה את סיני, ויש לסיני את הקסם והאפיל שלה, וגם המחיר אטרקטיבי. מי יכול להתחרות בזה? הרבה אנשים אוהבים את המקום, בתי המלון, החושות, השווקים. במחיר של חדר במלון מפואר עם חצי פנסיון אתה לא מקבל אפילו צימר מצ'וקמק בצפון".

גם חיה ברק, מנהלת השיווק של חברת ארקיע סבורה, שהחג הזה היה בעיקר סיני: "הישראלים חזרו לסיני," היא קובעת. "לאחר פירסום האזהרות שלא לבקר היו כמה ימים של ביטולים, זה עצר קצת את הסחף, אבל הישראלים חזרו.

"לפני פסח האחרון סיני לא היתה קיימת. בתי המלון בסיני אפילו לא הופיעו אצלנו במחשבים. מי שהגיע עד אז לסיני היו פריקים וצוללנים. עכשיו זה אחרת. לדעתי, מה שיניע בסוף את השלום הם גלגלי הכלכלה והתיירות ולא רק הפוליטיקה והמדינאים".