שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    אולמרט: אל תגידו לי שאני מנותק
    אהוד אולמרט, שר התמ"ת והתקשורת והאחראי על מינהל מקרקעי ישראל, לא מבין מה בוכים כאן כל הזמן, בזמן שהוא מסתכל מסביב ורואה בניינים, גשרים, מנהרות ומפעלי תעשייה מתקדמים. בראיון מיוחד לחג הוא מבטיח להמשיך להתעמת עם היועצים והרגולטורים למיניהם, מפרט איך הוא היה מקצץ אחרת בתקציב המדינה ומסביר למה שרי אריסון טעתה

    במשך שנים, כראש העיר ירושלים, היה אהוד אולמרט קם כל בוקר בחמש, רץ 12 ק"מ ברחובות העיר השוממים, ותוך כדי כך בודק את הכיכרות, הניקיון, הגינון. בשנה האחרונה נאסר עליו מטעמי ביטחון לרוץ ברחובות. זה לא אומר שהוא הפסיק לרוץ. להפך, סדר היום המטורף שלו, שמתחיל בחמש בבוקר ונגמר בחצות, נראה כמו מרתון של להטוטן המחליף מדי רגע כובע - רגע שר התקשורת, לאחר מכן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, באמצע יו"ר מינהל מקרקעי ישראל. הוא אחראי על המעסיקים (התעשיינים), על המועסקים (התעסוקה), על ענף התקשורת ועל קרקעות המדינה.

     

    מי שרצה להיות שר האוצר, מצא עצמו כפיצוי עם מספר שיא של תיקים שהופכים אותו לכאורה לשר החזק ביותר. ההחלטות שבסמכותו, כמו שיעור הפיצוי לחקלאים עבור אדמותיהם, או ההחלטה על הפשרת קרקעות משפחת דנקנר בתעשיות המלח בעתלית לבניית אלפי יחידות דיור, שוות מיליארדי שקלים.

     

    אולמרט, שענווה היא לא מתכונותיו הבולטות, התגלה כמי שלא מהסס להתעמת. על היועץ המשפטי לממשלה הוא אמר כי הוא חורג מסמכויותיו כשהודיע כי לא יוכל להגן בבג"ץ על החלטת אולמרט בעניין הפיצוי לחקלאים. לממונה על ההגבלים העסקיים במשרדו סירב לחתום על צו שמסדיר את משך הבלעדיות לחנויות בקניונים, כי חשב שיש להכניס שינויים בהחלטה, ובכלל הוא חושב שאת ההחלטות יש להפקיע מידי היועצים והרגולטורים לטובת נבחרי הציבור - השרים.

     

    הוא בטוח שאחרי כל שנותיו בממשלה ובכנסת, יש לו הכישורים ללהטט בין כל תפקידיו. אני את שלב ההכנה כבר עברתי, הוא אומר. למרות שהוא השר האחראי שרואה מקרוב את בעיות התעסוקה ואת המשבר בתעשייה, הוא אופטימי.

     

    הצלחנו, בין כל ענייניו של אולמרט ולאחר מלאכת תיאום אינסופית ודחיות אין-ספור, להשחיל ראיון איתו לרגל החג.

     

    אנחנו בתחילתה של שנה חדשה ובציבור יש תחושה כבדה לגבי העתיד הכלכלי.

     

    אולמרט: "הגיע הזמן להפסיק את אורגיית הנבואות האפוקליפטיות על חורבן ישראל. איזה קשקוש. אולי זה יישמע חריג, אבל מעולם לא היו לנו יותר כלים
    להתמודד בצורה יעילה עם משבר לאומי כפי שיש לנו עכשיו. מה הפינוק הנחנחי הזה? לפני 40 שנה היה יותר קל במדינה? היום הגענו לעוצמה כלכלית-לאומית-בטחונית שלא היתה כדוגמתה בתולדותינו. אני כל הזמן רואה איזה יללה של רחמים עצמיים בציבור. זה לא שאני אומר שקל כאן, אבל לדבר בהגזמה על חורבן ישראל, על סמך מה? ומדוע? יתרה מזאת, יכול להיות שהתהליך עוד ייקח זמן, אפילו זמן רב, אבל אין לי ספק שישראל צועדת לקראת עתיד מזהיר. יש לנו כשרונות אדירים, יש לנו כושר יזמי, תושיה ויכולת המצאה שאין כמותם בשום מדינה בעולם. אילו רק היה לנו את העצבים והשקט הנפשי, לא היה גבול להישגים שלנו".

     

    אולי אתה מנותק מהשטח. יש מובטלים, יש רעבים.

     

    "שלא ימכרו לי שאני מנותק. בתוך עמי אני חי יותר מכל מגלגלי העיניים למיניהם. אני בשוק, אני במגרש הכדורגל, ברחובות וגם בשדה התעופה. מדינה שאין לה ואין בה ממה להתקיים לא מגיעה לנתון של מספר היוצאים לחו"ל הקיץ, בשיעור הגבוה בעולם. אני יודע מה זה מצוקה, עסקים קטנים שנסגרו ומשפחות שפשטו את הרגל, ואני בהחלט מעורב בניסיון היומיומי לסייע להם, אם לאמהות החד-הוריות, שהקדשתי ימים ולילות למצוא פתרון למצוקתן באמצעות היותי השר המופקד על שירות התעסוקה, ואם לעסקים קטנים שבתור שר התמ"ס אני מסייע להם. אין ספק שהמצוקה כעת גדולה מבעבר, אבל להפוך את זה לחזות הכול? כאילו זה כל קיומנו, זו הגזמה שהדעת לא סובלת אותה. אני מסתובב ברחובות ואני רואה לנגד עיני בניינים שצומחים, כיכרות מגוננות, גשרים, מנהרות ומפעלי תעשייה מודל המאה ה-21, ואני אומר לעצמי: איזו גאווה. ומה אני שומע סביבי? רק בכי, יללות ותלונות, בעיקר מהתקשורת".

     

    אפילו שרי אריסון, שכסף לא חסר לה, עזבה את הארץ.

     

    "שרי היא לא משקיע שעזב את הארץ, היות שההשקעות שלה נשארות בישראל. ההגדרה הנכונה היא שהיא דיירת שעזבה. כשאהיה במיאמי בחודש דצמבר הקרוב אני מתכוון להיפגש עימה. אני אהיה שם לצורך מכירה פומבית של פסלי האריות, כשהתמורה קודש לילדי ירושלים (פרויקט שיזם בהיותו ראש עיריית ירושלים. 160 פסלי אריות שהוצבו ברחבי העיר נאספו ויימכרו במכירה פומבית בארבע ערים בארה"ב – נ.ז. ע.פ.). אני אנסה לשכנע אותה שמקומה בארץ. אך אחד לא מתחייב לה שבארה"ב התקשורת לא תיטפל אליה, ומה היא תעשה אז? תברח לזימבבואה? אני לא יודע מה העצות שאריסון קיבלה, אבל העובדה היא שיש בארץ די הרבה עשירים שנשארים. אני דוחה את הטענות שאנחנו חברה לא מפרגנת. אנחנו חברה שקולטת באהבה אנשים מכל קצות העולם, אנחנו מעניקים להם חום וסימפטיה ששום חברה אחרת לא נותנת למהגרים. לפעמים מרוב אהבה אנחנו קצת חונקים, אבל עדיין זה בכל זאת אהבה".

     

    למרות שאתה נחשב פוליטיקאי ותיק בעל ניסיון והשפעה, נראה שאגף התקציבים, או לחלופין היועץ המשפטי לממשלה, מצליחים לשים לך מקל בגלגלים.

     

    "אין לי עניין לקיים ריב פומבי עם אגף התקציבים, עם כל הכבוד, הם אינם פרטנר לריב וגם לא מי שעומד בראשם (ראש אגף התקציבים, אורי יוגב – נ.ז., ע.פ). הממשלה קיבלה החלטות, ואת המדיניות נשפוט על-פי ההחלטות הללו. זה נכון שלפעמים יש חסמים בירוקרטיים, אבל עם כל התנגדות אגף התקציבים והתערבותו של היועץ המשפטי לממשלה, מפעל קוקה-קולה, למשל, יעבור לאשקלון בתמיכתי, גם אם הביצוע יתעכב בעוד כמה שבועות. אין עילה משפטית גם ליועץ המשפטי לבטל את האישור להעתקת המפעל".

     

    המענק הממשלתי הנדיב שיינתן לקוקה-קולה תמורת הזזת מפעלה מבני-ברק לאשקלון זכה לביקורת קשה לא רק מהאוצר. גם הציבור הגיב בשלילה.

     

    "אין פלא שהציבור כועס, מכיוון שהוא מוזן בנתונים לא נכונים ויש לו רושם מוטעה: מדובר במענק של 12.5 מיליון דולר, על השקעה בסך 100 מיליון דולר שתבצע קוקה-קולה באשקלון. נתון נוסף שכדאי לזכור הוא שלחברה ניתנה הבטחה שלטונית בזמנה של דליה איציק, שרת התמ"ס היוצאת, לסיוע במעבר לדרום. נכון שהוא ניתן על מעבר לקרית-גת, אבל האם קרית-גת זה הנגב ואשקלון זה צפון הארץ?

     

    "אמרו שיש לי מניעים פוליטיים בתמיכה באשקלון. שטויות. בקרית-גת אין קהל בוחרים? אבל באשקלון האבטלה הגיעה לשיא של 13%, וקוקה-קולה תוסיף 550 מקומות עבודה בשכר מעל המינימום. השיקול שעומד מול עיני הוא שאנחנו בתקופה של התפוררות חברתית בגלל משבר תעסוקה, ותפקידי למצוא לכך פתרון. תוקפים את העובדה שקוקה-קולה היא מפעל מבוסס ועשיר, אבל כעת אף אחד לא יוכל להגיד שניתן מענק ממשלתי לנוכלים שיבואו לעיירת פיתוח לשנתיים, יסגרו את המפעל וייקחו את הכסף. כל הסיכויים הם שהמפעל ישמש בסיס שסביבו יצוצו עוד מפעלים ושירותים".

     

    אבל המענק הענק, של 60 מיליון שקל, יבוא על חשבון מפעלים אחרים, אולי קטנים יותר ואולי כאלה שזקוקים יותר לסיוע.

     

    "אם האוצר היה מקיים התחייבות שסוכמה ביני לבין אורי יוגב, שלפיה יקצו לי תקציב לסיוע למפעלים משיקולי תעסוקה, לא היתה לי בעיה לממן את הסיוע הזה מהתקציב המיוחד ולא על חשבון תקציב מרכז ההשקעות. האוצר גם לא מקיים התחייבויות וגם מטיף מוסר כקוזק הנגזל. זה כבר יותר מדי".

     

    למרות הסיכומים שהושגו בינך לבין שר האוצר, בתקציב החדש קוצץ תקציב המדען הראשי לסיוע לתעשיות ההיי-טק.

     

    "יכולתי כמובן למלא את דפי העיתון בביטויים עסיסיים על הבטחות שהופרו עם האוצר ועל סיכומים שלא כובדו, אך מה זה יועיל? נקודת המוצא שלי היא ששר האוצר עושה כמיטב יכולתו, ואם הוא לא עושה יותר, אולי איננו יכול. אם אני הייתי שר האוצר, לא רק שלא הייתי מקצץ בתקציב המדען, הייתי מעניק לו מיליארד שקל לסיוע לתעשיית המו"פ, מתוך ידיעה שזה יניב 15 מיליארד דולר יצוא.

     

    "טענו כלפי כאילו אני שייך לאותם שרים נרגנים הנלחמים נגד הקיצוץ בתקציבי משרדיהם. אני לא נלחמתי על קיצוץ בפונקציות במשרד, אבל נלחמתי על קיצוץ בכלים מעודדי יצוא. איך אפשר לדבר ברצינות על צמיחה ולא להבין שבלי מתן דלק למנועי הצמיחה כלום לא ימריא. נישאר רק עם הקיצוצים. אני לא מתכוון להשקיע אנרגיות על התכתשויות עם האוצר. אני מעדיף להשקיע מחשבה יצירתית באיך להביא עוד תקציבים ממקורות חדשים, אולי גיוס משוק הכספים הישראלי, מקרנות פנסיה והון סיכון ובאמצעות הנפקת אג"ח בחו"ל.

     

    "אני לא אשקוט עד שלא אמצא מקורות נוספים למדען. אין מדינה בעולם שלא רוצה הסכם שיתוף פעולה מדעי איתנו, למרות הטרור והמצב. מסתבר שאיפה שיש לנו מה למכור, שום פוליטיקה לא מפריעה. הייתי בקנקון במקסיקו, בוועידת הסחר. נדהמתי: שרים של מדינות חשובות ניגשו אלי וביקשו הסכמי שיתוף פעולה איתנו".

     

    מה היית עושה בשונה מכפי שעשה האוצר בתקציב החדש?

     

    "אם הייתי שר האוצר, הייתי מקצץ יותר. השאלה היא איפה. כמעט אין בתקציב מחוללי צמיחה. זה נובע מהרצון של האוצר ללכת בדרך הקלה של הקיצוצים, שהיא שיטת הקיצוץ הרוחבי, במקום לקצץ על בסיס סדרי עדיפות, מה שמחייב לעשות הבחנות בין סעיפי התקציב השונים, מה שמצריך יותר מאמץ. בתקציב הביטחון, למשל, לא הייתי מרשה לנגוע בתעשיות הבטחוניות, כי פה יש לא רק פגיעה בצרכים מיידיים של המדינה אלא גם בתשתיות. כך גם במשרדים אחרים.

     

    "אם מישהו רוצה לבטל את המחוזות במשרד התמ"ס, שיבושם לו, גם אם זה יפגע בשירות לאזרח, אבל כשפוגעים במדען הראשי ובמרכז ההשקעות, זה לירות לעצמנו ברגל. מצד אחד רוצים יצוא וגידול בייצור, מצד שני חוסמים את זה בתקציב. אני בעד הרפורמות בתקציב והשינויים המבניים, אבל אני מאמין שאת הקיצוצים ניתן היה לעשות עם יותר לב ופחות דוגמטיות, וזה לא נעשה כך לצערי. אפשר היה להיות יותר רגישים חברתית. תמהתי כיצד האוצר מתלונן על הממשלה שהיא מקצצת קיצוץ נוסף בקיצבאות הביטוח הלאומי, ובה בעת הוא זה שמביא את ההצעה המפורטת להצבעה בממשלה. אם זה כל-כך רע, למה העליתם זאת בממשלה ואפשרתם לשרים להצביע?

     

    "אני מאוד בעד תשתיות. זה נשמע נהדר שאנחנו מקצים 20 מיליארד שקל לתשתיות. ביקשתי משר האוצר נייר המפרט אילו פרויקטים בוצעו השנה מעבר לפרויקטים רב-שנתיים. עד היום לא הצלחתי לקבל נייר כזה".

     

    אילו שינויים נוספים היית מבצע לצד התקציב?

     

    "הייתי משנה את כללי המשחק של המנגנון הציבורי כדי להגמישו ובעיקר לצמצם את ממדי מעורבותם של הפקידים בנושאים הקשורים בקביעת מדיניות. אני יודע שדעתי בנושא לא זוכה לפופולריות מצד התקשורת. בכל פעם שיהיה לי ויכוח עם היועץ המשפטי לממשלה או עם רגולטור אחר, לא חשוב על מה, באופן אוטומטי תתארגן מקהלה של מטיפי מוסר שתצא נגדי בנושא. יחד עם זה, אין בכוונתי להרפות מהנושא. יועצים משפטיים לא ינהלו את המדינה ורגולטורים מקרב פקידות ממשלתית לא יכתיבו כיצד תתנהל מדיניות הממשלה, לא בתחום התקשורת, לא בקרקעות המדינה ולא בתעשייה, לפחות לא בתחומים שאני מופקד עליהם. רגולטורים צריכים לייעץ, אבל ההחלטה צריכה להיעשות על-ידי השר הממונה".

     

    הרבה בעלי אינטרסים והרבה כסף קשורים בהחלטות שאתה מקבל, כמו למשל גורל קרקעות משפחת דנקנר בעתלית והפיצוי לאדמות החקלאים. איך נעשה תהליך קבלת ההחלטות, לנוכח הלחצים המופעלים עליך?

     

    "בכל הנושאים שאני עוסק בהם, מגוון האינטרסים כל-כך גדול, שמה שלא אחליט - אין סיכוי שזה לא יהיה כרוך בריב עם אחד הצדדים, גם אם אקבל החלטה בעניין מסוים וגם אם לא אקבל. זה מצב אידיאלי, כי אני יכול לקבל את ההחלטה הנכונה. כשאתה מנהל כמה משרדים במקביל - תקשורת, תעשייה, תעסוקה ומינהל מקרקעי ישראל - אתה נאלץ לקבל עשרות החלטות ביום. למזלי, אין לי זמן להתייסר, והחוכמה היא להקים צוותים מקצועיים לכל נושא. בתחום הביצוע, עם כל הכבוד לשרי הממשלה, הייתי שר הבריאות שהניח את היסודות לרפורמה הכי מורכבת, עשר שנים הייתי ראש עיר מורכבת, כ-30 שנה אני ח"כ. אני את שלב ההכנה לתפקידים הנוכחיים כבר עברתי".

     

    אתה רוצה להיות ראש הממשלה?

     

    "הדבר שאני באמת הכי רוצה זה להיות מאמן כדורגל, אם רק מישהו היה נותן לי".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אולמרט: אל תגידו לי שאני מנותק"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: משרד דוברות האוצר
    אולמרט. "מכל החלטה מישהו נפגע"
    צילום: משרד דוברות האוצר
    מומלצים