בתי החולים במדינה יחויבו בקרוב להעביר ביניהם מידע לגבי ילדים נפגעי אלימות במשפחה. שר הבריאות, דני נוה, הורה על חלוקת מידע על אשפוזים של חסרי-ישע כדי שבתי החולים יוכלו לגלות מקרים של פגיעה בהם, התעללות פיזית, התעללות מינית או הזנחה.
במסגרת הנוהל אותו הפיץ משרד הבריאות, על הצוות הרפואי בבית החולים, ובמיוחד צוותי חדרי המיון, לבדוק היסטוריה של פניות למיון או לאשפוז
בבתי חולים אחרים באזור, בכל מקרה שבו מתעורר חשד כלשהו לאפשרות שמקור הפגיעה בקטין הוא אלימות במשפחה או התעללות מכל סוג שהיא.
מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר בועז לב, אמר כי "תופעת האלימות מאופיינת בהישנות ובהחמרה לאורך זמן, ובניסיון להסתיר אותה מהסביבה. במסגרת ניסיונות ההסתרה של הורים מכים או מתעללים, הם פונים לא פעם לבתי חולים שונים באזור מגוריהם, כדי שלא ניתן יהיה לגלות את ההיסטוריה הרפואית של הילד".
במשרד הבריאות אומרים כי מדובר בצעד ראשון בלבד, וכי בעתיד הקרוב תוקם רשת ממוחשבת בין בתי החולים, שתאפשר גישה מהירה וזמינה לתיקו הרפואי של כל קטין או חסר-ישע, שטופל בחדר מיון, או אושפז במחלקות בית חולים כלשהו.
השר נוה אמר כי "בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה קשה ההולכת ומתפשטת של אלימות כלפי ילדים. קשה להעלות על הדעת דבר נורא יותר מילד תמים הנפגע במקום בו הוא מצפה להיות מוגן ביותר, ביתו שלו. אסור לנו להסכים לקבל תופעות קשות של אלימות כלפי חסרי-ישע".
איך זה יעבוד?
במקרים בהם היו אשפוזים קודמים, ובמיוחד על רקע של טראומה או סיבת אשפוז אחרת הרלוונטית לביסוס החשד לאלימות, יהיה על בית החולים לערוך בדיקה יסודית של הנפגע - קלינית-רפואית ופסיכוסוציאלית ולשקול השהיית הנפגע בבית החולים למשך 24 שעות לצורך בירור.
על סמך ממצאי הבדיקה, העובד הסוציאלי של בית החולים, בשיתוף עם הצוות, יחליט בדבר המשך הטיפול והעברתו לרשויות החוק המוסמכות.
בנוגע לנשים מוכות, מאחר ומדובר בנשים בוגרות שאינן נחשבות לחסרות ישע, הוראת חוזר משרד הבריאות מאפשרת, אך לא מחייבת, פנייה לקבלת המידע. עם זאת, לפי ההוראה, על-פי שיקול הדעת המקצועי, ובמקרים בהם נדרשת הערכת רמת המסוכנות בה נתונה האשה, ניתן ומומלץ לפעול כפי שנעשה במקרים של ילדים.
