פרוייקט מיוחד: 7 החלטות אבודות
מחנות הפליטים בשטחים היו מתחסלים, הנגב היה משגשג, רבבות ישראלים היו מאיישים את מקצועות הבנייה והסיעוד, ומצוקת המים היתה נעלמת; אלא שהקריאה לפתרון בעיית הפליטים זכתה להתעלמות, רעיון תעלת הימים נגנז, ההצעה לאסור יבוא עובדים זרים נדחתה, ומפעל ההתפלה הארצי נתקל בהתנגדות; 7 החלטות אבודות, שאילו התקבלו ויושמו היו משנות את פני המציאות הכלכלית והחברתית בישראל של שנות ה-2000; פרויקט מיוחד
בחיי כל מדינה, במיוחד בשלבי הקמתה וביסוסה, מזדקרות כמה החלטות גדולות שלא התקבלו - נקרא להן החלטות אבודות" - ושיכלו לחולל מציאות אחרת. הן יוצרות כעין היסטוריה כלכלית חלופית, אלטרנטיבית, של המדינה. אינני מתיימר לספר כאן את מלוא סיפורן, רק לאזכר ולתאר את מה שיכול היה לקרות, ולא קרה, אילו בחרו ממשלות ישראל בצומתי ההכרעות הגדולות (מאז מלחמת ששת הימים) ללכת בכיוון אחר מזה שנבחר.
המחיר האמיתי של החלטה שמתקבלת הוא אי-ביצוע החלטה שאינה מתקבלת במקומה. משום שמשאבינו נדירים, צריך לבחור בין החלופות. אין גם וגם", יש רק או-או". או שנייצר יותר תותחים, או שיותר גרביים.
או שנהפוך את אפיק נחל איילון הרדום לעורק תחבורה מוטורית ראשי בגוש דן, או שנהפוך אותו לנהר מים זורמים עם שדרות ופארקים לגדותיו. או שנפתח את שוק העבודה שלנו לעובדים זרים, או שנסגור אותו.
בהמולת הרעשים של היומיום קשה לעלות על הדעת כיצד היו נראים חיינו אילו הוצאו אל הפועל דווקא אותן החלטות אבודות ונגנזו דווקא אלה שעם תוצאותיהן אנחנו מתמודדים היום. מציאות כפולה הרי קיימת רק בסרטים.
הנה הן אפוא שבע ההחלטות האבודות שנזרקו לסל האשפה של ההיסטוריה, על-פי בחירתי האישית. אפשר להוסיף עליהן עוד. על אי-מימוש אחדות מהן יש מקום לבקש סליחה וכפרה.
עובדים זרים. איסור כניסה?
צילום טל לוי
התפלת מים. איפה זה עומד?
דולר כהליך חוקי?
פליטים פלסטנים. פתרון?
צילום: רויטרס
מומלצים
